יחד עם שנת הלימודים החדשה הנפתחת השבוע, נפתח גם בית הספר הירוק הראשון בישראל. זה קורה בהוד השרון, במסגרת מהלך שהובילה העירייה כחלק מראייה כוללת של בנייה ירוקה במגזר הפרטי והציבורי גם יחד. "בית הספר הירוק" הוא כזה לא רק בגלל הצמחייה השופעת שנשתלה בו, אלא גם הודות לתכנון המתחשב באקלים המקומי וכולל מערכות יקרות למדי שנועדו לחסוך אנרגיה ולחנך את התלמידים לשמור על הסביבה.
את בית הספר היסודי הזה תיכננה האדריכלית תגית כלימור, שותפה במשרד קנפו-כלימור המתמחה בבנייה ציבורית. ברזומה של כלימור ניתן למצוא מוסדות חינוך כגון קריית החינוך "קרית עופר" ברמלה, קרית החינוך באור עקיבא והמרכז האקדמי כרמל בקמפוס הנמל בחיפה. בפרויקט השתתפה אדריכלית הנוף טל רוסמן, מהבולטות בשנים האחרונות בבנייה ציבורית בישראל.
לא עוד בית כלא קטן
בית הספר הירוק הוקם על מגרש בשטח של 15 דונם וכולל 18 כיתות לימוד, שתי כיתות לחינוך מיוחד וספרייה גדולה שעתידה לשרת גם את תושבי הסביבה. עלות הפרויקט נאמדת בכ-20 מיליון שקלים, גבוה משמעותית מהתקציב המקובל לבית ספר בגודל זה (15.5 מיליון שקלים), ובכך הופך בית הספר לאחד ממוסדות החינוך המושקעים שהוקמו כאן באחרונה.
כלימור היא חברת הוועדה לאפיון מרחב למידה (שאותה מוביל מרכז השלטון המקומי), והיא טוענת שעקרונות התכנון שמגדיר משרד החינוך אינם הגיוניים ויוצרים צפיפות בלתי נסבלת ותקנות בטיחות מוגזמות. כתוצאה מכך, לדבריה, הופכים בתי הספר לבתי כלא קטנים. כיצד היא התמודדה כאן עם האתגר, בניסיון לשחרר את התלמידים לחופשי? "יצרנו התמזגות עם השטחים הירוקים", היא מסבירה. "בית הספר מחבק שלוש חצרות פנימיות, כך שהתלמיד חווה מיד את השטחים הירוקים ובדרכים שונות". בנוסף לחצרות הפנימיות האלה, נבנו גם שני גגות ירוקים בשטח כולל של 420 מטרים רבועים, והם משמשים כחצרות עיליות לשירות התלמידים בהפסקות וליצירת מקומות ללימוד בלתי פורמלי.
בשלב זה נשתלה על הגגות צמחייה המתבססת על פרחים עונתיים. לאחר תקופת הרצה, מתכננים להחליף אותה בגינת תבלינים שתתפקד כמשטח קטן של עבודה חקלאית לתלמידים. גם הצמחייה בחצר הגדולה עתידה לשנות את פניה ולכלול שטחים חקלאיים קטנים, גינת פרפרים ובריכה אקולוגית לפעילות חינוכית וללימוד הסביבה.
בדומה לניסיונות שנעשים בבתי ספר אחרים, גם כאן ביקשה האדריכלית לפרש מחדש את המסדרון ולהמציא אותו מחדש, כדי שלא יהיה מעבר צר ואפל. בעזרת חלונות ענק היא פתחה את המסדרונות בקשרי מבט ונגישות אל הגגות הירוקים והחצרות הפנימיות. בדרך זו לא רק שנוצר קשר ייחודי בין פנים הבניין אל החוץ הפתוח, אלא הועשר מערך התנועה.
חיסכון אנרגיה - במחיר שעוד יתברר בהמשך
בית הספר הירוק מתוכנן מתוך ראייה חוסכת אנרגיה, שלטענת האדריכלית אינה יקרה באופן משמעותי ביחס למפרט הרגיל של בתי ספר. אלא שההבדל משמעותי: פנים הבניין מרוצף כולו בריצוף מיובא מצרפת, סך מעקות הזכוכית בבית הספר הוא 160 מטרים, וקיר מסך מתנשא לגובה 6 מטרים (מה שמבטיח שניקוי הזכוכית יקפיץ היטב את עלות התחזוקה).
כשלא מביטים בעובדות האלה, ניתן להתרשם מהכוונות הירוקות והטובות. "החשיבה בתכנון נעשתה על בסיס אמצעים פסיביים", מסבירה האדריכלית. "זה בא לידי ביטוי במערכת פתחים כפולה, שנועדה להזרמת אוויר טבעי והוספת תאורה טבעית לחיסכון באנרגיה. החלונות כוללים בחלקם החיצוני 'מדפי-אור' להצללה והחדרה של אור מוחזר לפנים הכיתות". גם דחיסתו של המבנה, מבלי להתפזר בשטח המגרש שניתן לו, איפשרה להגדיל את הגינות ולהשקיע בשטח הפתוח.
המרכיב הבולט ביותר בבית הספר החדש הוא היותו מרחף מעל פני הקרקע – אופנה שפיתח לפני קרוב לעשור וויל אלסופ בקולג' בטורונטו. הפרויקט של אלסופ זכה לשלל חיקויים, שבמרבית המקרים לא הצליחו לפתח את הרעיון שלו מעבר לכך; ואולם, בהוד השרון זו הפרשנות הסביבתית שמעניקה להחלטה הזו את חשיבותה. "קומת העמודים יוצרת אזורי משחק מוצלים ומפחיתה את הנגיעה בקרקע", מסבירה כלימור, "וכך גדלים השטחים המוצלים ומתאפשר חלחול מי גשמים טבעי לקרקע".
בהתאם לעקרונות הבנייה הירוקה שהגדירה החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי, הבונה את מרבית מוסדות החינוך בישראל, ניתן ללמוד כיצד הרשות המקומית בחרה להרחיק לכת ולהשקיע הרבה מעבר לתקציבי משרד החינוך במטרה לחזק את הממד הסביבתי. כך, לדוגמה, החלונות מצוידים בזיגוג מבודד תרמית ואקוסטית, השומר על טמפרטורה נוחה בכיתות ללא צורך במיזוג אוויר בזבזני; מערכות מיזוג האוויר עצמן כוללות מערכת לתפוקת מנוע משתנה בהתאם לעומס החום או הקור, ומי המזגנים מנוצלים להשקיית הגגות הירוקים. הברזים בחדרי השירותים הם אלקטרוניים, והתאורה מורכבת מגופי תאורה מסוג T-5 החוסכים עד 70% מצריכת החשמל.
על הגג הותקנה תחנה מטאורולוגית לימודית, המחוברת למערכת המחשבים ובעתיד תאפשר גישה חופשית לקבלת מידע מטאורולוגי מכל מחשב ביתי. אפשר לראות כאן גם שבשבת לימודית להפקת אנרגיה, שמפעילה באמצעות מצבר פנסי תאורה במתחם בית הספר.
ראוי לציין את המהירות המרשימה שבה תוכנן ונבנה הפרויקט, על אף מורכבות התכנון והמערכות הלא רגילות ששולבו בו. מהרגע שהאדריכלית החלה בעבודת התכנון ועד חנוכת בית הספר מחר, חלפו 14 חודשים בלבד. זו הוכחה לכך שבתכנון וניהול מוצלחים ובהזרמת כספים אמינה אפשר גם אצלנו להקים ולממש פרויקטים תוך עמידה בלוחות זמנים לחוצים. אך מעל לכל, התוצר המוגמר מייצג שאיפה לשלב את הטבע העירוני, להעניק לתלמידים הזדמנויות ללמוד ולהתנסות, ולפתח מיומנויות וכלים לחיזוק רגישות האדם לסביבתו.
איזה עוד בתי ספר מוצלחים יש בישראל?
רואים רחוק רואים שקוף - בית ספר ''יצחק שמיר'' בחולון, והתיכון החדש במודיעין
בית הספר למדעים ברחובות
''מורשת נריה'' בגבעת שמואל
