תערוכות סוף שנה בבתי הספר לאדריכלות הן הזדמנות מצוינת להציץ לחלומות של דור המחר של האדריכלים. התערוכות, הפתוחות לקהל, מאפשרות לראות לא רק את שכלולן והתפתחותן של הטכניקות שבהן משתמשים הסטודנטים כדי להציג את הפרויקטים שעליהם עמלו שנה שלמה; אפשר גם להבין מהן את הנושאים העיקריים המעסיקים את מי שיעצבו לנו את חיי המחר.

מבין עבודות הגמר הרבות שהוגשו במחלקה לאדריכלות בבצלאל, בחרנו להביא שלוש עבודות שבלטו באיכות, בעומק ובמקוריות. הבחירה קשה: חמש שנות הלימוד, שמתחילות במבחני קבלה קשים ונמשכות בסינון סטודנטים, מסתיימות גם השנה בנבחרת איכותית. פרויקט אקדמי קשה להציג בחטף באמצעות דימוי אחד או שניים, ולכן המשימה להציג שלושה פרויקטים בולטים אינה באה להחליף את התערוכה עצמה - שכדאי לבקר בה. כך או כך, המשותף לשלושתם הוא החיפוש אחר מנגנונים חדשניים לשכלול מערך התכנון בישראל, כשההיבט הסביבתי תופס מקום מרכזי בשלושתם. את האוטופיות החברתיות החליטו הסטודנטים לשחרר מכתפיהם לעת עתה, ולהצטרף לטרנד הירוק, הזוהר והמשוחרר מקונפליקטים.

א. רמלה עיר העתיד

  • הפרויקט: פרויקט הגמר של כפיר אזולאי (27) ורענן שטרן (28) נערך במסגרת סטודיו שעסק במבנים מורכבים, בהנחיית האדריכלים יהושע גוטמן ואסנת תדמור. אזולאי ושטרן מבקרים את הפרויקטים של חברת "גינדי", שהפכו למושג בעולם הנדל"ן ויוצרים בעיר סביבות מגורים סגורות.

המיקום שנבחר הוא רמלה, שם אכן מקימה כיום גינדי קניון עם מגדלי מגורים טיפוסיים. אזולאי ושטרן בחרו לטפל בשטח האתר כך שהקרקע תנוצל באופן מיטבי, תוך התייחסות למרחב המקיף את הפרויקט – העיר העתיקה והחדשה ברמלה. הפרויקט משלב פתרונות מים המתייחסים לתוכנית של חברת מקורות, המשלבת התפלת מי ים וניצול מי תהום. "האדריכלות הקבלנית שמאפיינת את הבנייה של גינדי לא מתחשבת בסביבה שלה, ואלה תוכניות צפויות מראש עם 4 כיווני אוויר", מסביר אזולאי. "אפשר לנצל באופן טוב יותר את הקרקע וגם להרוויח מזה. גינדי בונים באתר מגדלים שיכילו 364 יחידות דיור, ואנחנו מציעים כמעט 4,000 דירות בשילוב עם מבני ציבור ומערכת מאגר מים עילי, כך שהפרויקט גם יעניק משהו חדש לסביבה וגם יתפור יחד את העיר העתיקה עם העיר החדשה".

  • האם אפשר לממש את הפרויקט: אף שהשניים מודים כי אינם תמימים, ואינם נוטים להאמין שגינדי תעשה תפנית חדה ותאמץ את הפרויקט שלהם לחיקה, אזולאי חושב שהפרויקט יכול לעודד דיון ציבורי על הכנסת אדריכלות חדשה למרכזי ערים קיימות. "קנה המידה שהצענו הוא במידת אקסטרה לארג'", הוא אומר. "בישראל קנה המידה הזה עדיין קשה לעיכול, אבל בחו"ל הוא מקובל. רצוי שגם כאן יתחילו לחזור ולחשוב על פיתוח אופקי עם ניצול טוב יותר של הקרקע, מאשר לטפס כל הזמן לגובה".

  • מה בעתיד: בשונה מבוגרים טריים אחרים, אזולאי ושטרן אינם שקועים בחיפוש אחר מקום עבודה. כבר במהלך הלימודים פתחו השניים סטודיו לתכנון ועיצוב. "יש לנו משרד פעיל כבר שנה וחצי ואנחנו מתכננים בתים פרטיים, עיצוב חללים מסחריים וגם עיצוב גופי תאורה. יש לנו כיום שעשה פרויקטים שאנחנו עובדים עליהם במקביל, כך שאנחנו לא מתכוונים לנוח".

>> עוד עבודות בוגרים בבצלאל

ב. בנייה ירוקה - לא רק לעשירים

  • הפרויקט: עומר פנר (32) ועודד פוקס (28) בחרו, בהנחיית האדריכלים ארז אלה ומתן ספיר, להתמודד עם מבני השיכון המקומיים והכה-מוכרים שנבנו בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה. במחקר מקדים שערכו השניים, נמצא שמבני השיכון צורכים אנרגיה רבה, בעוד שהפתרונות הקיימים לבנייה ירוקה הם יקרים ומתאימים רק לאזרחים אמידים.

לפיכך מציע הפרויקט להישען על תוכנית המתאר 38 לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ולהרחיב אותה כדי שתעודד לחזק את המבנים באמצעים שגם יתייחסו לצריכת אנרגיה ויהפכו באותה הזדמנות את המבנים לידידותיים לסביבה. "שלושת הנושאים העיקריים במבני השיכון שהופכים אותם לצרכני אנרגיה הם בידוד המבנים, הצללה והסתננות אוויר", מציג פנר את החולשות שהם באו לחזק. "למדנו שבאמצעות פתרון הנושאים האלה נפתור 60% מיכולת ההתייעלות של המבנה". הפרויקט מציג מבנה יעיל שתוכנן כמקובל היום (לעשירים בלבד), ולעומתו פרויקט המתאים לכל שכבות האוכלוסייה ומביא את הנושא הירוק אל העם.

  • האם אפשר לממש את הפרויקט: "אני מאמין שאם הייתה אוזן קשבת במשרד הפנים, היו לוקחים חלקים מהרעיון שהצגנו ומשלבים בתכניות. במהלך העבודה שאלנו את עצמנו לכל אורך הדרך אם אנחנו מתאימים את עצמנו למציאות, משום שהנושא היה חשוב לנו מאוד. בינתיים אנחנו משתדלים לגשת לכל תחרות, במטרה להפיץ את הרעיון ולפרסם אותו".

  • מה בעתיד: פנר מספר שהוא עומד לסגור חוזה העסקה במשרד תל אביבי מוביל, המתמקד בין השאר בתכנון מבנים מורכבים. הוא נשמע ממורמר מהמגבלות שמציב רשם המהנדסים, הדורש לעבוד במהלך תקופת ההתמחות רק אצל אדריכלים שעבדו לפחות עשר שנים בישראל, מה שמונע ממנו לעבוד אצל אדריכלים מעולים שלא פעלו בישראל במשך עשור, או אצל אדריכלים צעירים.

ג. בנייה ירוקה כבסיס לתכנון

  • הפרויקט: אחד היותר מרשימים ומגובשים השנה. הגישו אותו ליה כוכבי (27), יעל סגאה (27) וחנן בלישה (28), שוב בהנחייתם של ארז אלה ומתן ספיר. שלישיית הסטודנטים בחרה להמציא מנגנון מורכב העוסק בשאלות של קיימות, אקולוגיה, כלכלה ובנייה ירוקה. בסמסטר הראשון הם בנו מנגנון המתבסס על 14 פרמטרים גמישים, שיאפשרו למתכנן להגדיל את נפח הבנייה באמצעות תכנון סביבתי יעיל וחסכוני יותר. בסמסטר השני עבד הצוות על פרויקט לדוגמה באזור התעשייה תלפיות בירושלים. זאת, במטרה להציג את יעילות המנגנון, המחליף את שיטת אחוזי הבנייה הנהוגה היום, במדדים סביבתיים המגדירים עוצמות בינוי על סמך ההשפעה הסביבתית של הפרויקט.

  • האם אפשר לממש את הפרויקט: השלושה מבינים שהמודעות גדלה, ובהתאם לכך גם הטכנולוגיה משתכללת. "עניין אותנו לפתח מנגנון וכלי שיאפשרו את ההטמעה של הידע במציאות התכנונית הקיימת", מסבירה כוכבי. "מערכת התכנון בישראל נמצאת בתהליך שינוי, סביב הרפורמה בחוק התכנון והבנייה והתקן לבניה ירוקה. ההצעה שלנו מציגה מערכת כלים להערכת ההשפעה הסביבתית של המגרש הבנוי, במערכת תכנון שעתידה להיות גמישה יותר, ובנוסף לכך התוכנית מייצרת מנגנון שרותם את הכוחות הכלכליים בענף הבנייה לפעולה סביבתית".

  • מה בעתיד: "אנחנו מאמינים של'תוכנית טביעת רגל' יש אפשרות גבוהה למימוש בישראל ובכוחה לתת מענה לאתגרים העומדים כיום בפני יזמים, מתכננים, מערכת התכנון והממשלה. אנחנו מעוניינים בהמשך בחינת יישימותה של התוכנית עם אחד מגופי הרגולציה בארץ. אנחנו מציגים אותה בפני מהנדסי ערים ומתכנני מחוז, ומחפשים עירייה שתהיה מעוניינת בעריכת פילוט לתוכנית".

תערוכת סוף השנה מוצגת ברחוב בצלאל 1 פינת רחוב שמואל הנגיד, ירושלים.

שעות פתיחה: 21:00-10:00 בימים א-ה, 16:00-10:00 ביום שישי. ביום שני 25.7 התערוכה סגורה.

נעילה: 29.7.

לכל הכתבות על תערוכות הגמר של בתי הספר לעיצוב - כאן