לכרות או לא לכרות? השאלה שמעסיקה יזמי נדל"ן, עובדי עירייה ופעילי שימור וסביבה, תזכה לתשומת לב מיוחדת בט"ו בשבט. חג האילנות, מתברר, הוא לא רק שתילת עצים אלא גם שמירה על עצים קיימים, ובשבוע שבו יינטעו מאות אלפי תלמידים שתילים רכים ברחבי הארץ, יוחלט בתל אביב אם לעקור כמה מעציה הותיקים ביותר של העיר.

מחר (יום א') יתקיים "משפט שדה" סביב עצים כאלה, שכריתתם עומדת להתרחש, ובסוף כל דיון ציבורי כזה אכן יוחלט אם העצים ייכרתו, ייעקרו או יישארו ויטופחו. מדובר אמנם בהליך בירוקרטי, אך העובדה כי הוא מתקיים בנוכחות העץ – שאינו יכול להגן על עצמו - יוצר אירוע מיוחד ומעניין.

מי צריך עצים?

עצים משפיעים על איכות החיים ואיכות האוויר בעיר, מעבר לתרומתם האסתטית, המצלה והמרגיעה. עצים ותיקים בני כ-100 שנה כבר אינם נפוצים כאן, לא כל שכן בתוך הערים, המכסות כל שטח ירוק וטבעי באספלט ובטון. עצים אלה הם על פי רוב גם עדות אחרונה לנוף המקומי שהיה פה בעבר, ולכן הם נושאים ערכים תרבותיים ונופיים מעבר לערכם האקולוגי והסביבתי.

מי שעומד מאחורי הגשת העררים לעירייה ומבקש לשמור על העצים הוא האדריכל גיא נרדי, מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה בחברה להגנת הטבע. נרדי מדגיש כי אינו מגיש עררים באופן אוטומטי על כל עץ שבכוונת העירייה והיזמים לעקור, אלא בודק את הערכים שמייצג אותו עץ, ורק לאחר בחינה מדוקדקת מחליטה החברה להגנת הטבע (בשיתוף גופים נוספים) אם להגיש ערר על הכריתה.

רק שלושה עררים הגישה עד היום החברה להגנת הטבע בתל אביב, נגד עקירת עצים. שניים מהם נדחו, ובאחד החליט פקיד היערות של משרד החקלאות (המוסמך להחליט בנושא) שלא לעקור את העץ. מדובר היה בברוש ותיק ברחוב קלישר 23, אך עבודות הבנייה שהתנהלו סביבו באופן רשלני הביאו למותו תוך פחות מחודש מרגע תחילת העבודות.

המשפט הראשון: בגלל הרכבת הקלה

העץ הראשון שעומד למשפט הוא אקליפטוס בן למעלה מ-100 שנה, הניצב במרכז מגרש חניה שבו יתחילו עבודות של "נתיבי תחבורה עירוניים" (נת"ע), החברה המופקדת על הקמת הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב. לטענתו של נרדי, זהו עץ נדיר, שנשתל לצד מסילת הרכבת הטורקית שחיברה את יפו עם רשת מסילת הרכבות שהוקמה לפני 120 שנה.

בעתירה שהגישו במשותף החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור אתרים, מציינים מנסחי העתירה גיא נרדי ותמר טוכלר (מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים) כי הם מודעים היטב לחשיבות שבפיתוח ציר מסילת הרכבת הקלה, אך משוכנעים "שאין לאפשר פיתוח עתידי על חשבון שימור מורשת העבר", ולכן יש למצוא פתרון שישמור את העץ החשוב. לטענת העירייה, בכוונתה להעתיק את העץ ולא לכרות אותו. בדיון יתברר אם העתקה כזו אפשרית מבלי להרוג את העץ. נת''ע מסרה בתגובה: "לא התקבלה כל החלטה בנוגע לעץ. הנושא נמצא בבדיקה, וכל החלטה תתקבל בתיאום עם דרישות החוק והרשויות הרלוונטיות".

המשפט השני: לטובת חניון פרטי

בתום הדיון הזה יתחיל דיון שני בחזית הבית הישן שברחוב ביאליק 9, שם ניצבים שני עצי ברוש בני 90 שנה שנשתלו יחד עם הקמת הרחוב ההיסטורי. כחלק ממגמת "השימור" שפושטת בתל אביב, הבניין ששימש כמה וכמה דיירים במשך שנים רבות, ישמש משפחה אחת שקנתה את המבנה כולו ובונה בו "טאון האוס" מפואר. על הפרויקט מופקד משרד בר אוריין אדריכלים והחברה הקבלנית שגראוי-ליבוביץ, המתמחים יחדיו בשימור מבנים בתל אביב.

הסתירה העומדת בבסיס תהליך "השימור" היא פעולה המייצרת למעשה תפאורה של מבנים המדמים מבנים היסטוריים, כשבפועל מדובר בתעלול שיווקי החסר כל ערך עירוני או תרבותי. כל זאת בגיבוי השלטון המקומי והמתכננים.

שני עצי הברוש מצויים במצב קשה, שנוצר בעקבות הזנחה ארוכה: האחד יבש והשני רקוב. אגרונום מטעם העירייה שבדק את העצים אישר את כריתתם, ולדברי העירייה יישתלו במקומם שני ברושים אחרים. נרדי טוען שאפשר לרפא ולהציל את שני העצים הקשישים. מהעירייה נמסר כי מדיניותה היא "לשמר ככל האפשר את העצים בעיר. הכריתה נעשית רק לאחר בדיקה דקדקנית של אגרונומים מטעמה. כמו כן העירייה מחייבת את היזמים להעסיק אגרונומים מומחים שיבצעו אף הם בדיקות, ומשאין ברירה אחרת שוקלים כריתה או העתקת העץ".

האדריכל גידי בר אוריין אומר, כי "אנחנו בעד להשאיר את עצי הברוש וגם הקפדנו שכל שטח הגינה המצוי בין חזית הבניין לגדר יישאר ולא ייחפר. האגרונום שהזמין היזם מצא שהעצים במצב גרוע ולא ניתן לשקם אותם. כאדריכל, הדבר האחרון שאני רוצה הוא להחליף את העצים, אך הנושא נמצא בדיון בין אגרונום היזם לאגרונום העירייה".

איפה ומתי מתקיימים הדיונים

  • יום ראשון, 5.2

בשעה 10:45 בבוקר: מסביב לעץ ברחוב יהודה הלוי, במגרש החניה שמאחוריו נמצא "בית רומנו"

בשעה 11:15: רחוב ביאליק 9 (הבניין שבשיפוצים)