אמנם היא נמצאת בתוך עיר גדולה בגוש דן, אך הווילה הזו - קובייה לבנה וישרת קווים ברחוב שקט מול גינה ציבורית פורחת - נהנית מנוף ירוק מכל צדיה, מבריכה פרטית ומפרטיות מקסימלית. משני צידי הבית מצלות על החדרים שבקומה העליונה רפפות בטון אופקיות, שמזכירות את מרפסות הבתים שנבנו כאן באמצע המאה הקודמת והוצללו בסגנון שכבר כמעט נכחד. בעלי הבית, זוג עם שלושה ילדים, ביקשו מהאדריכלית טולה עמיר לשלב בו אלמנטים מההיסטוריה האדריכלית המקומית. היא נזכרה ברפפות ותיכננה וריאציה שלהן לבית. מעבר לקריצה אל העבר מבטיחות הרפפות פרטיות בתוך החדרים ללא פגיעה בזרימת האוויר, ומשחררות את בני הבית משימוש בווילונות או בתריסים – יתרון בסביבה עירונית צפופה.
השילוב בין העכשווי למודרניזם הקלאסי בולט בבית, ששטחו 330 מ''ר, על מגרש של 300 מ''ר. אל דלת הכניסה מובילות ארבע מדרגות עשויות מיציקת טרצו, שמחפה גם את רצפת החלל. דלת האלומיניום הגדולה הוטמעה בתוך חלון שמחדיר למבואת הכניסה אור טבעי. משמאל לדלת שירותי האורחים, מימין לה הסלון. מסדרון קצר מוביל פנימה מעבר לגרם המדרגות, אל המטבח ופינת האוכל.
סלון הבית תוכנן מול חלון הזזה ששובץ בצדו הצפוני של הבית, מול גינה עתירת צמחייה סבוכה, שמשמשת כמסך ירוק ומפרידה בין הבית לרחוב. מדרכי אבן מובילים את היוצאים אל הבריכה. מול הוויטרינה הוצבו שתי ספות גדולות בכחול ובאפור, כורסה ישנה שעוברת במשפחה ורופדה בבד אדום, ושולחן קפה שהובא מביתה הקודם של המשפחה. אל הקיר נשענת שידה ("וינטג'", שוק הפשפשים), שעליה הוצבה מנורה ישנה. בתקרה הגבוהה הוטמעו גופי תאורה מלבניים וחריץ מיזוג אוויר מינימלי.
מאחורי הספה הכחולה, גב אל גב איתה, הוצבו שתי כורסאות שפונות אל מסך הטלוויזיה. הן קלות משקל ונוח להזיזן לפי הצורך לטובת מקום ישיבה נוסף בסלון, או כדי להגדיל את פינת האוכל לכיוון הבריכה, במקרה של ארוחה מרובת סועדים. מסך הטלוויזיה שולב בספרייה שמתנשאת עד לגובה חלון חדר השינה של סוויטת ההורים שבקומה העליונה. מעבר לאיכויות האסתטיות של הספרייה, שמדפיה עשויים עץ שנצבע לבן, היא מסייעת בבידוד אקוסטי וסופגת את הרעש בחלל הגבוה.
ארונות המטבח התחתונים תוכננו בצורת האות ח', ומוקמו מול חלון קבוע שנמתח מהרצפה עד לתקרה ופונה אל החצר האחורית. הארונות עשויים עץ צבוע לבן עם מעט ברק, ומעליהם משטח עבודה דק מנירוסטה. בקיר הארונות המלא הוסתרו מכשירי החשמל והמקרר. עמדת הכיריים פונה החוצה, ועל הקיר שמול דלפק הישיבה, המשמש לארוחות קלות, נתלתה מראה גדולה עם פיתוחים, שמשקפת את הבריכה. הדלפק חובר למשטח העבודה, והוא עשוי שיש בגוני חום ושחור. סביבו הוצבו כסאות מעץ חום עם מושבי עור שחורים, ואת החלל מאירים גופי תאורה גליליים לבנים.
בקומה העליונה אגף ההורים, שבו חדר שינה, פינת עבודה וחדרי רחצה וארונות צמודים. עמיר ביקשה למקם את המיטה כך שתהיה מוקפת בנוף העצים הירוק. מאחר שהסלון פונה אל גינה ציבורית עשירה בצמחייה, עמיר תיכננה בחדר חלון קבוע, שצופה אל חלל הסלון הגבוה ודרכו אל קיר הזכוכית הגדול ואל הגינה. הסוויטה חופתה בפרקט מפירוק ובחדר הרחצה הוצבה שידה בסגנון דמשקאי, שבעלי הבית מצאו בשוק הפשפשים.
- קבלן: יהל עבודות בניין
- עבודות נגרות: נגריית אלי כחלון
- עבודות אלומיניום: פרפקט חלונות ודלתות
- דלתות פנים: סקסון
- דלת הכניסה: הוד מוצרי אלומיניום
- עבודות בטון (מדרגות ורפפות): סטודיו קראפט
- חשמל חכם: טופ אודיו
- רצפת טרצו: סי.אר.קונטק
- עבודות מסגרות: יוחאי שריד
- תאורה: יאיר דורם
- פרקט: מטרופארק
- ספות: רהיטי קונקורד
>> לאתר של עמית גרון
>> ואיך נראית דירה שתיכננה עמיר למשפחה של מוזיקאים בלב העיר?
