מהי מילוליות באדריכלות? כאשר מרכז לשלום מתהדר בכנפי יונה לבנה (מרכז רבין ברמת אביב בתכנון משה ספדי), או כשבונים ספרייה ציבורית בצורת ארבעה ספרים פתוחים (הספרייה הלאומית של צרפת בפריז, בתכנון דומיניק פראול), או כשמרכז הסחר העולמי החדש מיתמר לגובה של 1776 רגל כאזכור לשנת עצמאותה של ארצות הברית (World Trade Center במנהטן בתכנון דניאל ליבסקינד).
המבנה המדובר ייבנה בעיר הנגז'ואו (כ-8 מיליון תושבים), בירת מחוז ז'ז'יאנג, הנמצאת כ-170 קילומטרים מדרום-מערב לשנגחאי. המוזיאון נבחר בתחרות בינלאומית, לאחר שתחרות מקומית לא הניבה תוצאות משביעות רצון לדעתו של חבר השופטים, והוא מורכב משמונה בועות דיבור תלת-ממדיות שיוצרות חללי פנים משתנים. כל בועה תכיל מרכיב אחר – האחת תשמש כמבואה למוזיאון, שנייה תכיל בתי קולנוע, שלישית תהיה אודיטוריום, רביעית תארח ספריית קומיקס עצומה, ובאחרות יוצגו תערוכות קבועות ומתחלפות שעוסקות בקומיקס ובאנימציה.
כאשר שתי בועות ישיקו זו לזו, ייפער ביניהן חלל שישמש כמעבר. החזית עתידה להיבנות מבטון לבן, מה שיאפשר להקרין עליה משפטים, תמונות, שלטי חוצות וכדומה. אבל לא רק החזית תאפשר גמישות פונקציונלית, אלא גם הבועות עצמן, כפי שמסביר ואן רייס: "אם למשל הם יהיו מעוניינים להגדיל את שטח הקולנוע, תהיה אפשרות לרוקן מספר בועות אחרות ולהרחיב אליהן את הקולנוע. אפשר גם להוסיף למבנה עוד בועות, במקרה הצורך".
לכו בתוך הבלונים: תערוכת תולדות הקומיקס, אולמות קולנוע משוכללים, ומסכי-ענק שאפשר להתנסות בהם באנימציה
מלבד השאיפה להפוך את המוזיאון למוקד עלייה לרגל של תיירי קומיקס, מבקשת הממשלה הסינית לסמן את האזור כולו כמרכז עתידי לתעשיית אנימציה מקומית, כפי שהוא כבר מתחיל להיות בשנים האחרונות. במלים אחרות: לסינים נמאס רק לייצר את הבובות שנלוות לתעשיית האנימציה (ע"ע בובות פלסטיק של קונג-פו פנדה), והם מעוניינים להתחרות באמריקאים על ליבת התעשייה – הסרטים עצמם. "בסין החלטות מתקבלות מלמעלה למטה – הממשלה מחליטה שיהיה שם מרכז אנימציה וזה מה שיקרה", מסביר ואן רייס. "בהולנד אנחנו רגילים שדברים צומחים מהשטח".
>>> סין לא לבד
- איך נראה פרויקט גרנדיוזי שנחנך עכשיו בספרד?
- איך ייראה המלון החצוב בסלע בדרך לפטרה?
ואיך ממציאים מחדש היכל תרבות בהולנד?
אתר האינטרנט של המשרד ההולנדי מקדיש מקום רב לאדריכלות בת-קיימא (Sustainable Architecture) שדואגת לסביבה; למעשה, הוא התפרסם לפני עשר שנים עם הצעה אדריכלית-סביבתית קיצונית להקים חוות חזירים אנכית בעיר האג. לא נדרש מאמץ רב כדי להבין שמוזיאון הקומיקס והאנימציה בהנגזו אולי יבטיח, אבל אדריכלות בת-קיימא הוא לא יקיים.
ואן רייס מספק תשובה מעט מאכזבת לשאלת הקיימות של המוזיאון העתידי: "קיימות היא עניין חמקמק, כי לא לבנות זו בעצם הפעולה המקיימת ביותר. אנחנו מנסים להיות חכמים ולבנות את הבניין בדרך הטובה ביותר. אנחנו גם מאמינים שתכנון בניין יפה, שמושך אנשים לבקר בו, גם הוא קיימות - 'קיימות חברתית'".הוא מדגיש שבניגוד למחשבה המקובלת באירופה, במשרד שלו רואים גם את הצדדים החיוביים במילוליות: אפשר לייצר בניין אייקוני בזכות הצורה ולאו דווקא בזכות חומרים יקרים, כלומר הדגשה אדריכלית יכולה להיעשות באמצעות קונספט יצירתי. "מוצא חן בעינינו שאנשים מסתכלים על מבנים שלנו ואומרים 'וואו, זה מצחיק'", הוא מודה.
פרויקטים מעניינים נוספים של המשרד
- הביתן ההולנדי בתערוכת אקספו 2000 בהאנובר, גרמניה: מבנה שמארגן את הטבע ההולנדי בכמה קומות אנכיות, כמו פארק-לגובה, סמל למלאכותיות ולמצוקת השטחים הפתוחים בארץ הצבעונים. הביתן ההולנדי היה להיט בתערוכה משמימה, וכיום הבניין משמש את העיר כפארק אנכי.
- המונוליט בליון, צרפת: מבנה שהוא למעשה בלוק עירוני שלם, בעירוב שימושים (מגורים ברי-השגה, דירות להשכרה, מגורים לאנשים עם מוגבלויות, משרדים ומסחר). הבלוק מכיל חמישה חלקים שונים, שכל אחד תוכנן במשרד אדריכלים אחר, בהתאם לתוכנית-האב של MVRDV. המשרד ההולנדי ביצע את אותו חלק, שעל חלונותיו מצוטטים סעיפים מחוקת האיחוד האירופי (מילוליות, כבר אמרנו?)
- האסם המאוזן במחוז סאפולק, בריטניה: חלק מפרויקט "אדריכלות חיה". מבנה מוארך ודרמטי, מכוסה מתכת רפלקטיבית, שנדמה כאילו עוד רגע ייפול מקצה הצוק שעליו הוא עומד.
- בניין האלפבית באמסטרדם: בניין משרדים, שחזית אחת שלו חושפת חלונות בצורת אותיות האלפבית הלטיניות, בעוד שהחזית השנייה מעוטרת בחלונות בצורת מספר הבניין.
