כשסלו הרשמן מתיישב על המושב הבודד שהותקן באולם הקולנוע החדש שהוא תיכנן, הוא נזכר לפתע בהצגת הקולנוע הראשונה בחייו. "הלכתי עם חברה ללימודים ל'אורות הכרך' של צ'ארלי צ'פלין שהוצג ברומניה, ובשבילי הייתה חוויה עצומה לראות את כל האנשים שמצטופפים בהתרגשות בכניסה לאולם. כשהדלתות נפתחו, כולם נכנסו לאולם הגדול, ובמקום למצוא אולם חשוך כמו ששמעתי מסיפורים, כל האולם היה מואר מהסרט שהוקרן על המסך. זה היה שיא החוויה".
-
צפו בגלריית הצילומים הגדולה: המשכן החדש של הקולנוע הישראלי
60 שנה מאוחר יותר מנסה הרשמן להחזיר לקולנוע את הממד האינטימי והנוסטלגי, שאבד לו בעידן המגה-קומפלקסים של ימינו. זה קורה במרכז לקולנוע ישראלי, שעומד להיפתח בסוף הקיץ במרכז תל אביב. מדובר באגף חדש של הסינמטק העירוני ברחוב הארבעה, שמרחיב אותו באופן משמעותי. בסיור מיוחד עם Xnet חושף האדריכל את המבנה החדש, שנמצא בשלבי בנייה אחרונים לקראת פתיחתו לקהל הרחב. "אם הקולנוע לא יספק חומרים ויזואליים מעבר למה שרואים היום בטלוויזיה, אין לו עתיד", מסביר הרשמן את ההשראה לתכנון המרכז לקולנוע, בתקופה שבה תל אביב מרוקנת מעשרות בתי הקולנוע שגדשו אותה בעבר.
אבן ירושלמית זה לא מעודכן
הרשמן תיכנן גם את המבנה הישן של הסינמטק, שנחנך ב-1989, אחרי שזכה בתחרות סגורה. בדיעבד זו הייתה פרשת דרכים בקריירה שלו, משום שעד אז הוא התמחה בתכנון שכונות מגורים ברחבי הארץ, ומאז והלאה הוא פנה לתכנון מבני ציבור (כגון המשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע, והמרכז לתרבות ואמנות ע"ש אריאל שרון בגבעת שמואל).
האגף החדש הוא תוספת משמעותית לסינמטק: גודל השטח המבונה בסינמטק המקורי היה 2,500 מ"ר. האגף החדש מוסיף 5,500 מ"ר של שטח מבונה. שני המרכיבים הבולטים בפרויקט החדש הם חזית הכניסה הדרומית, המודגשת בכדור ענק התלוי מעל הדלת, ואולם מבואה עצום המקשר בין המפלסים השונים ויוכל לאכלס מופעים וקוקטיילים, בפסטיבלים הבינלאומיים שהסינמטק מתכוון לארח במתכונתו המורחבת.
הבניין החדש מייצג את עולם הדמיון והפנטזיה, ובניגוד לבניין הוותיק, הוא קליל ויוצר אשליה של תנועה בזכות בחירת החומרים והצורות. קווים אלכסוניים חדים בולטים למרחוק בצבעי אדום בוהק, ומחזקים את ממד התנועה: הם לא רק מגיבים לתנועת המכוניות השועטות ממול ולבלייני הלילה של מתחם הארבעה, אלא גם מבקשים לרמז על התאוצה שמאפיינת את התרבות והבידור של ימינו.
צפו בגלריית הצילומים הגדולה המצורפת לכתבה: המרכז לקולנוע ישראלי
מרכיב המהירות והאשליה שב ומופיע גם בפנים הבניין, בעיקר באמצעות משחקי השתקפות המנצלים את תנועת המבקרים. מערכת מראות שהוצבה בקירות, בתקרות וברצפות יוצרת אשליה של מבנה בלתי נגמר, של התקצרות ושל התהפכות, וכדי להבין את האפקט צריך לבקר באגף החדש ולעבור את החוויה. עיצוב הפנים כולו נעשה במשרדו של הרשמן, ובכלל זה שטיח המחפה את כל חללי המבואה. על גבי השטיח נכתבו מאות ציטוטים שנלקחו מסרטי קולנוע ישראלים וזרים (למעט ציטוט אחד שאותו הגניב האדריכל בהיחבא).
אולמות הקולנוע שונים בעיצובם, כמו בגודלם. הקטן מכיל 64 מושבים בלבד, הגדול יכיל 450 צופים, ובכל השלושה הותקנה במה כדי שהאולם יהיה רב-תכליתי ויאפשר לקיים גם הופעות ופאנלים. הבניין כולל גם ספרייה, מסעדה ואגף משרדים שיאכלס - לראשונה תחת קורת גג אחת - את כל הגופים הקשורים לתעשיית הקולנוע המקומית.גילה אלמגור חוגגת פעמיים
להקמת הפרויקט חברו עיריית תל אביב-יפו וקרן מארק ריץ', בדחיפה של מנהל הסינמטק אלון גרבוז. אחת הדמויות הבולטות מאחורי היוזמה להקים מרכז לקולנוע ישראלי, כבר מראשיתה, היא שחקנית הקולנוע והתיאטרון גילה אלמגור, המכהנת גם כיו"ר הסינמטק. כשכיהנה אלמגור כחברת מועצת העיר וכמחזיקת תיק התרבות גובש הרעיון להקמת המרכז, ומאז היא מלווה את המהלך. "זה עומד להיות אחד הסינמטקים הגדולים ביותר בעולם, ועל האמירה הזו אפשר לסמוך עליי, כי אני מסתובבת הרבה בעולם", מתגאה הגברת הראשונה של הקולנוע הישראלי.
פתיחת המרכז לקולנוע, אומרת אלמגור, היא עדות לפריחה חסרת התקדים של הקולנוע הישראלי: "בעבר היה אמנם יותר קהל, אבל פחות סרטים. לאקדמיה השנה יש 31 סרטים חדשים, לא היה דבר כזה. אמנם, הסופרמרקטים של הקולנוע טרפו את בתי הקולנוע הקטנים שנסגרו, אבל סינמטק תל אביב יהיה הכתובת לבוא ולראות סרטי איכות מהארץ ומהעולם".
