האדריכל ומתכנן הערים אמנון ניב, זוכה פרס רוקח לאדריכלות, הלך לעולמו בחג השבועות. בן 81 היה במותו.
ניב, יליד חיפה, למד במחלקה לאדריכלות בטכניון, היחידה שפעלה באותה העת בישראל, ובתום לימודיו ב-1958 התמנה לאדריכל ראשי של הקריה למחקר גרעיני בנגב, שעמדה להיבנות סמוך לדימונה. כדי לתכנן את הפרויקט, ובכללו מבנה הכור האטומי עצמו, הוא נשלח לצרפת ללמוד את הנושא במשך ארבע שנים. בזכות הפרויקט, שנחשב גם היום לאחד המאתגרים שנעשו כאן, רכש ניב מוניטין שליווה אותו לאורך הקריירה כולה.
ב-1964 הוא יצא לדרך עצמאית ופתח משרד בשותפות עם האדריכל רפי רייפר, משרד שפעל כמעט 25 שנים. ב-1971 הצטרפו כשותפים שני אדריכלים צעירים, אמנון שורץ ודני שורץ, הראשון שימש כשותפו של ניב עד לפטירתו.
בשנות ה-60 השתתף ניב בצוות תוכנית-האב לקמפוס אוניברסיטת בן גוריון בנגב, בבאר שבע, ושם תיכנן את בניין הפקולטה למדעי הרוח. הבניין, שאגפו הראשון הושלם ב-1975, מהווה דוגמה מובהקת לסגנון הברוטליסטי ששלט אז בארץ, ודגל בבטון חשוף כחומר בנייה עיקרי.
במצפה רמון תיכנן ניב את שכונת "השטיח"
(סביבת מגורים בבנייה נמוכה ובצפיפות גבוהה, המאזכרת את הבנייה בערים עתיקות במזרח התיכון). השכונה, מהמיוחדות שתוכננו בארץ באותו עשור, הורכבה מיחידות אשקובית שהונחו זו על גבי זו, ויצרו פסיפס של שטחים פרטיים, משותפים וציבוריים המתאימים לאקלים המדברי.
פרויקט נוסף שניב השתתף בתכנונו היה "פרויקט מנשיה", שנועד לשמש כמרכז העסקים החדש של תל אביב. בסופו של הדבר נבנה הפרויקט רק בחלקו, ומשרדו של ניב תיכנן שלושה ממגדלי המשרדים ואת אחד המרחבים הציבוריים הנסתרים בתל אביב - "כיכר השעות הציבוריות", שנועדה להתחבר באמצעות רשת של גשרים ונתיבים אל שדרות רוטשילד. לא רחוק משם תיכנן המשרד את מוזיאון האצ"ל בתש"ח (בית גידי), המצוי בפארק צ'ארלס קלור בואכה יפו. מבנה ייחודי זה הוא שריד אחרון לשכונת המגורים מנשיה, שהתקיימה שם עד מלחמת השחרור. הבניין, המשלב מבנה היסטורי מאבן עם מבנה חדש מזכוכית ואלומיניום, הפך לאחד מסמליה של האדריכלות הישראלית, וזיכה את מתכנניו בפרס רוקח לאדריכלות (1984).
בין השנים 1977 ל-1988 כיהן ניב כמהנדס עיריית ירושלים, בתקופה שראתה את התרחבות העיר צפונה ודרומה, עם הקמתן של השכונות רמות וגילה, בהתאמה. מאז שנות התשעים התמחה משרדם המשותף של ניב ושוורץ בתכנון מגדלי משרדים, שהבולטים בהם הם "גבור ספורט" ו"משה אביב" באזור הבורסה ברמת גן – מגדל אביב הוא הגבוה בישראל בעשור האחרון.
שותפו של ניב, האדריכל אמנון שורץ, מספר שניב היה בכושר יוצא מן הכלל והמשיך לעבוד במשרד "עד הדקה האחרונה". שני הפרויקטים האחרונים שעליהם עבדו השניים יחדיו הם מגדל דן ומגדל ספיר. הראשון, בן 50 קומות באזור התעסוקה המתחדש בצפון בני ברק, יוצא בימים אלה לביצוע. כך גם השני, ברמת גן, שיתנשא לגובה 42 קומות (ומתוכנן בשיתוף בן פלג).
לדברי שורץ, במשך שישה עשורים שיקפה האדריכלות של ניב את רוח הזמן. "הקו שלו היה לפי התקופה", אומר השותף. "לדוגמה, בבניין הפקולטה למדעי הרוח בבן גוריון הקו היה ברוטליזם, בעוד שבית גבור ספורט מאפיין את האדריכלות החדשה, והוא אחד מהמרשימים והטובים בבניינים שתוכננו בישראל בשנים האחרונות".
חברו של ניב, האדריכל אמנון אלכסנדרוני, שותף לשעבר במשרד יסקי-אלכסנדרוני, מתאר את ניב כאדם נבון שניחן בחוש הומור דק. "הכרתי אותו אחרי שהוא חזר מהשליחות בצרפת בתחילת שנות הששים", נזכר אלכסנדרוני. "התחלנו לעבוד במקביל בתקופה שבה לא היה שפע של אדריכלים בארץ, וכשעוד היו אדריכלים שמדברים ביניהם". במעגל החברים של ניב היו חברים גם יעקב יער, עדה כרמי ורם כרמי, שלושתם אדריכלים זוכי פרס ישראל. משרדו של ניב
ממשיך לפעול בבית גבור ספורט, בניהולו של אמנון שורץ.
