האיש שהוציא את הבניינים מהקופסה: מייקל גרייבס, אדריכל ומעצב משפיע

האדריכל והמעצב האמריקאי מייקל גרייבס, ממייסדי הזרם הפוסט-מודרני באדריכלות האמריקאית ואחת הדמויות המרתקות ופורצות הדרך בענף, מת ביום חמישי בפרינסטון, ניו ג'רזי, העיר האוניברסיטאית שבה לימד במשך 39 שנים (עד 2001).

הזרם הפוסט-מודרני צמח כתגובת-נגד למודרניזם המינימליסטי. גרייבס היה אחד ההוגים הבולטים של התנועה הזו, יחד עם צ'ארלס מור ורוברט ונטורי; האחרון אמר, בתגובה לאמרה הנודעת של האדריכל המודרניסט מיס ואן דה רוהה "less is more" (פחות זה יותר), שהמחישה את הסלידה מקישוטים בלתי שימושיים, את המשפט less is bore. בדומה למאפיינים של הפוסט-מודרניזם באמנות ובעיצוב, גם בנייני הסגנון נראים כקולאז' רב-תרבותי חוצה עולמות ותקופות שמתאפיינים בדרך כלל בצבעוניות עזה ובשימוש אקלקטי בחומרים, בצורות ובסמלים.

גרייבס (נולד ב-1934), אחד האנשים המשפיעים והפוריים בקרב האדריכלים הפוסט-מודרניים, תכנן כ-350 מבנים ברחבי העולם. המוכרים שבהם: בניין הציבור "פורטלנד" בפורטלנד (אורגון), מגדל הומאנה בלואיוויל (קנטאקי), מלון דיסני באורלנדו (פלורידה) והספרייה הציבורית בדנוור (קולורדו). גרייבס שש אלי ניסויים אדריכליים וקרא תגר על הקיים, ובנייניו היו שטופי צבע, הומור ותערובת של אלמנטים פיגורטיביים קלאסיים ועכשוויים: משולשים, פסלים ועמודים בנוסח קלאסי של יוון ורומא היו אלמנטים בולטים ביצירתו. בניגוד למודרניזם, שהתעלם מכל מה שקדם לו, הפוסט-מודרניזם של גרייבס התבונן על העבר, לא חשש להעתיק, לגזור ולהדביק לכדי משהו חדש ושונה.

''ברא זרם חדש אחרי דעיכה באדריכלות האמריקאית''

האדריכל ד"ר יוסי פרידמן, מרצה בכיר בחוג לעיצוב פנים במכללה למינהל, עבד במשרדו של גרייבס בין השנים 1980 ל-1985 – שיא פריחתו של המשרד - והיה מעורב גם בתכנון מגדל הומאנה. "הוא היה בשבילי גם בוס, גם מורה, גם מנטור, גם הכל", אמר היום פרידמן ל-Xnet. "הוא היה גם צייר וגם פסל וגם מאהב מחונן". לדעתו, גרייבס הצליח לברוא זרם חדש שהחיה את האדריכלות האמריקאית אחרי תקופת דעיכה: "בין אמצע שנות ה-50 לאמצע שנות ה-70 לא היה כלום. מה שהוא עשה היה תגובה לשיממון".

ציטוטים מהתרבות הקלאסית והרבה צבע. בניין הומאנה (צילום: Wayne Hsieh, cc)

לאפשר יופי בכל בית, לא רק בית של עשירים

המשרד הוותיק של גרייבס עסק במשך עשרות שנים בפרויקטים בהיקפים שונים, החל במגדלים ובבתים וכלה בריהוט ובעיצוב מוצר. וכך, מלבד המוניטין האדריכלי שיצאו לו, הפך גרייבס למעצב מפורסם בזכות עבודותיו לשני מותגים שונים בתכלית: בית העיצוב האיטלקי היוקרתי "אלסי" מצד אחד, ורשת חנויות הכל-בו האמריקאית "טארגט" מצד שני. ל"אלסי" הוא עיצב ב-1985קומקום תה עם זרבובית בצורת ציפור, ששורקת כאשר המים רותחים – הפריט הנמכר ביותר של החברה בכל הזמנים; ל"טארגט" ולרשת JCPENNEY הוא עיצב קווי מוצרים שמיועדים להמונים,כמו הטוסטר הזה, ולא רק לבעלי הממון. כשהוא מעניק לציבור הרחב את ההנאה שבאחזקת פריטי עיצוב מוקפדים, הנאה שהייתה שמורה בדרך כלל לעשירים, הוא הפך לשם ידוע בציבור הרחב בארצות הברית. ואמנם, כל כלי התקשורת בארה"ב מסקרים בימים האחרונים בהרחבה את דבר מותו.

אחד הטוסטרים הפופולריים שעיצב גרייבס. עיצוב לכולם (צילום: MCT)

כשנשאל ב"ניו יורק טיימס" אם העיצוב להמונים לא יפגע בשמו הטוב ובתדמיתו, השיב גרייבס: "בדיוק ההיפך. זו התקווה שלי, לעשות את זה ככה (...) תמיד אנשים התלוננו על המוצרים שלי ואמרו 'מייקל, היינו שמחים לקנות את המוצרים, אבל הם יקרים מדי' (...) למה שלא ננצל את האפשרויות של הייצור ההמוני להורדת מחירים? הייתי מכנה את המהלך 'דמוקרטיה של העיצוב'". פרידמן נזכר שגרייבס אהב מאוד תיאטרון בפרט ותרבות בכלל, "והמנעד היה רחב – בלט, עיצוב תחפושות, מגדל או בית". גרייבס, כך הוא מספר, הגדיר את עובדי המשרד כשליחים, "ותפקידנו היה להפיץ את המסר ולהפוך את העולם למקום טוב יותר".

איך מורגשת ההשפעה שלו בישראל?

לדעת פרידמן, גרייבס לא נלמד בארץ כהלכה: "אנחנו (בישראל) בעיכוב, והאינטרפרטציות לא נלמדות בזמן. הוא עבד עם החומרים המתקדמים ביותר ופיתח פרטים. כשזה הגיע לארץ, זה הגיע בצורת המלונות של דיסני, בלי שאנשים הכירו את העבודה שלו. ומה שנוצר פה, כמו מגדלי חוף הכרמל בחיפה, הוא רע. הפרויקטים הם גיבובים על גיבובים. עושים אותם אנשים חסרי כישרון, ללא מניפסט, ללא רעיון, ללא שום דבר".

''סיטי סנטר'', חיפה. הסגנון הפוסט-מודרני התפשט ברחבי הארץ, בדרך כלל בטעם רע (צילום: Hanay, cc)

ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ערן נוימן, מסכים בנקודה זו עם פרידמן, אבל רואה זאת קצת אחרת. לדעתו, בישראל כמעט ואין למצוא ביטויים של האדריכלות הפוסט-מודרנית שאפיינה את גרייבס. "הוא התייחס לחזית כאל קנבס, הוא יצר עליו כל מיני הדפסים וצורות שלא בהכרח קשורות לפונקציה כמו חלונות. זה היה סוג של קיטש. בארץ, למזלנו, זה כמעט ולא קיים".

הפער בין הפוסט-מודרניזם של גרייבס לעומת מה שנספג ממנו בארץ משתקף, במידה מסוימת, בהתייחסות המרחבית. אף שהבניינים שלו צבעוניים עד זרחניים, הוא דיקדק בכל פרט. "הוא היה אורבניסט", אומר פרידמן, "והקצב של הבניין היה חשוב לו. הוא חשב איך בסיס העמוד נוגע במדרכה ואיך הבניין נראה מרחוק". הציטוטים הישראליים הצעקניים של הסגנון הזה, כמו מגדלי חוף הכרמל, בנייני משרדי הממשלה בתל אביב וברמלה, ובתי מלון מסוימים ברחבי הארץ, לא מקיימים במלואם את העקרונות הפוסט-מודרניים שהכתיבו יוצריהם. נוימן מציין שהפוסט-מודרניזם, בניגוד למודרניזם, שואף ליצירת מגוון וריבוי, ו"בהקשר הזה האדריכלות הישראלית ותכנון הערים כן ספגו את העקרונות, ואנחנו רואים כאן יותר ויותר בניינים שמערבים שימושים. למרות זאת, חלק מהבניינים הפוסט-מודרניים, כמו מגדלי חוף הכרמל, הם פוסט-מודרניים רק מבחינה אסתטית, כי מבחינה עירונית מדובר במפגע סביבתי".

מגדלי חוף הכרמל. העתקה בטעם רע במיוחד (צילום: ערן יופי כהן)

החלונות כמו נלקחו ממגדל פורטלנד של גרייבס, וכאלה יש באינספור מגדלים בישראל. קרית הממשלה, ת''א (צילום: Dr. Avishai Teicher, cc)

כשהפך למוגבל - תרם מכישרונו למוגבלים

ב-2003 רותק גרייבס לכיסא גלגלים, לאחר זיהום בעמוד השדרה ששיתק את גופו מן המותניים ומטה. הנכות לא שיתקה את פועלו; אדרבה, היא העשירה את פעילותו והובילה אותו לכיוון מקורי: עיצוב לבעלי מוגבלויות ולאנשים מבוגרים. בזירה הזו הוא השכיל להעניק צבעוניות ושמחה לאלמנטים שימושיים ומדכאים – החל בכיסא גלגלים, דרך מקל הליכה ומאחז למקלחת, וכלה בשולחן לחולים המרותקים למיטתם.

''מכוער מדי כדי למות פה''. מייקל גרייבס (צילום: MCT)

גרייבס זכה בפרסים רבים לאורך שנות פעילותו, בהם פרס רומא והמדליה הלאומית לאמנויות (הנשיא ביל קלינטון העניק לו אותה ב-1999), אך בפרס החשוב ביותר לאדריכלות – פרס פריצקר - הוא לא זכה למרות השפעתו הרבה. האדריכלית קארן ניקולס, שעבדה במחיצתו 38 שנים, סיפרה בראיון לתחנת הרדיו NPR, כי בערוב ימיו נכנס ויצא גרייבס ממחלקות האשפוז, ואז היה מביט מסביב ואומר: ''זה מכוער מדי, אני לא יכול למות כאן!"

הוא הלך לעולמו בביתו. "כשחשבנו הבוקר על כך שהוא מת בין החפצים היפים שאהב", סיכמה ניקולס, "אמרנו לעצמנו - אתם יודעים מה, אוקיי".