הישראלים נאלצים להסתפק בצימרים צפויים, שבהם האטרקציה הכי מסעירה היא ג'קוזי או בריכה קטנה. בפורטוגל מציעים עכשיו משהו אחר. בעיירת הנופש השקטה פדראש סאלגאדאש (Pedras Salgadas), השוכנת בלב שמורת טבע בצפון המדינה, השלימו לאחרונה את הקמתן של צמד יחידות אירוח, הנראות כמו נחשים ארוכים המסתתרים בין העצים. החזרה לחיים ביער לא אומרת שצריך "לטפס על העצים", ולכן ניסו להעניק למתארחים חוויה המשלבת נוחות, רוגע, תחכום ופשטות, ובעיקר נקודת מבט נדירה על היער. כאן זה נמצא:
View Pedras Salgadas Park
in a larger map
חלון ענק בחזית חדר השינה
שני הצימרים הוקמו במתחם מעיינות מרפא ותיק, שהוקם בתחילת המאה הקודמת, כחלק מההתחדשות הכללית המתבצעת בו כעת. במפגש שבין שמורת הטבע למתחם התיירותי, הוקמו על גבי עמודים גבוהים שתי יחידות האירוח (הנפרדות זו מזו), כך שהן מנותקות מהקרקע. הניתוק נועד למזער את הפגיעה בסביבה וגם כדי להעניק למתארחים נקודת מבט שונה על החיים בין העצים. גשר עץ צר באורך של כ-25 מטרים מוביל אל היחידה, הנפתחת במסדרון שמשני צידיו מאורגנים חדר רחצה, ארון בגדים, שירותים ומטבחון. בקצה המסדרון מצוי חדר השינה עם פינת האוכל, שהודות לחלון הענק התופס את כל חזיתו, הופך את החדר לחלק כמעט בלתי נפרד מהיער המקיף אותו, רק שכאן ייהנו המתארחים מאינטימיות מוגנת תחת קורת הגג.
עוד אדריכלות מרתקת בפורטוגל:
>> בלי קישוטים ובזבוזים: על משרד האדריכלים Aires Mateus
שני הצימרים מצטרפים לסדרת מבני אירוח אקולוגיים שהוקמו לאחרונה במתחם, בתכנונו של האדריכל הפורטוגזי לואי רבלו דה-אנדרדה (Luís Rebelo de Andrade). לתכנון הצטרף גם האדריכל טיאגו רבלו דה-אנדרדה (Tiago Rebelo de Andrade), בנו הצעיר של לואי, שיחד איתו כבר הספיק לתכנן בית מגורים בליסבון שבולט בחזיתו המחופה כולה בצמחייה. בימים אלה מפתחים האב ובנו מודלים נוספים של הבית, שאותו הם מכנים "בית נחש העץ", כדי שיותאמו (בחומריות ובמידות) לסביבות אחרות כמו הרים, נהרות, חופי ים וגם לסביבות עירוניות.
כאן, ביחידות האירוח החדשות, הכוונה הייתה להקים צמד בתים קטנים שיהיו רחוקים ככל הניתן מאופיים של מבנים סדרתיים ומשוכפלים. ממבט בצילומים ובתוכניות נראה, כי המבנה שנוצר משתלב היטב, צורנית וחומרית, עם סביבתו ולכן במבט ראשון קשה להבחין בו; רק כשעומדים ממש סמוך אליו מגלים אותו לפתע. ההשתלבות בסביבה נועדה שלא לגנוב את ההצגה מהפארק התיירותי, אך גם כדי לא להפריע לטבע. בנוסף, הושקעו מחשבה ומשאבים בשמירה על הסביבה: איכות בידוד גבוהה בדפנות המבנה, מערכת שימוש חוזר במים, פאנלים סולאריים לחימום מים, מערכות תאורה ומיזוג אוויר בצריכת חשמל נמוכה, ומאמץ לצמצם למינימום את הפגיעה בקרקע. האדריכלים בחרו להשתמש בעיקר בחומרים גולמיים הקשורים לטבע המקומי, כמו עץ (בגשר) וסלע צפחה (שממנו הורכבה מעטפת המבנה).
"בית נחש העץ" מעורר את הרושם, כי אדריכליו מתייחסים באופן מודע למושג "הצריף הפרימיטיבי (הראשוני)", שבו חזרו ועסקו אדריכלים רבים לאורך ההיסטוריה. כבר במאה הראשונה לפני הספירה התעמק בנושא ויטרוביוס (Vitruvius), אדריכל רומי שספרו "על אודות האדריכלות" נחשב לאחד מספרי היסוד באדריכלות, וככל הנראה הקדום והשלם שבהם. ויטרוביוס מצביע על צריף העץ כמבנה ראשוני שנועד להגן על האדם מפני איתני הטבע, ושכמוהו נבנו בתרבויות שונות שהתקיימו ביבשות נפרדות. המצאות הצריף בתרבויות שונות מצביעה, לטענתו, על העובדה שמבנים אלה הם חוליה ראשונה בשרשרת ההתפתחות האנושית, חוליה שהביאה בהמשך להתמחות מקצועית בתחום הבנייה ולאחר מכן ליתר תחומי האמנויות והמדעים.
בעת החדשה חזר ועלה העיסוק ב"צריף הפרימיטיבי", הודות לתיאורטיקן מארק אנטואן לוז'ייה (Marc Antoine Laugier), שהציג אותו באופן מוחשי על כריכת ספרו "מסה על האדריכלות" (1753). כאחד ממבשרי המודרניזם, הציג לוז'ייה את הצריף הפרימיטיבי כמבנה המשוחרר מכל קישוט ותוספת מיותרת, כפי שהיה נהוג מאז תקופת הרנסאנס הראוותנית, והחזיר לבית את משמעותו הבסיסית: מחסה והגנה לאדם.
הטרנד של הקמת יחידות אירוח המוקמות עמוק בלב הטבע תפס תאוצה בשנים האחרונות באירופה, ומעניק הזדמנות לאדריכלים לשוב ולעסוק באופן יצירתי במפגש בין האדם לטבע. סוגת התיירות הזו מדורגת ברמה גבוהה בשירותי האירוח (4 כוכבים), אך במקרה הזה המחירים סבירים: כ-860 שקלים (180 אירו) יעלה כאן לילה לזוג, והמחיר כולל ארוחת בוקר ושימוש בכל מתקני המלון והספא.
