המיטב של בוגרי בתי הספר לאדריכלות 2012

"הסטודיו" הוא הציר המרכזי בתוכנית הלימודים בבתי הספר לאדריכלות. לא מדובר בקורס אקדמי רגיל: שמונה שעות אקדמיות מדי שבוע, במשך 10 סמסטרים, כשהתלמידים נדרשים להשקיע פרק זמן דומה – אם לא יותר מזה – גם מעבר לשעות הלימוד. בסטודיו נעשית בעיקר עבודה אישית של התלמידים, אך היא מלווה בהרצאות של אדריכלים מהארץ ומחו"ל, כשהמטרה היא לתכנן פרויקט: זה יכול להיות בית ספר, שכונת מגורים או עיר. בסיום הקורס מציג כל תלמיד את הפרויקט לפני צוות המורים והאורחים, שהם בדרך כלל אדריכלים מובילים.

הגשות של סטודיו בבצלאל, השנה. השקעה אדירה של זמן ויצירתיות (צילום: רועי טמיר)

לסטודיו נודעת חשיבות מכרעת, משום שמשקלו של הציון המשוקלל של הקורס גבוה ביחס לקורסים אקדמיים אחרים, ובעבודת הסטודיו נבחנים באופן המיטבי יכולות תכנוניות ויצירתיות. הסטודיו של השנה החמישית (והאחרונה) נמשך שנה שלמה, ובו מצופה מהסטודנטים לא רק לשלוט ביכולותיהם אישיות, אלא גם להציב עמדה ותפישת עולם מקורית.

מהתבוננות בפרויקטים הרבים שיצאו השנה מבתי הספר לאדריכלות, נדמה שיש שינוי חיובי בכיוון שאליו צועדים אדריכלי המחר. את מקומם של ההדמיות והסרטונים המושקעים באופן מוגזם, וגם את מקומם של הפרויקטים המורכבים בעלי המסר העמוק, תפסו פרויקטים פשוטים יותר - הן בעומק והן בתוצר המוצג. נסיגה זו לא נגרמה בהכרח מירידה ברמת התלמידים או המוסדות, אלא מעיסוק בשני נושאים חדשים שתפסו מקום מרכזי בסדרי העדיפויות של התלמידים: ההיבטים החברתיים וההיבטים העירוניים. שני היבטים אלה, שתפסו מקום שולי בפרויקטים בעבר, תופסים השנה באופן גורף את חזית העשייה במרביתם המוחלטת של הפרויקטים. (הכתבה אינה סוקרת את בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, שנסקר כאן בשבוע שעבר).

גם כשנשאלים הבוגרים על תוכניותיהם לעתיד, עונים מרביתם כי הם רואים עצמם ממשיכים ללימודי תואר שני בתכנון ערים. נראה שפירות המחאה החברתית נותנים את אותותיהם. השאלה המרחפת היא אם יצליחו הבוגרים הטריים לממש את חלומותיהם, כאשר ישתלבו בשוק העבודה השרוי במשבר ערכי עמוק, ולאן יוביל כיוון חדש זה.

1. ניר צרפתי (28, ירושלים, בצלאל): Legalizing the illegal

מנחים: אדריכלים יהושע גוטמן, דן חסון, ליאת מולר ורוני בורג

הפרויקט: במתחם פרדס דקה בדרום יפו, על גבול בת ים, מתגוררות כ-90 משפחות בסביבה המנותקת כמעט לחלוטין מתשתיות עירוניות. הפרויקט, שהתבסס על עבודת תחקיר, מבקש לשמור על מאפייני המקום ולפתח אותו בהתאם לקצב שיקבעו התושבים. צרפתי תיכנן מחדש את המתחם במטרה לאפשר חלוקה ברורה בין חלקות האדמה, כך שיתאפשר לפתח סביבת מגורים העונה על צרכי התושבים ומסוגלת לקלוט תושבים חדשים. יש כאן שלושה טיפוסים של יחידת דיור בגדלים משתנים ובצפיפות גבוהה ביחס לסביבה, בשילוב עם מבני ציבור רב-שימושיים.

הקשר חברתי: "מדובר על חלקות מאוד קטנות שגם צעירים יכולים לרכוש, לפתח ולגור בהן", מסביר צרפתי. "הפרויקט מבקש לשים את יפו על המפה ולהפוך שכונת פחונים למקום אטרקטיבי, שיכול למשוך צעירים מכל הארץ וגם חברות סטארט-אפ".

פרויקט שהשפיע: Kowloon בהונג קונג. צמחה במשך חמישים שנה ויצרה צפיפות אוכלוסין גבוהה במיוחד. "הפרויקט ההוא הראה התפתחות תלוית זמן, תוך ניתוק מכל הקשר עירוני. למרות הצפיפות הגבוהה והפשע ששלט בסביבה, האנשים היו מאוד יצרניים".

ניר צרפתי (צילום: ניר צרפתי)

העתיד: עובד במשרד גוטמן-אסיף ושוקל ללמוד תואר שני באדריכלות.

2. דוד בן דוד (30, תל אביב, המרכז האוניברסיטאי יהודה ושומרון): Set a New Tone ברחוב 4095 בנצרת

מנחים: אדריכלים פרופ' סעדיה מנדל, בני ראובן לוי, עודד גלרון ודניאל אזרד

הפרויקט: באזור המוסכים שלמרגלות הגרעין ההיסטורי של נצרת, מוצע להקים מוקד על בסיס ערכים קיימים. "הנרטיביים הדתיים שהובילו להתפתחות זו, הנתונים הגיאוגרפיים של נצרת ואי היכולת לזהות מאפיינים ארכיטקטוניים הודות לריבוי הסמלים האינסופי - כל אלו יצרו קונפליקט בין המגזר הדתי הפרטי למגזר הציבורי", סבור בן דוד. המוקד בו מתמקד הפרויקט הוא חלק מרצף מוקדים תרבותיים-עירוניים, שנועדו לחבר באופן הדרגתי בין נצרת הערבית לנצרת עילית היהודית, המנותקות היום זו מזו. המתחם מורכב מכמה מבנים, בהם מרכז מוזיקה, בית ספר למחול, מלון למוזיקאים אורחים, מעונות סטודנטים וגלריות פתוחות לרחוב, המיועדות לבעלי מלאכה ולעסקים מקומיים.

הקשר חברתי: "הפרויקט נולד מהניסיון למצוא פתרון דיור בר השגה", מסביר דוד. "המגורים המוצעים הם טיפוסי מגורים שונים, אך כאלה העונים על כל צרכי הדיירים תוך דגש על ניצול מרבי של השטח. כדי לחזק את הדו-קיום בין תושבי נצרת לתושבי נצרת עילית, הרעיון הוא לחזק את הקשר באמצעות מוקדים תרבותיים כחלק מרצועה של רצף עירוני בין שתי הערים".

פרויקט שהשפיע: "אין פרויקט מסוים שקיבלתי ממנו השראה".

דוד בן דוד

העתיד: כרגע עובד במשרד "סטיו אדריכלים". בעתיד מתכוון להמשיך לתואר שני בתכנון ערים בחו"ל.

3. נטלי רויזין (26, ראשון לציון, המרכז האוניברסיטאי יהודה ושומרון): LANDMARK - שער חדש לעיר העתיקה

מנחים: אדריכלים פרופ' סעדיה מנדל ודניאל אזרד

הפרויקט: את הנתק שממנו סובלת באר שבע, בין העיר החדשה לבין העיר הטורקית (העיר העתיקה), מציעה רויזין לאחות באמצעות מגדל בגובה 160 מטר. מטרתו להפוך לנקודת ציון בנוף העיר בכלל, ובשדרות רגר – ציר הכניסה לעיר מצפון - בפרט. במגדל מתוכננים בית מלון, מגורים למגוון קבוצות אוכלוסייה, וכן ספרייה ואולם מופעים.

הקשר חברתי: ההתמודדות עם מגדלים אינה קלה. על פי רוב הם נתפשים כנכסים של עשירים. ההצעה מבקשת להתמודד עם התפישה הרווחת באמצעות היפוך הייעודים: השטחים שבראש המגדל, שלרוב מתאפיינים ברמת ביקוש גבוהה במיוחד, מיועדים כאן דווקא לתצפית ולספרייה ציבורית. יחידות המגורים עצמן גם הן מתוכננות למשפחות ולסטודנטים.

פרויקט שהשפיע: מרכז פרס לשלום ביפו, בתכנון מסימיליאנו פוקסס. "העיצוב שלו בא להראות שיש פה משהו אחר שעומד בניגוד לעיר, אך הוא קצת מייצר ניכור. גם במגדל שהצעתי רציתי להציג משהו אחר, אך במקביל לפתור את בעיית הניכור ולפתוח ככל הניתן את הבניין אל העיר".

העתיד: בינתיים ממשיכה לעבוד כדיילת אוויר באל-על. מתכוננת לשלוח בקרוב קורות חיים למשרדי אדריכלים.

4. תמר נוה (26, עלי, המרכז האוניברסיטאי יהודה ושומרון): מקום שבו עוד אפשר לנשום

מנחים: אדריכלים פרופ' סעדיה מנדל ודניאל אזרד

הפרויקט: באר שבע, שבה פוזרו שכונות נרחבות על שטחים גדולים, מתאפיינת בשטחים ריקים רבים ביניהן. הפרויקט מציע למלא את השטח הריק באמצעות חציבה בקרקע ויצירת סביבת מגורים ייחודית.

הקשר חברתי: סביבת המגורים מיועדת למשפחות ולאנשים בעלי מוגבלויות, כדי לעודד מפגש בין אוכלוסיות שונות שבכוחן לתמוך זו בזו.

פרויקט שהשפיע: בהיבט השימושי, שכונות החצר הראשונות שהרכיבו את נחלאות בירושלים, ושבהן מאורגנים המבנים מסביב לחצר סגורה שבה נפגשים כל התושבים, וכך נוצרת קהילה. בהבט הצורני, בית הספר היהודי היינץ גלינסקי בברלין בתכנון צבי הקר.

העתיד: עובדת זה כשנה במשרד האדריכלים התל אביבי עמידן-קוטלוביץ', המתמחה בעיצוב פנים למגזר העסקי, ומתכוונת להמשיך ולעבוד בו.

5. איתי בלינקוב (30, רמת גן, המרכז האקדמי ויצו חיפה): רצועה מקומית

מנחים: אדריכלים צביקה קורן ולירן צ'צ'יק

הפרויקט: החייאת מרכז העיר טבריה. בלינקוב, יליד עמק הירדן, בחר לאחות את הנתק בין מרכז העיר לשכונות המגורים באמצעות החייאת רצועה קיימת וריקה ושילוב של שטחי ציבור, מסחר ומגורים המותאמים לסביבה המקומית ולאופייה של העיר. הפרויקט מתמקד בבניין עירייה חדש עם שוק עירוני.

הקשר חברתי: הפרויקט משלב בין גבוה ונמוך. כך, לדוגמה, אולם מועצת העירייה ממוקם ממש מעל לשוק העירוני החולף תחתיו. כדי להגביר את השקיפות והקשר בין מקבלי ההחלטות לבין הציבור שבחר בהם, אולם המועצה פונה לשוק בקירות מסך גדולים. חזיתות המבנה מוצלות והבניין בכללותו מוצל ונהנה מאוורור טבעי, במטרה לחסוך באנרגיה מלאכותית.

פרויקט שהשפיע: משרדי הנהלת חברת CPC ביקנעם עילית בתכנון משרד שוורץ-בסנוסוף. "העיקרון של חלל מרכזי מקורה במרכז הבניין, מאפשר לפתוח אליו את החדרים במקום להפנותם החוצה, וכך נוצר חלל ציבורי שגם חוסך באנרגיה".

העתיד: אחרי שיסיים לכתוב עבודה אקדמית על שווקים במזרח הרחוק, מתכונן להשתלב במקצוע אך מעוניין לעסוק גם בקולנוע.

6. אביטל שגיב (28, חיפה, המרכז האקדמי ויצו חיפה): מילון פלורנטין - מרחב למידה אלטרנטיבי

מנחים: אדריכלים הורסיו שוורץ וגליה ויזר.

הפרויקט: שילוב מרחב למידה במרקם קיים בשכונת פלורנטין בדרום תל אביב, במטרה לשפר את איכות החיים ולהשלים את התשתית החינוכית והשטחים הציבוריים החסרים. ההשראה לתכנון באה בעקבות חשיפת שפה אדריכלית מקומית, שעל בסיסה ניתן להמשיך ולפתח את המקום. חצרות פנימיות מוזנחות הופכות למקום מפגש שכונתי, עם מרחב לימודי פתוח לתושבים.

הקשר חברתי: מרחב הלמידה נחשב כמי ששמור לבתי ספר בלבד, אך כאן מציעים מרחב למידה בסביבת המגורים, פתוח ונגיש לכולם. "החלל העירוני מקבל פרשנות מחודשת כמרחב למידה הנהנה מיתרונותיה ומאפייניה החינוכיים של העיר, ומהווה מענה למחסור בשטחים ציבוריים".

פרויקט שהשפיע: FUNF HOFE בתכנון משרד הרצוג ודה מרון במינכן. "מכלול מבנים במרכז העיר שהוסב בחלקו לשימוש ציבורי. באמצעות התערבות מזערית יצרו האדריכלים חללים ציבוריים תוך שילוב העסקים הקיימים, כשכל חצר פנימית מייצרת עולם פנימי בתוך הרצף החדש וכולן מתחברות למרכז העיר הסואן. הנושאים שלמדתי מהפרויקט היו החייאה וחיזוק של רקמה עירונית ושילוב קיים עם חדש".

העתיד: התחילה לעבוד אצל האדריכלית אורלי פוגל-אקסלרוד, המתמחה במבני ציבור ומגורים.

7. לירן מלכה (26, חיפה, הטכניון חיפה): שדה חשמל

מנחים: אדריכלי הנוף ליאור לוינגר, צופיה רוזנר-סלע ורם איזנברג

הפרויקט: פיתוח משולב של בינוי ונוף סביב תחנת הכוח רדינג, כהמשך רציף לתוכנית גדס ההיסטורית, עם התמקדות בתכנון פארק חופי סביב מסלול ההמראה והנחיתה של מתחם שדה דב, העתיד להתפנות ביום מן הימים. התכנון הנופי מציע יצירת שער למסדרון האקולוגי הארצי של פארק נחל הירקון ושיקום רצועת החוף.

הקשר חברתי: לעומת ההצעות הקיימות בנוגע למתחם, המשרתות בעיקרן אינטרסים של יזמים למיקסום רווחים, כאן יש חלופה המדגישה שטחי ציבור איכותיים.

פרויקט שהשפיע: ההצעות שהגיעו לשלב הגמר, בשתי תחרויות לתכנון הסבת שדות התעופה הלניקון באתונה וטמפלהוף בברלין לפארק. "מכאן שאבתי את רעיון הלשונות שממשיכות שטחים ירוקים בעיר, ובפרויקט שלי הלשונות ממשיכות את השדרות העירוניות שמחזקות את הקשר החשוב בין העיר לחוף. הלשונות גם ממתנות רוחות בפארק, מוליכות מי-נגר מהעיר לים ויוצרות מבטים מעניינים בפארק".

העתיד: עובד במשרדו של אדריכל הנוף ליאור לוינגר ומשלים במקביל תואר באדריכלות בטכניון.

8. עפרה ליפסקי (26, תל אביב, בוגרת בצלאל): נתיבי איילון כתשתית להתחדשות עירונית

מנחים: אדריכלים אלי פירשט, ענת צ'רבינסקי ושהם קסלסי

הפרויקט: הצעה לחיזוק הקשר בין ערי מטרופולין תל אביב, באמצעות פרשנות חדשה לנתיבי אילון המפגישים בין ערי המטרופולין.

הקשר חברתי: לאורך ציר הנתיבים שולבו מוקדים המתאפיינים בעירוב ייעודים, ליצירת רצף אינטנסיבי של חיים עירוניים. "כך אני קושרת את מטרופולין תל אביב ומאפשרת לו לעבוד כמערכת, ולא כתאים נפרדים. אני נותנת מענה לבעיית הדיור כשאני יוצרת דיור משולב עם ייעודים נוספים כמו תעסוקה וחינוך בכל ערי המטרופולין, ולא רק בתל אביב, מבלי לפגוע במרקם העירוני הייחודי בערים אלה".

פרויקט שהשפיע: דיור ציבורי למעוטי יכולת בצ'ילה, בתכנון משרד אלמנטל (Elemental). בפרויקט ההוא נבנו 100 יחידות דיור בסיסיות של 30 מ"ר, הניתנות להרחבה עצמית. הפרויקט שהושלם ב-2004 זכה לתשומת לב עולמית, כשהציג את האדריכלות ככלי לפתרון בעיות חברתיות וכלכליות.

העתיד: קודם טיול בחו"ל, אחר כך להתחיל ולעבוד בתחום.

>> לפרויקטים הבולטים של בוגרי אדריכלות אוניברסיטת תל אביב