מגי קזוויק ג'נקס
הייתה סופרת, אדריכלית-נוף, ציירת, אם לשניים ואשתו של תיאורטיקן האדריכלות הנודע, צ'ארלס ג'נקס (שמוכר בזכות התיאוריות על אדריכלות מודרנית אל מול פוסט-מודרנית, וספרו פורץ הדרך "שפת האדריכלות הפוסט-מודרנית מ-1977). לפני 18 שנים נודע למגי שהסרטן התפשט בגופה, וב-18 החודשים שנותרו לה לחיות היא הספיקה לייסד קרן שבונה מרכזים לחולי סרטן ברחבי בריטניה, דבר שחסר לה בהתמודדות שלה עצמה עם המחלה.
המרכזים האלה פועלים בכמה מישורים: הם מעניקים מידע על המחלה ועל הטיפולים הניתנים, כדי לאפשר לחולים לקחת חלק פעיל יותר בטיפול; הם מעניקים תמיכה פסיכולוגית; ובעיקר מציעים לחולים מגוון הזדמנויות להיפגש בחללים נעימים, שאינם בתי חולים.
מגי מתה ב-1995 ושנה לאחר מכן נפתח מרכז מגי הראשון באדינבורו, סקוטלנד. מאז נפתחו עוד שמונה מרכזים המסייעים לחצי מיליון חולי סרטן ולמשפחותיהם, ושבעה נוספים מתעתדים להיפתח בקרוב (כולם בבריטניה, למעט אחד בברצלונה ואחד בהונג קונג).
כל כוכבי האדריכלות באו לתרום
מעבר לסיוע שהם מעניקים לחולי סרטן, מרכזים אלה מהווים קרקע פורייה להרפתקנות אדריכלית. אדריכלים גדולי-שם תיכננו (בהתנדבות) מרכזי מגי שונים ברחבי הממלכה, ובהם פרנק גרי, זאהה חדיד,
ריצ'ארד רוג'רס ורם קולהאס. מרכז מגי האחרון, שנפתח החודש בנוטינגהם שבבריטניה, אמנם לא תוכנן בידי ארכיטקט זוכה פרס פריצקר כמו קודמיו, אבל בהחלט מהווה הרפתקה אדריכלית.
בנוטינגהם רבתי חיים כ-1.3 מיליון תושבים, ומהנתונים עולה שכ-4,000 חולי סרטן מטופלים במחוז מדי שנה. מי מביניהם שירצה להסתייע במרכז מגי יוכל לעשות זאת במבנה אליפטי ירוק, שאותו תיכננו פירס גאף, העומד בראש משרד האדריכלים הבריטי CZWG, ומעצב האופנה הנודע יליד נוטינגהם, סרפול סמית'.
המבנה בן שתי הקומות ממוקם על מדרון הסמוך לבית החולים האזורי. טופוגרפיית המדרון איפשרה לבניין להיות מורם מעל הקרקע, ובעזרת העצים הסוככים על החלונות ועל המרפסות מתאפשרת פרטיות. למבנה צורה סימטרית, המתקבלת באמצעות ארבעה קירות אליפטיים הנדמים כחותכים זה את זה. מן המטבח וחדרי הישיבה יוצאות מרפסות מרובעות, ששוברות מעט את הצורה העגולה ומאפשרות תצפית אל הנוף. החזיתות האליפטיות מצופות אריחי קרמיקה בצבע ירוק בהיר ("כדי למשוך מבקרים", הסביר גאף), דבר שמוסיף עוד נדבך למראה הלא שגרתי.
סמית' אחראי לעיצוב הפנים, המאופיין בצבעוניות מתחלפת "כדי להעניק תחושה ביתית ולעודד שיחה", כפי שהסביר בראיון. הקירות, המרצפות והרהיטים הם בצבעי פסטל מגוונים, ולצידם מפוזרות כורסאות עמוקות בעלות ריפוד בריטי טיפוסי, מבד לבד משובץ. על הקירות תלויים צילומים שסמית' צילם ברחבי העולם ושאר חפצי אמנות שאסף לצורך העניין. הקומה התחתונה מורכבת מחללים מודולריים, שיכולים להתרחב או להצטמצם לפי הצורך. שם נמצא גם סלון המשותף לכולם ומטבח לרווחת המבקרים. הקומה העליונה מכילה חדרים קטנים ופרטיים יותר לפגישות קטנות, מנוחה או הירגעות.
עלות הקמת הפרויקט והפעלתו בשנה הראשונה מסתכמת בכשלושה מיליון פאונד (כ-18 מיליון שקל), שאותם אספה קרן מגי בסיוע האדריכל, המעצב ותושבי האזור. תרומה נוספת התקבלה ממכירה של זוג ספלי חרסינה עם איור של כלב או של חתול, שאותם עיצב סמית' לרגל המאורע. הספלים, "שהושפעו מעיצוב הפנים הביתי שיצרתי במרכז" לדבריו, נמכרים ברחבי הממלכה ובאתר האינטרנט של המעצב, וחמישית מרווחיהם - כך הוא מבטיח באתר האינטרנט - מופנים לקרן מגי.
