יש חיים בכיכר. בשעות הביקור המאוחרות של אמצע השבוע יושב זוג צעירים על אחד הספסלים, אחרים נשכבים על דק העץ, שני צעירים שולפים מטקות ומתחילים לשחק במעבר לגן יעקב, ומעניקים קצב מהדהד שמשתלט על הכיכר כולה. לצד התושבים השלווים, פועל במרץ צוות רצפים, השקועים בהחלפת הריצוף בחלקה הצפוני של הכיכר, ובחזית הזכוכית של בניין הבימה, הסוגר ממערב, יוצאים ונכנסים אנשי מקצוע שמנסים להשלים את הבנייה הבלתי נגמרת. הולכי-הרגל שמגיעים לכאן משדרות רוטשילד עדיין נתקלים בסכנת-מה כשהם עוברים את הכביש הבלתי מסומן במעבר חציה, ועדיין, הזרימה של העוברים ושבים ערה למדי.
סיפור שאינו נגמר
קשה בשלב זה להעריך את כיכר התרבות החדשה ומידת השפעתה על תל אביב; היא טרם הושלמה, כמו בניין תיאטרון הבימה הסמוך – המבנה הדומיננטי במרחב - אך כבר ניתן להתרשם מתנועת המבקרים. עם זאת, הניגוד בין התושבים השלווים לפועלים המיוזעים מבטא את מצב הביניים המוזר שבו שרוי "מתחם התרבות": אתר בנייה לא ברור, אפוף אי-ודאות.
"כמובן שהפתרון למשיכת שדרת הפיקוסים לכיכר עולה כל הזמן, בעיקר על ידי אדריכלים, אבל זו תהיה טעות פטאלית. לא הייתי רוצה להיות כל כך תוקפני לגבי האדריכלים, זה לא הוגן - יש לאנשים זכות להגיד שהשדרות צריכות להמשיך - אבל אני חושב שזו טעות. אם היו ממשיכים את השדרה, זה היה הורס את הרחבה. שדרות ח"ן אינן המשך של שדרות רוטשילד, גם לא בתוכנית האב המקורית של פטריק גדס. גדס הגדיר את המקום כמרכז של תרבות, ובמהלך השנים שמרו על התפיסה שלו. כאן מוצעת כיכר בצורה של אתנחתא, בדיוק כפי שתוכנן במקור".
"ממני הזמינו כיכר, לא גן"
אכן, על-פי תוכנית האב של פטריק גדס משנת 1929, יועד בלב תל אביב אתר מרכזי וגבוה, שאותו כינה גדס "מרכז אזרחי". המטרה הייתה להקים במתחם מרכז תרבות וחינוך לרווחת תושבי העיר, ובו אולם קונצרטים ומופעים, גלריה לאמנות וספרייה. גדס דמיין מעין אקרופוליס עירוני, שבו המבנים הדתיים מוחלפים במבני תרבות חילוניים.
"כל התרבות שלנו בנויה על כך שאין זרימה שותפת, אלא אתנחתאות. מי שמבקש להמשיך את הזרימה לא מבין מהו קצב של חיים. לכן לא המשכנו את השדרה. למרות זאת, כן המשכנו את קו העצים המערבי, אך בסוג אחר של עצים, כאלה שגם יפרחו. בזה אנחנו מרמזים על הקשר בין הכיכר לשדרה. העצים האלה יגיעו לגובה של שמונה מטרים, וירככו את גודלו המעיק של בניין הבימה על הסביבה וגם על הכיכר".
ומה לגבי שילוב של בתי קפה וגלריות?"היו כבר הרבה אדריכלים שהעירו על זה. זה רק מראה את צורת המחשבה השבלונית של חלק מהם, שבאה לידי ביטוי בטעויות שלהם, שבולטות בכל הארץ וגם בתל אביב. צריך לרדת מכל הרצון הזה של בתי קפה, כי הרי בשום מקום בעולם לא מציבים בית קפה באמצע הכיכר אלא בשוליים, וגם כאן יהיו בתי קפה בשוליים. אחד מתוכנן בפינה של היכל התרבות, ויהיה אחד נוסף בהבימה, ושניהם יפלשו לכיכר. בית קפה שלישי מתוכנן בגן יעקב, ואם זה באמת יצליח אז ייפתחו נוספים".
אתה שומע מאנשים ביקורת על הכיכר?"מה שקרה זה שפתחו את הכיכר לקהל הרבה לפני שגמרו את העבודה. הקהל מיד אימץ את המקום, ובאים אנשים בלי סוף. נוצר מצב שלא היה באף עבודה אחרת שלי - הקהל והעובדים כמעט לא נמצאים יחד בכיכר, וזו בעיה, מפני שהשכנים באים ומתלוננים למה לא גומרים עם הכיכר, ולמה לא רואים אף אחד עובד בה. בינתיים הכיכר לא גמורה, מכיוון שכל יום צצות בעיות חדשות, בעיקר מפני שהקבלן לא עושה את מה שהוא צריך לעשות. יש ביצוע שאני לא מוכן לקבל, וכך למשל מחליפים עכשיו את הריצוף. יש 2,500 מ"ר של ריצוף פגום, וכעת אנחנו נאלצים להחליף חלק ממנו. אמרתי מזמן שיש בעיה, אבל דחו אותי ואמרו לתת לקבלנים להמשיך לעבוד, ורק שכשיסיימו את עבודת הריצוף יחליפו את הכל".
לטענת קרוון, הקבלן מעכב את השלמת הבנייה "היות שהוא משוכנע שבסופו של דבר לא יהיה לי כוח להילחם איתו, וגם המזמין יגיד לשים לזה סוף. הכוונה של הקבלנים היא למשוך ולמשוך עד שיישבר, אבל אני לא נשברתי באף עבודה שלי. אותי לא ישברו. אני מרגיש שאני חייב לתת עבודה שלמה לתל אביב. זה הרי כסף של אזרחי תל אביב".
וזו אשמת הקבלן המבצע?"זו אשמת כל הפרוצדורה הבירוקרטית שלא פעלה כראוי, ולא לחצה על הקבלנים לבצע את העבודות כמו שצריך".
אל תקראו לה כיכר
קרוון נלחם לסיים את העבודות, אבל ברגע שישפצו את היכל התרבות, שוב תיפגע הכיכר. כשותף פעיל במאבק לשימור היכל התרבות, הוא מתעקש "ללכת עד הסוף" כדבריו. "עשינו מאבק וניצחנו בו. אם הנהלת היכל התרבות הייתה הולכת על מה שהם רצו במקור, זה היה גרוע כמו מה שקרה להבימה, והם לא היו גומרים את זה בחיים. גם התזמורת הייתה נגמרת מזה".
"לצערי, יש קצת נסיגה בתהודה של המאבק, אם כי הוא טרם הסתיים. אבל רק דבר אחד לא ניתן להם – להרוס את האולם. זאת פנינה בקנה מידה בינלאומי. מדוע לא שיפצו את היכל התרבות לפני שלושים שנה או לפני עשרים שנה? מדוע הם באים דווקא עכשיו? אם האקוסטיקה כל כך גרועה, למה זובין מהטה מתעורר דווקא לקראת סוף הקדנציה שלו וטוען שהיא דבר נורא ואיום? הם לוקחים סיכון ענק, בכך שהם הולכים לגעת באקוסטיקה".
מהו לדעתך המניע האמיתי מאחורי המהלך מצד הנהלת היכל התרבות?"זובין מהטה מעוניין להשאיר אחריו סימן. אבל ברור שיש פה גם עניין של הורדת ידיים, כתגובה לכך שניצחנו אותם במאבק המשפטי הראשון".
לכיכר ניתנו במהלך השנים שמות שונים, עד שקשה להחליט מהו שמה הרשמי: כיכר התזמורת, כיכר הבימה, כיכר לאונרד ברנשטיין, כיכר התרבות? קרוון מעוניין שלא יקראו לה כיכר. "בספר בראשית מוזכר כי לוט בחר לו כמקום מושב את כיכר הירדן. הכוונה שם היא למקום רחב ידיים. היום כיכר נתפסת כדבר עגול, כמו כיכר דיזינגוף או כיכר המדינה. לעומתה, ברחבה יש הילה של רוחב, מרחב גדול. לתל אביב יש כבר המון כיכרות, ועכשיו מגיעה לה גם רחבה".
תגובות
"אלקטרה בנייה", הקבלן המבצע: "החברה לא הייתה מעורבת בתכנון או בבחירת החומרים בפרויקט, אלא רק התקינה אותם בהתאם לדרישת הגורמים הרלוונטיים. למרות זאת, החברה סייעה ומסייעת במציאת פתרון לרווחת כל הצדדים המעורבים".
חברת "אחוזות החוף" (עיריית תל אביב יפו): "פרויקט כיכר התזמורת מורכב ביותר מבחינת תכנון אדריכלי, הוא כולל אלמנטים שטרם מומשו בשום מתחם ציבורי עד כה והתוצאות מרהיבות. בתהליך יישום התכנון נתקלנו בבעיות שלא נצפו מראש ולכן נעשית פעילות אינטנסיבית על ידינו ועל ידי המתכננים המקצועיים, המטפלים בבעיית ריצוף הכיכר על-פי חוות דעת מקצועית. העבודות צפויות להסתיים בשלושת החודשים הקרובים, לרווחת הציבור".
אהרן סופר, מנכ"ל היכל התרבות: "הנהלת היכל התרבות נערכת לשיפוץ ההיכל כאחד מנכסי התרבות החשובים של העיר תל אביב, ושל מדינת ישראל בכלל. במסגרת היערכות זו, הגם שהיא מורכבת ביותר, אנו מתכננים סגירת עבודה שתפגע באופן מינימלי במרחב הציבורי המקיף את המבנה מכל צדדיו".
