בשנים האחרונות, התרגלנו לחשוב על אזור בתי המלון וחופי הרחצה של דרום ים המלח כעל דוגמה בוטה במיוחד של הרס הציוויליזציה הישראלית תוך דריסת משאב טבע ייחודי ברמה עולמית. הארכיטקטורה של בתי המלון גסה, סתמית ולא מתחשבת בנוף; חוף הים תפוס בגלל בתי המלון, אינו נגיש ולא נעים ללכת לאורכו; ומעל לכל, מפעלי ים המלח לקחו את האגן הדרומי של הים לצרכי הפקת האשלג ולא הותירו הרבה מהטבע: הרחצה נעשית בבריכות שכלואות בין סוללות עפר.
לפני כחודשיים נפתח לרחצה חוף עין בוקק, אחרי שעוצב מחדש ושופץ. ביקור במקום מצליח להפתיע לטובה, ונדמה שאולי בכל זאת מתאפשרת כאן איזשהי תקווה.
החוף החדש של עין בוקק הוא חלק מתוכנית מתאר שאפתנית לפיתוח אזור המלונות של ים המלח, בתכנונו של האדריכל הקנדי-אמריקאי-ישראלי משה ספדי (תוכנית המתאר של מודיעין, תכנון מתחם ממילא בירושלים ועוד). מי שטיפלו בעיצוב המפורט של החוף הן אדריכליות הנוף עליזה ברוידא ורות מעוז, שמשרדה עיצב גם את פארק מדרון יפו וטיילת רדינג בצפון תל אביב.
התכנון של ברוידא ומעוז יצר רצועה ציבורית רחבה בין בתי המלון לחוף הים. טיילת רחבה מאפשרת תנועה לאורך קו המים, עוצבו מפרצי רחצה, ועל תשתית המסלע הטבעי פוזר חול מחצבות צהוב ונקי. על החוף עצמו פוזרו מתקני הצללה קבועים וניידים, ומתקני רחצה לנכנסים וליוצאים מהמים. העיצוב מפתיע, דווקא משום שהוא פשוט ואלגנטי.
הכל דיסקרטי כאן
התוכנית הכללית מקודמת במשנה זהירות, בעיקר משום ששותפים לה גורמים עם אינטרסים שונים ומנוגדים. למפעלי ים המלח יש אינטרס כלכלי מובהק, להמשיך להשתמש בכל האגן הדרומי לצרכי הפקת מינרלים; מולם ניצבים בתי המלון והמועצה האזורית תמר, שבמשך שנים השקיעו במתחם מלונאות ולא דמיינו שמשאב הטבע העיקרי שלהם יהפוך לבריכת אידוי, כחלק ממערך תעשייתי שמאיים על עתידם. התהליך התעשייתי המואץ, שמפר את הנוף הטבעי, עלול להציף את בתי המלון – ולא מדובר בעתיד הרחוק, אלא בטווח של כמה שנים ספורות.
הביטוי המהדהד ביותר לדיסקרטיות שבה מנוהל הפרויקט, הוא בכך שעד היום לא פורסמו באופן רשמי התוכניות הכוללות. עבודות הפיתוח כבר החלו, בעוד שתוכניות מתחם המלונאות כלל לא אושרו במוסדות התכנון. צעד אופרטיבי ראשון לקראת פתרון מוסכם בין הגורמים הושג לפני כמה שנים. אז הוחלט על "קציר מלח", כלומר גירוד המלח מקרקעית הים כדי שמפלס המים באזור המלונות לא יעלה ויציף אותם.
דווקא מתוך המגבלות נולד תוצר מוצלח
התכנון הנופי של ברוידא ומעוז יצא מתוך המגבלות והקשיים אך מינף אותם היטב, כדי ליצור מרחב ציבורי איכותי. הבסיס לתכנון היה הגבהה של סוללות העפר הסמוכות לחוף, עד שיתחיל תהליך גירוד פני הים. החשש של בתי המלון היה שהסוללה תהפוך למכשול נופי, ותקשה על התיירים להגיע לחוף. אדריכלי הנוף דילגו מעל המכשול באמצעות הרחבה משמעותית של החוף (40-60 מטרים), תוך יצירת שיפוע מתון שמטשטש את קיומה של סוללת העפר. רצועת ההגנה הפכה לתשתית לטיילת מתוכננת באורך של 10 קילומטרים, שאמורה לקשר את מתחם התיירות מצפון לדרום.
עקרונות תכנון נוספים הם אחידות סגנונית של המרחב הציבורי (בחירה בחומרי גמר בגוונים בהירים); הפיכת הטיילת לידידותית באמצעות מתקני הצללה, הקמת מלתחות ושירותים, ופתיחת קומות הקרקע של בתי המלון כדי לאפשר לתיירים לנוח ולנפוש בבתי קפה ובמסעדות; הנגשת החוף והמים לציבור; עיצוב בתי המלון העתידיים, שמתוכננים בקטע הלא בנוי בין נווה זוהר לעין בוקק, כך שישתלבו בטופוגרפיה ובנוף; ופיתוח חיבור אורגני לנחלים בוקק ורום, שחוצים את מתחם המלונאות ממדבר יהודה לכיוון הימה המלוחה.
האדריכל עמוס ברנדייס, שמרכז את התכנון בפרויקט, מודה שמתחם המלונאות עוצב בעבר בצורה אנטי סביבתית. הוא סבור שהתכנון החדש מהפכני, משום שלראשונה יש בו הכרה בכך שנעשתה פגיעה בפלא עולם, ומשום שיש בו ניסיון לאזן בין האינטרסים של המפעל, בתי המלון והציבור.
בנייה בתוך המים? נזק
ביקשנו לשוחח עם תושבי האזור, כדי לשמוע את דעתם על מתחם המלונאות העתידי והפיתוח המוצע בעין בוקק. כמה חברים בקיבוץ עין גדי אמרו ל-Xnet כי לא שיתפו אותם ולכן אינם מכירים את התוכנית. מי שכן מכיר אותה היטב הוא אודי זיכרמן, מנכ"ל התאחדות מלונות ים המלח, שמכיר בשגיאות הרבות שנעשו כאן לאורך השנים ואומר שאי ןספק שהמקום איבד את הבתוליות הטבעית שלו. עם זאת, לדעתו יש למלונאות בים המלח פוטנציאל רב, שמצדיק בנייה של בתי מלון חדשים והוספה של אטרקציות כמו אולם קונגרסים, אוהל קרקס גדול, קניונים ומסעדות. הביקורת היחידה של בעלי בתי המלון על תוכנית מתחם המלונאות החדש, מוסיף זיכרמן, נוגעת להצעה של ספדי לבנות בתי מלון בתוך מימי ים במלח. בעיניהם זו פגיעה נופית מיותרת, שתגרום נזק לשווא.
בסיטואציה שבה משלימים עם העובדה שכל האגן הדרומי של ים המלח נלקח מהאנושות לעד, והפך לבריכת אידוי בשימוש בלעדי של מפעלי ים המלח, יש בעיצוב החוף החדש של עין בוקק תיקון זעיר. ברור שמדובר במהלך ראשון לקראת פרויקט הרבה יותר גדול, ומוטב להיות זהירים מאשר אופטימיים, אבל אם נגזר עלינו לנפוש בטבע מהונדס ומתורבת - אז לפחות שהעיצוב יהיה איכותי.
