מוזיאון ישראל בירושלים הוא אחד המוזיאונים היחידים בעולם המשלבים אגף ארכיאולוגיה לצד אמנות מודרנית, קלאסית וחפצי פולקלור. ככל הנראה, זהו המוזיאון היחיד בעולם שבשטח שלו אפשר למצוא בית מגורים פרטי. מדובר בווילה, שנחשפת כאן לקראת אירוע "בתים מבפנים" בירושלים בשבוע הבא, אז אפשר יהיה גם לבקר בה. היא הוקמה כחלק בלתי נפרד מהמוזיאון, בתכנונם של אדריכלי המוזיאון, אל מנספלד ודורה גד, שעל עבודתם זו זכו בפרס ישראל.
הבית בן תשעת החדרים והגן הפרטי ממוקם בשולי בניין המוזיאון, בקצה מגרש החניה של העובדים, על צלע גבעה המשקיפה על העיר. הודות לכך הוא נפרד מאגפי התצוגה וזוכה לפרטיות, כך שהמבקרים אינם עוברים דרכו במסלול ההליכה. "בית ברגמן" תוכנן כמקום מגוריה של שרלוט ברגמן, אלמנה עשירה וחסרת צאצאים, שאחרי מלחמת ששת הימים בחרה לעלות לארץ ישראל. את אוסף האמנות החשוב שלה היא החליטה לתרום למוזיאון ישראל, אך זאת בתנאי שהיא והוא (האוסף) יוכלו להמשיך לגור ביחד. בהחלטת ראש העירייה, טדי קולק, נקבע כי ביתה של ברגמן אמנם יקום בשטח הענקי של המוזיאון המתוכנן, שבאותם ימים עדיין לא התגאה באוסף אמנות מרשים.
בין תנים, שועלים וציורי שמן
ברגמן התגוררה בבית המפואר מאז אמצע שנות ה-70 ועד יום מותה בגיל 98, ב-2002. כך, כמעט לבדה, היא התגוררה במתחם שומם מאדם בשעות הלילה, כשהשכנים היחידים שלה הם התנים והשועלים בעמק המצלבה שממזרח, וציורי השמן והפסלים שבביתה ובאגפי המוזיאון הסמוכים אליו.
יחסית לעושרה של הדיירת, זהו בית צנוע. המיטה הקטנה בחדר השינה תעיד על סגנונה הצנוע של ברגמן. האולם המרכזי הוא מרכז הבית, וממנו נפתחות דלתות הזזה לשבעה חדרים בגדלים שונים ולחצר סגורה, המזכירה מאוד את החצר האחורית בביתן הגרמני בברצלונה, בתכנונו של האדריכל הנודע מיס ון דר רוהה, שהיה מקור השפעה לא מבוטל על תכנון המוזיאון בכלל.
"הגברת ברגמן רצתה שהבית יהיה דומה לסידור הדירה שבה היא התגוררה בניו יורק קודם שעלתה לישראל. אלה אותם גדלים של קירות ואותה חלוקת חדרים, כך שעבודות האמנות שהיא כל כך אהבה יוכלו לעבור אליהם. כך השתדלנו לתכנן בעבורה", נזכרת 40 שנה לאחר התכנון האדריכלית תמרה חרל"פ, ששימשה כאדריכלית אחראית על הפרויקט במשרדו של מנספלד. "לכן החלוקה הייתה על פי החלטתה של הגב' ברגמן, אך הבית עצמו תוכנן כך שישתלב יפה עם הטופוגרפיה ועם מבנה המוזיאון, כדי שלא יבלוט מדי". ואכן, הבטון החשוף, לוחות האבן הנסורה והקווים האופקיים מאפיינים את הבית בדיוק כפי שהם שימשו כמאפיינים מרכזיים בבניין המוזיאון עצמו.
המודול הקבוע, שירד לפרטים הקטנים שלפיהם נבנה המוזיאון, לא נשמר בתכנון בית המגורים. גם עיצוב הפנים התבסס על ריהוט שהביאה עימה ברגמן מחו"ל וייצג את המילה האחרונה בעיצוב של שנות ה-70. "השלמת בנייתו של הבית התעכבה באופן משמעותי וגרמה לכך שהגב' ברגמן נאלצה אפילו למכור כמה חפצי אמנות כדי לכסות על ההוצאות, וזה מאוד הרגיז אותה", מספרת חרל"פ, שמחזיקה בחברת ייבוא הרכב הגדולה "כלמוביל".
האדריכל חיים קהת שעבד אף הוא על הפרויקט, וכיום שותף במשרד מנספלד-קהת, מציין שתפישת העולם של גד ומנספלד בתכנון המוזיאון דגלה בצמיחה שתתאים עצמה לצרכים משתנים מבלי לפגוע בחזות הכללית של הבניין. לפי קהת, בית ברגמן הוא דוגמה קיצונית להצלחתה של השפה העיצובית שגיבשו גד ומנספלד, ומכאן ייחודו.
חרל"פ אינה מצליחה להיזכר במקרה דומה, שבו הוקם בית מגורים פרטי לאספן אמנות שהתחייב לתרום את אוספו למוזיאון ציבורי. גם סוזן סטרול, רכזת קשרי תורמים ומנהלת פרויקטים במוזיאון, סבורה כי אין למקרה הזה אח ורע בעולם. "ברגמן הורתה בצוואתה כי אחרי מותה יישמר הבית במשך 10 שנים כפי שהיה, שייערכו בו אירועים פרטיים ושיפעל כמו ביתו של אספן בסוף המאה העשרים", מספרת סטרול, האחראית על המבנה מטעם המוזיאון. "כיום קצת קשה לי להיכנס אליו, כי היא הייתה הרוח החיה של הבית, והמקום בלי שרלוט הוא לא אותו הדבר. היא הייתה אשה מדהימה שערכה אירועים רבים בביתה, ערבי מוסיקה ואמנות, היתה פילנתרופית, מעורבת היטב בעולם האמנות ואהבה מאוד את הבית".
עוד בתים יוצאי דופן בארץ ובעולם:
- טרנד הבניינים המרחפים כובש את העולם
- נכנסים ל-5 בתים מיוחדים בירושלים
ו גלריית הבניינים המלאה של Xnet
קפסולת זמן מ-1975
כעת, בשנה האחרונה של מילוי צוואתה, נראה הבית כמו קפסולת זמן מ-1975. הריהוט שהיה עכשווי באותה שנה, השטיחים מקיר לקיר, המנורות, ידיות הדלתות, חדרי השירותים והרחצה – נדמה שהגב' ברגמן יצאה לרגע לגינה ומיד תשוב. מאחר שבווילה שוכן עדיין אוסף האמנות הפרטי, התלוי על הקירות ומונח בארונות התצוגה הפזורים בכל החדרים, מצוי המקום בהשגחה קפדנית ומיזוג האוויר פועל בו לאורך כל שעות היממה. על הקירות עבודות של גדולי האמנים, שברגמן הכירה אישית - כמו מארק שאגאל, הנרי מור ואלכסנדר קאלדר - וכן חדר שלם המלא בעבודות קרמיקה של הצייר והפסל פבלו פיקאסו.
בתום עשור למותה יעבור הבית ואוסף האמנות לידי המוזיאון באופן מלא. ההנהלה טרם החליטה כיצד לנהוג: לשמר את הבית כפי שהוא, או לפרק את האוסף ולשנות את ייעודו של הבית. בינתיים, מדובר בהזדמנות נדירה להתרשם כיצד חיה אספנית אמנות בבית שהוא מוזיאון.
- שני סיורים ברישום מוקדם יתקיימו בבית ברגמן ביום שישי, 4.11, בשעות 9:30 (סיור בעברית) ו-11:00 (באנגלית). הסיור מותאם לבעלי כיסאות גלגלים.
- עוד פרטים על הסיור באתר של "בתים מבפנים",
המתקיים זו השנה החמישית בירושלים.
