תולדותיו של מתחם שוק בצלאל, או בשמו השני - מכבי הישן – שזורים בהיסטוריה של העיר תל אביב.
בשנות העשרים של המאה שעברה היה במקום כרם בבעלות משפחת בדראני, משפחה ערבית עמידה מיפו. לאחר שהשטח נרכש על ידי יהודים, הזמין מאיר דיזנגוף - אז ראש הוועד של תל אביב - תוכנית למתחם מהאדריכל יוסף טישלר, שהיה באותה העת אחד האדריכלים הפעילים בעיר.
טישלר תכנן בתים דו-משפחתיים המקיפים פארק עירוני רחב ידיים, על שטח של 63 דונם. בסופו של דבר אישר הוועד תוכנית לבנייה צפופה בהרבה: הפארק צומצם לשטח שעליו הוקמו בשנות השלושים מועדון מכבי ומגרשי טניס. בהמשך קמו לצידם שוק בצלאל, מגרש חניה ובית הקולנוע אוריון (שנקרא אחר כך גם אורלי), שפעל עד תחילת שנות התשעים.
במגרש הכדורסל של מכבי צולם בשנות השבעים סרטו של אורי זוהר "עיניים גדולות". ב-1984 הקדיש איינשטיין שיר געגועים למתחם: "מכבי הישן ליד קולנוע אוריון, שניאור הגדול מעבר לגדר. ריח של פלאפל בא משוק בצלאל".
מצבו של המתחם עגום זה שנים – קודם נהרס מתחם מכבי ומגרשי הטניס, אחר כך הקולנוע. אבל לצד ההריסות פורח השוק, כך גם המזללות, ומגרש החניה הפך ליקירם של תושבי האזור הצפוף, מאותגר החניה. ימיו של מגרש החניה ספורים: הבוקר החלו העבודות להקמתו של פרויקט מגורים ומסחר בשטח, בתכנונו של האדריכל אבנר ישר, שמשרדו צמוד למתחם.
במקור תוכננו שני מגדלים, אך בעקבות ערר שהגישו חברי המועצה פאר ויסנר ותמר זנדברג בוצעו שינויים משמעותיים בתוכנית: המגדלים הונמכו לשבע קומות והורחבו (מתוך מחשבה שבנייה "גושנית" מתאימה יותר לנוף העירוני סביב), ונוספו בהם יחידות דיור קטנות יחסית, שישווקו כ"דיור בר השגה", כלומר, לא לעשירים בלבד.
לדברי זנדברג, "התוצאה היא הטובה ביותר שניתן היה להוציא בתנאים הקשים שקבעה התב"ע (תכנית בניין עיר, מ"י). הפרויקט יותר מזמין, מעוצב בהתאם לסביבתו ומבטיח שגם מי שזקוק לדירה קטנה יותר יוכל להתגורר במקום".
בתוכנית שני גושי מגורים בני שבע קומות, עם שטחי מסחר בקומת הקרקע. במרכז יהיה גן ציבורי ושלושה גני ילדים. לדברי ישר, בהיבט האדריכלי הושקעה מחשבה רבה, כך שהמבנים ישתלבו היטב במרקם המוכר של תל אביב הישנה.
טלי מדין, מעצבת ותושבת שוק בצלאל, מבינה שאנשים לא עשירים כמוה צריכים לברוח מתל אביב.
