באותן שנים היה בעיר בית קולנוע אחד בלבד. זיכרונות החוויה הקולנועית מתמזגים יחד עם הצעידה ברחובות, העמידה בתור לקניית הכרטיסים, טעמו של הפופקורן, ריחו של האולם, צבעם של הכיסאות ועצמת התאורה. מי הפליל את רוג'ר רביט, לרקוד עם זאבים, באטמן, שתיקת הכבשים, דרקולה, הפסנתר - כל אלה היו רק חלק מהסרטים שלנצח התערבבו יחד עם המסך הגדול שעליו הם הוקרנו. עם השנים, וצמיחתם המואצת של רבי-הקולנוע בקניונים, נזנח האולם הבודד ונבלע לאיטו בין בתי העיר שסגרו עליו מכל עבר. השער ננעל. הגלגל נעצר. הצלולואיד קפא תחת נורת מקרן שרופה. רק רוחות הזיכרון עוד מהדהדות ברחבי האולם השומם, עם צליל עמום של פס מגנטי והבהוב קלוש של סרט נע.

היכל מופת (מופ"ת) ברעננה נבנה בשנות החמישים ונקרא בעבר קולנוע "אורות". עם הקמתו קרס גג האולם ונאלצו לבנותו מחדש. במשך שנים ארוכות היה אולם הקולנוע היחידי בעיר, ומכאן שהיה מקום עלייה לרגל מבוקש ביותר. ב-2005 מכרה ההסתדרות את האולם ליזם פרטי, אך בשל ריבוי בתי הקולנוע שנפתחו במרכזי הקניות בסביבה, לא הצליח מופת למשוך אליו קהל והוא נסגר כעבור שנה. מאז הוא עומד קפוא בזמן – אוצר בתוכו את הזיכרון המשותף של תושבי העיר הוותיקים. ארבע שנים מאוחר יותר, בצעד אמיץ, הוחלט בוועדת בניין העיר להפקיע את השטח מידיו של בעל הקרקע וליעדו לשימור.

הסדרה ''בתים רדופים'' מבקשת לבדוק מקרוב מה נשאר בבתים נטושים ומה הסיפור שמסתתר מאחוריהם. שם העיר שבה ממוקם המבנה הושמט בכוונה - הבתים הרדופים שוכנים בעיר רפאים משל עצמם. אתם מוזמנים להעלות את הזיכרונות שלכם, הנוגעים לבית ולסביבה שבה הוא נמצא, ולחלק שהיה למקום בחייכם.

עוד בתים רדופים בסדרה

יניב ברמן הוא עורך ומפיק של סרטים דוקומנטריים וסרטים פרסומיים