(קארין ארד)
ב-20 באוגוסט 2013 קרו המון דברים בעולם. 107 אנשים מתו בגלל שיטפון בסין, חומרים רדיואקטיביים דלפו מאוניה בפוקושימה, ראש האחים המוסלמים במצרים נעצר, קנגורו הציל ילד נעדר והחזיר אותו הביתה, אנשים נולדו, אנשים מתו, מלא מסקרות של איב סאן לורן נמכרו (אחת ל-12 שניות, בחיי, ככה כתוב) ואנחנו? אנחנו, לא מעניין אותנו כלום. למה? כי יהודה ונינט נפרדו , וזה מקבל כותרות ענקיות בכל אתרי החדשות. כותרות כמו "אלוהים אדירים! יהודה ונינט נפרדו!", סטטוסים כמו "הרצח רבין של קהילת הבידור", ביטויים כמו "הרכינו ראש" ומילים כמו "הלם", "שוק" ו"זעזוע" בליווי "ים של דמעות" בביצוע הזוכה בכוכב נולד 1864. אני לא אתפלא אם חבורה של סתומות יעמדו ליד הבית שלהם הלילה, יניחו פרחים וידליקו נרות ריחניים לצד תמונה של הזוג ביחד, יבכו וישירו "הנסיך הקטן מפלוגה ב'" בלופ. אלה החדשות הגדולות שלנו.
כאילו, ברור שגם אני אמרתי "אוי, באסה", אבל בזה זה נגמר. לא עלה על דעתי להודיע לחבריי באס-אם-אס בהול שנינט ויהודה נפרדו, או לחילופין להיות הראשונה שעולה עם זה בפייסבוק. הסיבה היחידה בגללה הגבתי בכלל ב"אוי באסה" היתה כי גם אני חוויתי פרידות, ופרידה זה באסה. במיוחד למי שעובר אותה. עכשיו, להיפרד אחרי שמונה שנים זה גם ככה סיוט מארץ הסיוטים, ובמקרה שלהם, בנוסף לעובדה שלקום בבוקר הופך להיות פרויקט, שעננה שחורה מלווה אותך בכל פעילות, ותחושה איומה של חנק בגרון לא עוזבת אותך למשך חודש לפחות - הם צריכם גם לסבול צלמי פפראצי כרסתנים (כן, בארץ הם שמנמנים כי הם לא באמת צריכים לרדוף אחרי אף אחד - היחצנים שלהם מתאמים את צילומי הפתע) ואת החיטוט הבלתי פוסק בפצעים שלהם.
אשכרה מסכנים. בטח עוד רבע שעה תעלה כתבה עם המכולתניק של נינט ועם זאת שעושה גבות ליהודה שיגידו שהם שמו לב שמשהו השתנה בחצי השנה האחרונה, אין לי ספק שכתבים מכל העיתונים והאתרים בארץ מתקשרים לבית הוריהם ללא הפסק, כי קיבלו הוראה לא להניח לסיפור הזה כל עוד הוא מוצץ רייטינג, ואני ממש אתפלא אם אפתח את עיתוני סוף השבוע ולא אמצא שם כתבת עומק שבה מראיינים את רן דנקר ואפרת בוימולד כדי לבדוק אם הם שמחים לאיד או המשיכו הלאה (וכמובן שיוציאו אותם שמחים לאיד, כי המשיכו הלאה זה הרבה פחות קריא).
אז יהודה ונינט נפרדו. אני מבינה שזה נוגס בפנטזיות של אנשים שמשום מה מפתיע אותם שזוג שנמצא כבר שמונה שנים ביחד, בלי נשואים ובלי ילדים, החליט להיפרד. כאילו, להם לא מגיע לחוות משברים נורמליים, לפקפק בהתאמה שלהם ולהשתעמם מהסקס כמו כולנו. בשביל זה אני צריכה לקבל טלפון מהעורך שלי באמצע יום עמוס עם דרישה שאעזוב הכל ואכתוב מהר-מהר על הפרידה של יהודה ונינט? מה קורה פה? תניחו למסכנים לשבת בבית ולבכות ולחכות שהשני יתקשר - בדיוק כמו בני אדם נורמליים, ובעיקר, תניחו לי, כי אם אני אקבל עוד איזושהי פנייה בנושא יהודה ונינט, יש סיכוי שבנוסף לכל הדברים שקרו ב-20 באוגוסט 2013, כתבת אחת בשם קארין ארד תחתוך לעצמה ורידים, ואני מוכנה להתערב איתכם שגם אם ידלפו ממנה חומרים רדיואקטיביים, וגם אם קנגורו מזדמן יעבור בפלורנטין, יתקשר לאמבולנס ויציל אותה - זה לא יקבל כותרת.
