פניו של אחרון שטחי הקרקע הפנויים בצפון תל אביב מתחילים להתברר: ל-Xnet נודע, כי במתחם "סומייל" שבין הרחובות ארלוזורוב, אבן גבירול וז'בוטינסקי, עומד לקום, בין השאר, מגדל חדש של עיריית תל אביב. המגדל החדש, 20 קומות גובהו, יאחד לתוכו את כל משרדי העירייה הפזורים ברחבי העיר, שנוספו עם השנים לבניין העירייה הקיים. במגדל החדש יהיו גם מסעדה, חדר כושר, ארכיון ובית כנסת קטן לשימוש העובדים.
בתחרות שקיימה העירייה לתכנון המגדל החדש שלה זכתה הצעתו של משרד האדריכלים "קולקר-קולקר-אפשטיין", שזכה באחרונה גם בתכנון עיר הבה"דים החדשה בנגב, כפי שפורסם כאן בתחילת השבוע. מעניין לציין, כי למרות שהתחרות הוכרעה כבר בנובמבר, לפני כשלושה חודשים – העירייה לא פרסמה את התוכנית וההחלטה, למרות שמדובר באחד הפרויקטים החשובים בעיר.
מגדל העירייה החדש יהיה חלק מתוכנית גדולה ושנויה במחלוקת לבנייה על שטחי מתחם סומייל, שמקודמת בימים אלה וצפויה לשנות את פני צפון העיר. השטח המדובר מאופיין היום בבתים קטנים, שמפוזרים בו אקראית. עד 1948 היה שם כפר ערבי בשם סומייל, אחד מהכפרים הערביים שהיו בשטחי תל אביב של היום, כמו שייח' מוניס (רמת אביב היום), סלמה (כפר שלם) וג'מאסין (בבלי). אחרי מלחמת העצמאות התיישבו בבתים יהודים.
חלק מבתי הכפר נהרסו מאז לטובת הרחבתם של כמה מהרחובות הגובלים בו, וכך הפך המקום למתחם מלבני שגבולותיו הם הרחובות ז'בוטינסקי, אבן גבירול, ארלוזורוב ובן סרוק. שטחו הגדול, מיקומו בצפון-מרכז העיר לצד צירי תחבורה ראשיים, כשבעתיד מתוכננת לקום בסמוך לו גם תחנת רכבת קלה או תחתית – הפכו אותו לאחת מעתודות הקרקע הנחשקות ביותר. במהלך השנים נמכרו אדמות סומייל ליזמים פרטיים שביקשו לממש את ערך הקרקע, אך התושבים שנכנסו לבתים אחרי 1948 התנגדו לפינוי.
בימים אלה מקודמת תכנית שנויה במחלוקת למתחם, שהוכנה במשרד יער אדריכלים ונמצאת בתהליך אישור מתקדם. על פי התכנית יימחקו שרידי הכפר ועל השטח יוקמו ארבעה מגדלי מגורים ומשרדים, שעתידים להתנשא לגובה 45 קומות, וסביבם מבני מסחר נמוכים (ראו צילום אווירי כאן למעלה). השטח שמשמש היום כמגרש חניה במתחם הוא בבעלות העירייה, ועליו מתוכנן לקום המגדל החדש שלה, לצד בית הכנסת "היכל יהודה" ו"מגדל המאה" הקיימים. צומת ארלוזורוב ואבן גבירול מתוכנן להפוך לכיכר.
מרפסות שיעניקו למבנה ''זהות ייחודית''
הצעת קולקר-קולקר-אפשטיין מציגה מבנה מלבני בן חמש קומות, שממנו "צומח" מגדל שיגיע לגובה 20 קומות, כמעט כגובה "מגדל המאה" הסמוך. בנוסף ייחפרו ארבע קומות מתחת לקרקע לטובת חניון. למרגלות הבניין תהיה כיכר ציבורית קטנה, בגודל 40 מטרים על 40 מטרים, שמתוכננת להשתלב בגינה ציבורית שתוקם בין המגדלים ותהיה חלק בלתי נפרד ממערך מעברים להולכי הרגל, שיחצו את המתחם לאורכו ולרוחבו. "זהו מרחב פנימי בנוסח הגינות ה'גדסיות' האינטימיות שבבלוקים העירוניים הצפוניים, המאפשר בילוי במשך כל שעות היום מבלי שתיפגע מנוחת השכנים", מסבירים האדריכלים בטקסט שנלווה להצעה. על אף שנערך למתחם סומייל תסקיר השפעה של רוחות, קשה לשער בשלב הנוכחי אם כיכר כה קטנה באמת תהיה שמישה ולא תאבד את משמעותה תחת הצל שיטילו המגדלים הרבים שיוקמו במתחם והרוחות העזות שינשבו במקום בגללם. לדברי המתכננים, להחלטה למקם את מבנה העירייה במגדל יתרונות כלכליים והיא מחזקת את נוכחותו במרחב: "לא נראה נכון כי דווקא הבניין הציבורי הנבנה בסביבה של מגדלים גבוהים מאוד (...) יהיה נסתר וחבוי ובלתי נראה. הגבהתו לגובה הזהה לגובהו של בניין המאה מעצימה את נוכחותו וזהותו בקו הרקיע העירוני". לפי התוכנית, כל קומה במגדל תכלול כאלף מ"ר, והוא יתאפיין במרפסות דו-קומתיות. האדריכלים מקווים שמרפסות אלה ייהנו מ"גינון עשיר", שיעניק למבנה זהות ייחודית בין המגדלים שבהם הוא יוקף.משרד קולקר-קולקר-אפשטיין, שבראשו עומדים האדריכלים עופר ואמיר קולקר ורנדי אפשטיין, הוקם בשנת 1982, והשבוע זכה גם בתכנון "עיר הבה"דים" שמדרום לבאר שבע - הפרויקט הגדול בישראל. מגדל נוסף בתכנון המשרד מושלם בימים אלה בשדרות רוטשילד 30 – הוא מיועד למגורים ומתנשא לגובה 29 קומות. בעבר תכנן המשרד, בין השאר, את בניין עיריית ירושלים, את משרד החוץ בקרית הממשלה, את בנייני המחלקה למדעי ההתנהגות ולמדעי המחשב במכללה האקדמית תל אביב-יפו, וכיום הוא ממונה גם על שיפוץ היכל התרבות בתל אביב.
- צילום אווירי: מורדגן הפקות.
