אחת הדרישות המרכזיות במאבק החברתי שמתחולל בימים אלו ברחובות ישראל היא לדיור בר השגה - מונח ממשפחת מושגי "הדיור החברתי" (Social Housing), שעד לא מזמן היו שמורים לקומץ אורבניסטים ומתכנני ערים משוגעים לדבר, ובשבועות האחרונים נכנסו לכותרותבתקשורת הישראלית.

"דיור חברתי" הוא מונח גג לשלל פתרונות לדיור זול וזמין. בארץ מוכר בעיקר פתרון הדיור הציבורי, שמתייחס לנדל"ן בבעלות הרשויות (מדינה או עירייה), שמושכר או נמכר לאזרחים במחיר שווה לכל נפש, בדומה לדירות עמידר ועמיגור.

בין הראשונים לעסוק באופן תיאורטי ומעשי בסוגיית הדיור החברתי אפשר למצוא את האדריכל השוויצרי-צרפתי לה קורבוזייה - אבי האדריכלות המודרנית. לה קורבוזייה התנסה בתכנון בנייני מגורים שמהווים מעין עיר אנכית, בעלת מרכיבים סוציאליים משותפים, כמו מסדרון שמתפקד כמקום מפגש חברתי.

הדוגמה המובהקת ביותר היא "Unite d'Habitation" במרסיי שבצרפת – שיכון שלם במבנה אחד, שכל דירותיו בנות השגה. לה קורבוזייה משפיע על הבנייה בערים אירופיות עד היום, לטוב ולרע. אמנם הוא רומם את סוגיית הדיור הציבורי לראש השיח האדריכלי, אבל גם אחראי, במידה מסוימת, לשיכונים העצובים שקמו לפי מורשתו ברחבי אירופה, וגם בישראל, במהלך המאה העשרים.

>> למה אבהם יסקי חושב שהדירות של לה קורבוזייה הן הטובות שראה מימיו?

>> מה קרה לשיכונים שבנה יסקי בקריית גת לפי המודל של קורבוזייה?

>> איך נראה בניין המרפסות הקופצות הראשון בארץ, ואיך הוא נראה היום?

היום המצב שונה. דיור חברתי כבר אינו בהכרח בלוקים אפורים ועגומים, אלא מתוכנן תכופות מתוך גישה יצירתית משובבת עין. במקרים רבים, הפרויקטים ניתנים דווקא לאדריכלים צעירים כדי שיוכלו להתנסות ולהכניס רוח רעננה לתכנון.

במדינות אירופיות כמו הולנד וספרד מצוקת הדיור - כפי שהיא נחווית עכשיו בישראל - הוצפה לפני השטח כבר מזמן, ופתרונות אדריכליים מוצעים לה כעניין שבשגרה. הנה מקבץ ראשון של פרויקטים מוצלחים או מעניינים במיוחד של דיור חברתי באירופה.

פרויקט קייטוונן (Keetwonen) באמסטרדם, הולנד

"האם אתם סטודנטים שלומדים או מתכננים ללמוד באזור אמסטרדם? האם אתם מחפשים חדר זול ומסובסד? קייטוונן זה הפתרון בשבילך" - כך נכתב באתר של אגודת הסטודנטים ההולנדית.

קייטוונן היא עיר הקונטיינרים הגדולה בעולם - אלף קונטיינרים שמחולקים לתריסר בלוקים. כל קונטיינר מכיל חדר אמבטיה, שירותים, מטבח, מרפסת קטנה וחלל נפרד לשינה, וכולם מחוברים למערכת חימום וקירור מרכזית, צנרת אחת וחיבור אינטרנט משותף.

ה"עיר" כוללת גם בית קפה, סופרמרקט, כמה משרדים ואפילו חדר כושר. הפרויקט המקורי, שהושק ב-2006, איכלס סטודנטים מקומיים וזרים ועם פתיחתו הפך לפינה סטודנטיאלית שוקקת. הוא היה אמור לפעול במשך חמש שנים בלבד, אבל בעקבות ההצלחה הוחלט להמשיכו למשך חמש שנים נוספות.

מחיר:יחידה מושכרת ב-1,200-2,400 שקלים לחודש.

וכך זה נראה:

שכונת קאראבנצ'ל (Carabanchel) במדריד, ספרד

אם לשפוט לפי מספר הפרויקטים לדיור בר השגה בקאראבאנצ'ל שבצפון-מערב הבירה הספרדית, ניכר שעיריית מדריד החליטה ל"הרים" את האזור במלוא התנופה. לשני פרויקטים ראשונים וגדולים (שיוצגו בחלק ב' של הכתבה, בתחילת השבוע), הצטרף בשנת 2010 פרויקט של מאה יחידות דיור, בתכנונו של משרד האדריכלים הספרדי Coco Architects.

זהו בניין מלבני עם מרפסות סגורות הבולטות מתוכו כמו באקראי. תכנון פנים הדירות גמיש, בהתאם לרצונות הדיירים, והן נמתחות בין שתי החזיתות, להשגת בריזה נעימה במרבית ימות השנה (מבנה נפוץ גם בשיכונים שנבנו בישראל במאה שעברה).

מחיר: 457,000 שקלים לדירה של 50 מ"ר, או 704,103 שקלים לדירה של 85 מ"ר.

מרפסות סגורות בולטות (צילום: ignacio izquierdo)
מרפסות סגורות בולטות (צילום: ignacio izquierdo)

פרויקט סרדו (Cerredo) באסטוריאס, ספרד

מטרת הפרויקט הקטן הזה היתה לספק מגורים זולים מטעם המדינה עבור קהילת הכורים של מחוז אסטוריאס, שבלב הרי קנטבריה בספרד. זה 25 שנים לא תוכנן באזור מבנה למגורים, ולכן השקת הפרויקט ב-2009 לוותה בהתרגשות גדולה.

הבניין תוכנן על ידי משרד האדריכלים הספרדי Zon-e ונבנה בשני שלבים, שהתחברו לבסוף לכדי בניין אחד בצורת ריש. 30 הדירות בבניין אוכלסו במלואן בידי הכורים. המבנה נדמה כיצור חללי שצף במורדות ההר, והמרפסות הבולטות שלו כזוגות עיניים סקרניות. צבעי החזית הכהים - בכחול ואפור - משתלבים עם הגוונים בסביבה.

מחיר: עד 400,000 שקלים לדירה ממוצעת של 80 מ"ר.

סרדו - מבט מבפנים (צילום: Ignacio Martinez, Jose Antonio Ruiz)
סרדו - מבט מבפנים (צילום: Ignacio Martinez, Jose Antonio Ruiz)

פרויקט הכוורת (Honeycomb) באיזולה, סלובניה

בשנת 2006 הושלם פרויקט המגורים הצבעוני הזה במפרץ איזולה שבסלובניה, בתכנון משרד האדריכלים הסלובני Ofis Architects. המשרד זכה בתחרות שיזמה קרן הדיור הממשלתית של סלובניה, שמספקת דירות במחיר סביר לזוגות צעירים.

ההצעה נבחרה "בזכות האיזון בין 'מרשים' ל'ביתי', ובזכות הגמישות שהיא מאפשרת בתכנון הפנים של כל דירה", פירטו השופטים. הפרויקט מכיל שני בניינים בני 30 דירות כל אחד. הדירות נעדרות אלמנטים מבניים, מה שאיפשר את אותה גמישות בעיצוב הפנים. הבניינים ניצבים על גבעה שמשקיפה אל המפרץ מצד אחד ואל הגבעות הסמוכות מהצד שני.

מחיר: כ-250,000 שקלים לדירה ממוצעת של 75 מ"ר.

(צילום: Tomaz Gregoric)

פרויקט בוקה (Bouca) בפורטו, פורטוגל

סביר להניח שאלווארו סיזה - האדריכל הפורטגזי זוכה פרס הפריצקר, שבין בנייניו המוכרים אפשר למצוא את הפקולטה לאדריכלות של אוניברסיטת פורטו ואת מוזיאון סראלווס לאמנות מודרנית בפורטו - גאה בפרויקטים למגורים בני השגה שתכנן בתחילת דרכו בשנות השבעים. סיזה עבד אז בארגון SAAL, שהיה אחראי למציאת פתרונות למצוקת הדיור הקשה של פורטוגל, ועד היום נחשב לבעל מצפון חברתי.

קומפלקס בוקה היה פרויקט קשה לפיצוח - צמוד למסילת רכבת ודחוס באזור המסחרי של פורטו. המוטו של סיזה היה "יצירת שלם מתוך ההריסות", שאותו יישם באמצעות הקמת קיר כפול, שיגן על הקומפלקס מרעש ומרעידת הרכבת.

קצה אחד של המבנים מגיע אל הקיר והקצה השני מסתיים בחלל ציבורי – ספרייה, חדר כביסה או גן משחקים. בשנת 1977 נבנו שני בלוקים מתוך הארבעה שתוכננו, והשניים הנותרים נבנו בעקבות הצלחת הפרויקט, שאוכלס במהירות.

כל בלוק הוא בן ארבע קומות, מחוברות ביניהן באמצעות מסדרונות וגרמי מדרגות. הפונקציונליות כאן היא גם ה"קישוט" המרכזי – גרמי המדרגות שמקנים לבניין את צורתו. היום קומפלקס בוקה מושך אליו לא רק את אוכלוסיית היעד שעבורה תוכנן – עניי העיר – אלא גם אמנים, סטודנטים, זוגות צעירים ושאר סרבנים של מגורי יוקרה במרכז העיר.

מחיר: שכר דירה של 1,900 שקלים לחודש, לדירת שלושה חדרים.

המדרגות הן האלמנט הקישוטי (צילום: Velcro CC)
המדרגות הן האלמנט הקישוטי (צילום: Velcro CC)

לכתבה השנייה על דיור בר השגה - והפעם: שיכוני ענק - לחצו כאן