במשך שנים ארוכות, המרחב הציבורי בישראל נחל תבוסה. הישראלים נטשו את הרחוב הראשי, את הכיכר העירונית והטיילת המקומית לטובת ביקור קבוע בקניון הממוזג. נדמה שבשנים האחרונות ניכרת תנועה הפוכה, לפחות ברוב הערים במדינה, של חידוש המרחב הציבורי. מצפון ועד דרום, כל עיר מתחדשת בטיילת, משקמת את הכיכר (רצוי עם בריכה אקולוגית במרכזה) ומנסה להציל את הרחוב המסחרי הגוסס, שהיה פעם לב החיים ואיבד את משיכתו בעיני התושבים, כדי להציל את העיר.
עכשיו, כשראשי הערים והמועצות נכנסים לשנת בחירות, המגמה הזו מתעצמת. הרחובות הראשיים ומקומות הבילוי והפנאי הם תעודת הזהות המקומית, ונבחרי הציבור יודעים זאת:
הדחפורים, הטרקטורים - וכמובן משרדי האדריכלים - עובדים שעות נוספות כדי להבטיח מתיחת פנים הולמת שתוכל לפאר את שלטי הבחירות בהמשך השנה.
לרגל השנה החדשה, הנה סקירה ארצית של פרויקטי אדריכלות הנוף ביישובי הארץ: אילו טיילות, פארקים ומרכזים עירוניים התחדשו? מי קיימו את ההבטחות של השנה שעברה שפורסמו כאן, ומה הם הפרויקטים הבולטים ביותר שייחנכו במהלך השנה הנפתחת.תל אביב
טיילת צ'יץ'
חוף הים של תל אביב עובר שיפוצים בשנים האחרונות, בדמות שבילי אופניים, הארכת קו הטיילת, פארקים (מדרון יפו, חידוש צ'רלס קלור) ומצללות מכל עבר. כעת ממתינה "טיילת החוף ע"ש שלמה להט", שהיא החלק המרכזי בחוף, לתורה. חידוש רצועת החוף הופקד בידי משרד האדריכלים "מייזליץ כסיף", מתכנני מתחם הנמל, ששואפים לתוצאה שתהיה "הסלון של העיר", כהגדרתם. הפרויקט נמתח לאורך שני קילומטרים, מהמרינה בצפון ועד הדולפינריום בדרום, וביצוע החלק הראשון - בין חוף גורדון לחוף פרישמן - יצא לדרך בנובמבר. ההדמיות המופיעות כאן הן הגרסה הסופית והמעודכנת, לאחר שנים של דיונים ושינויים בוועדות התכנון.
הפרויקט הוא חלק מתוכנית של העירייה לקבוע סטנדרטים נאותים של הסעדה ושירותי חוף לציבור. את הקיר הקיים, החוצץ בין הרחוב לים באופן שאינו מעודד גישה לחוף, יחליפו מדרגות ישיבה מחופות עץ, וגגות המבנים יהפכו לחלק אינטגרלי מהטיילת. הפרויקט החל בשינוי תב"ע שמסדיר את מבני החוף וקובע הנחיות לעיצוב הטיילת והמרחב הציבורי. התוכנית עברה הליך של שיתוף ציבור.
חידוש שדרות וושינגטון, פלורנטיןהעבודות הקדחתניות בשדרה היחידה (והקצרה מאוד: 150 מטרים) של פלורנטין אמורות להסתיים בתוך ימים או שבועות. את הפרויקט הוביל משרד האדריכלים מוריה-סקלי (אדריכל אחראי: אמיר לוטן), שחתום בשנים האחרונות על פיתוח של מרחבים מרכזיים בעיר: שיפוץ אבן גבירול, גן מאיר וכיכר ביאליק בין היתר.
פלורנטין המוזנחת עברה מתרדמת לקדחת נדל"ן, שלא לוקחת בחשבון את איכות החיים של הדיירים – גינות, פארקים, ניקיון בסיסי, מוסדות חינוך וגם שקט בלילות – והופכת לתחנה מרכזית של צעירים מתחלפים. בהיעדר שטחים פתוחים בשכונה הצפופה, נולד הרעיון לחדש את שדרת וושינגטון, כך שתכיל את מקסימום הפונקציות המאפיינות פארקים - עצים וספסלים – לטובת הולכי הרגל מצד אחד, ותאפשר חניה למכוניות הפרטיות מצד שני. הרחוב רוצף באבנים משתלבות, שמונחות באלכסון כמו הספסלים, כדי להדגיש את כיוון החניות ולייצר אשליה של רחוב מרווח יותר.
בת ים
טיילת חוף הסלע
סערה החריבה את החוף האהוב לפני שנתיים, ובעקבות הנזקים נעשתה חשיבה מחודשת על העיצוב הנופי שלו. ב"מוריה-סקלי אדריכלים" (אדריכל אחראי: אמיר לוטן) הגדירו רצועת-שימושים ברוחב 5.5 מטרים, הכוללת דופן מסחרית, מקומות ישיבה, שבילי הליכה ואופניים. אורך הטיילת הוא 1.2 קילומטר, שליש ממנה הושלם והיתרה מתבצעת בימים אלה. האלמנט הבולט בפרויקט הוא דק-עץ, המרחף מעל לחוף ומייצר ספסל ארוך המקביל לים, שמסביבו ריהוט אורבני שעוצב בהתאמה: פתחי עצים, ברזי שתייה וספסלי בטון מחופים עץ.
נתניה
החייאת מרכז העיר
גם מבלי להיכנס לנתניה, הנוסעים בכביש החוף מבחינים בנקל בבנייה הענפה המתרחשת באחת מערי הנדל"ן המבוקשות בארץ. עוד ועוד מגדלי מגורים נבנים, ומתחמי קניות עצומים זוכים לעדנה. אלא שמרכז העיר הוזנח וסובל מדימוי ירוד, החזיתות מרופטות והולכי הרגל משלמים את המחיר.
התפכחות עירונית הובילה לתכנון מחודש של העורק הראשי בעיר, המכיל שלושה מרכיבים מרכזיים: רחוב הרצל, המדרחוב וכיכר "אינטראקטיבית" - תיאטרון ובימה שמסביבם מסכי לד המתוכננים כפסל סביבתי המקרין דימויים ויזואליים, מבדר ומוסר מידע לציבור. בתקציב של כ-30 מיליון שקלים, ובתכנון משרד האדריכלים ישי ווילסון, יותקנו לאורך הציר הזה מצללות חדשות, תיבנה בריכה אקולוגית, יוקמו מזרקות ופסלים וייסללו שבילי אופניים. הבנייה בעיצומה, ההדמיות מבטיחות ונותר רק לראות אם נתניה תצליח להחזיר עטרה ליושנה בדרך אל הים.
יבנה
פארק הנחל
לעיר הקטנה בשפלת החוף יש אמנם היסטוריה עתיקה, אך כעיר חדשה היא הזניחה את המרכז העירוני משנות ה-50 וה-60 והפכה למקבץ של שכונות מגורים ותו לא – כמו רוב הערים בישראל, למעשה. ערוץ נחל חדרה, העובר במרכז העיר מצפון לדרום, זוהה כמרכיב עם פוטנציאל להתחדשות.
הקטע שבין שדרות הסנהדרין לשדרות דואני חודש לאחרונה בתקציב של כ-10 מיליון שקלים, כפארק המשתרע על פני 40 דונמים. אדריכל צ'רלי דוראל תיכנן כאן פארק ובו מדשאות, מתחמי משחק, טיילת ומתקני ספורט. בית קפה לא יפתחו כאן. מדוע בעצם? מהעירייה נמסר כי "הפארק נועד להעניק פנינת נופש ירוקה לתושבים המוזמנים לבלות בחיקו, אך יש לזכור כי הוא נמצא בלב שכונות מגורים וכולנו נדרשים לכבד את הדיירים וליהנות מהמקום תוך שמירה על המתקנים, הניקיון והשקט".
אשדוד
פארק אשדוד ים
על רקע תנופת הבנייה והפיתוח שהזניקה אותה לצמרת הערים במדינה – אשדוד היא העיר החמישית בגודלה – מאות אלפי התושבים זקוקים לא רק לדירה בבית משותף, אלא גם לאיכות חיים. המרחבים הרבים בעיר הותירו מקום להקמת פארקים רחבי ידיים, והמתחם הזה, שייחנך השנה בהשקעה של כ-90 מיליון שקלים, משתרע על פני 200 דונם.
הפארק מקשר בין טיילת החוף, המרינה והמרכז האדמיניסטרטיבי והתרבותי של אשדוד, בצמוד לעורק תחבורה ראשי – שדרות משה דיין. אדריכל גדעון שריג תיכנן כאן אלמנטים ומתחמים מגוונים: אמפיתיאטרון עם 8000 מקומות ישיבה, אגם מלאכותי ששטחו 10 דונם, פארק לילדים עם צרכים מיוחדים, טיילת מצפור ים ושאר שעשועים.
נראה כי העיר משקיעה משאבים ומחשבה במרחב שלה. מלבד מבני הציבור שמוקמים בעיר - כמו המשכן לאמנויות הבמה באשדוד, שנחשף כאן לראשונה - והניסיון ליצור מרכז עירוני ותרבותי חדש, נוסחה לאחרונה תוכנית אסטרטגית לפיתוח קו החוף, שנחשפת כאן לראשונה: "מעיר ליד הים - לעיר ים", פרויקט בתכנון משרדי "מוריה סקלי" והמשרד האיטלקי "פלטרר- מאדרי". התוכנית מתייחסת לשישה קילומטרים הכוללים שמונה נקודות לאורך רצועת החוף: יצירת דרך חוף ראשית, תכנון טיילת צפונית, פיתוח המע"ר הימי, מיתוג ואפיון הנמל כמרכז תרבות ופנאי עירוני, טיפול בשפך נחל לכיש, פארק חולות הזהב ופיתוח אזור המלונות הדרומי. האם אשדוד תשכיל לקפוץ מדרגה תכנונית, ולהפוך לעיר חוף ים תיכונית מוצלחת באמת? התקציב גדול – 400 מיליון שקלים – וכעת שוקדים האדריכלים על הכנת תוכניות לביצוע השלב הראשון.
באר שבע
חידוש מתחם התחבורה
"העיר הרביעית" (שבינתיים התדרדרה למקום השביעי בישראל במניין התושבים) הייתה לאורך שנים השער לדרום הארץ, ואין כמעט חייל או חיילת שלא עברו בזמן שירותם הצבאי בתחנת האוטובוס העזובה והמצחינה עם הרציפים הישנים והמעקות החלודים. בינתיים הצטרף קניון מצד אחד, ותחנת רכבת עמוסה מצד שני, וכעת עובר המתחם כולו – שאמור לשרת אוכלוסייה ענקית בצאתה ובבואה לבירת הנגב – שיפוץ מקיף.
מאות דקלים יינטעו בכיכר עם מזרקות ובריכות, שתקדם את הנוסעים בבואם לתחנות המרכזיות של באר שבע. תחנת האוטובוס עצמה תתחדש (תכנון: מרש אדריכלים) ותזכה בקומה נוספת, והפרויקט אמור להסתיים בחודשים הקרובים. הפרויקט, ששטחו 12 דונם, נעשה בתקציב של עשרות מיליוני שקלים ומתוכנן במשרדי ק.ג.ב אדריכלים ואסיף-אדריכלים (אדריכלים אחראים: נועה ברוט ואסיף ברמן). בבאר שבע הלוהטת קשה למצוא כיכרות ורחובות עם צל - סיבה טובה לברוח מהם לקניון - והמתחם החדש ייבחן מן הסתם גם במישור הזה.
עומר
חידוש המרכז המסחרי
יישוב הווילות היוקרתי מצפון-מזרח לבאר שבע יזכה בקרוב לשיפוץ הרחוב המסחרי הוותיק שלו – ולמגרש גולף חדש. סוחרי המרכז המסחרי יזכו למתיחת פנים (של המרכז), בפרויקט שתקציבו 4 מיליון שקלים ומשתרע על שטח בן 3 דונמים. ק.ג.ב אדריכלים ואסיף-אדריכלים (אדריכלים אחראים: אסיף ברמן ונועה ברוט) מנסים לסנן את קרני השמש הלוהטת באמצעות מצללות פלדה ועץ, ולהוסיף בריכה אקולוגית וספסלים שיקיפו גינות קטנות. המרכז המסחרי של עומר מנותק מהרחוב, והרעיון הוא לחבר ביניהם במעברים חדשים.
אילת
טיילות חדשות
עיר התיירות הדרומית תתחדש השנה בטיילות ובמדרחובים. בשורה עיצובית אין כאן: עצי דקל ושדרות מרוצפות, בתוספת הטרנד הלאומי החדש: מתקני אופניים. בימים אלה כבר נמצאות בביצוע טיילת שתקיף את פארק הקרח, תכלול גשר להולכי רגל, אלמנטי מים ותאורה. טיילת נוספת, "מול הים", תימתח ממלון "מרידיאן" ועד "פנינת אילת".
גם מדרחוב שדרת התמרים במרכז העיר עומד בפני שדרוג, הכולל טיפול בחזיתות מבנים והתחדשות עירונית-תיירותית. זאת, בנוסף לטיילת סביב לגונת המרינה שנחנכה לאחרונה, ומחברת בין המרינה העירונית לטיילת "המלך שלמה". תקציב ארבעת הפרויקטים: כ-35 מיליון שקלים.
ועוד שלושה פרויקטים בצפון:
- חיפה - רחובות בעיר התחתית זוכים לריצוף חדש ולמערכות תנועה חדשות, במסגרת מאמץ של העירייה לבלום את נטישת הצעירים ולעודד את תושבי הכרמל לרדת ולבלות בעיר התחתית. בימים אלה עומד להיחנך מתחם השוק הטורקי הוותיק, כפי שדיווחנו כאן בראש השנה שעבר. חידוש הרחוב, בתקציב של כ-12 מיליון שקלים, תוכנן במשרד "רביב-טל אדריכלות סביבתית". עצי הדקל הבלתי נמנעים כבר כאן, ונותר רק להסיר את הפיגומים מהחזיתות.
- טבריה - כחלק משיקום המרכז ההיסטורי של העיר, נחנך לאחרונה רחוב הגליל המחודש. לפני שנה בדיוק הבטיחה העירייה לחנוך אותו – וקיימה. קונסטרוקציה קלה, המקבילה בעיצובה לקשתות המובילות לחנויות, נראית משני צידי הרחוב. אם הפרויקט (אדריכלים: וישי וילסון) יצליח מבחינה מסחרית, תהיה זו הוכחה שגם בישראל יש מקום ל"קניון פתוח ליניארי" – ולא רק בניו יורק, בברצלונה או בפריז. במלים פשוטות: להחזיר את הרחוב המסחרי לחיים.
- קצרין - מרכז התרבות בבירת הגולן עובר שיפוץ .המרכז העירוני, שאותו כבר סקרנו כאן, אמור להיפתח לאחר שיפוצים בחודשים הקרובים. אפשר להתרשם, מהצילומים מאתר הבנייה, כי חלק מהמבנים הישנים זכו לחזיתות חדשות המחופות, איך לא, בעץ. המרחב הציבורי ביניהם עוד עתיד לעבור פיתוח.
ראשון לציון
מתחם הרובע
באופן מפתיע ומעודד, העיר שאינה מאמינה אלא בקניונים ובמרכזי קולנוע ענקיים נחנכה לאחרונה במה ציבורית פתוחה. בראש השנה שעבר דיווחנו על
פרויקט "הרובע", בתכנון משרד האדריכלים "מייזליץ-כסיף", שעומד להתגשם באזור התעשייה הישן של העיר, שם התפתח מסחר באופן ספונטני אך המרחב הפתוח סבל מהזנחה. כך אכן קרה בשלב הראשון של הפרויקט, שהסתיים בשנה החולפת: העמודים הלבנים והמצללות קרמו עור וגידים. עשרות אלמנטים, שגובהם כשבעה מטרים ובראשם משטחי פלדה גיאומטריים, מעניקים קירוי ומעודדים שהייה. חלקו השני של הפרויקט (שמבוצע בהדרגה בגלל ההפרעה לסביבה פעילה) עתיד להיחנך בסוף החורף. המתחם משתרע על פני 26,000 מ"ר של שטחים ציבוריים וכולל רחבה עירונית ששטחה 3 דונם. תקציב: כ-25 מיליון שקלים.
במהלך השנה נמשיך לעקוב אחר הפרויקטים, בערוץ האדריכלות של Xnet.
>> לחלק השני של הכתבה: קומפלקסים ציבוריים שיוקמו השנה ברחבי הארץ
>> את המבנה היפה בישראל כבר בחרתם? היכנסו לפרויקט המיוחד.
