בשנת 2008 השתתפה אליזבת מוס במחזה "Speed The Plow" בברודוויי. יום אחד, לאחר חודשים של חזרות, התברר לקאסט כי כוכב ההצגה, ג'רמי פיבן, ארי גולד בשמו המוכר יותר, הודיע על פרישה בטענה כי הוא סובל מהרעלת כספית שנגרמה מאכילת יותר מדי סושי והרופאים ציוו עליו לנוח.

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

"הפמליה" היתה בשיא תהילתה והפרישה של פיבן לוותה ברעש גדול. האירוע ההוא נצרב אצלה כל כך עמוק בזיכרון, עד שגם חמש שנים אחרי היא לא שוכחת ולא סולחת.

כשזה קרה היא לא אמרה כלום, אבל היום היא אחת השחקניות האהובות, המוערכות והלא זורקות שיט בטלוויזיה, ואי אפשר לעצור אותה. אז כשלפני כמה שבועות שאל אותה מישהו על האירוע ההוא, היא שלפה תת מקלע ורבאלי: "הרעלת כספית, כן, יש עוד הרבה תירוצים כאלה. זה היה מאוד לא מקצועי. לא ידענו כלום, יום אחד הוא פשוט לא הגיע. חודש לאחר מכן ראיתי אותו בטקס גלובוס הזהב בדיוק בזמן שהוא אמור היה להיות נורא חולה". אאוץ'.

פיבן אכל מאז הרבה סושי ומעט מאוד פרויקטים שווים אליזבת מוס, לעומת זאת, היא חתיכת סופרסטאר (ולוהטת, ע"ע התמונות הסקסיות שלה ל-"Page Six").

בעוד שנה, כשתסיים את העונה השביעית והאחרונה של "מד מן", היא תהיה בסך הכל בת 31, כשהרזומה שלה יכלול שתיים מסדרות הטלוויזיה הטובות בכל הזמנים - למי שלא זוכר את זואי, בתו הנחטפת של הנשיא ברטלט ב"הבית הלבן", יש תירוץ מוצלח לחזור ליצירת המופת הזו שוב - ומיני סדרה חדשה "Top Of The Lake" מבית היוצר של ערוץ סאנדאנס הזעיר, שזוכה לשבחים מכבל לכבל (ותעלה ביולי ב־HOT).

מוס, ילידת לוס אנג'לס, בתם של זוג מוזיקאים, היא אחת מאותם שחקנים שנזרקו למים של הוליווד כשהיו בני שמונה - לא תמיד שאלו אותם אם הם רוצים - ובגיל 30 כבר יש להם קריירה של 22 שנה. אבל במקרה שלה, היא כנראה באמת אמורה לעשות את זה.

גם כי היא שחקנית מצוינת וגם כי יש לה את הבגאז' ההוליוודי הנדרש: היא סיינטולוגית, מה שכמובן מכניס אותה לצרות עם כל העולם כמעט ומאחוריה נישואין הוליוודיים קצרים וגירושין מלוכלכים. מוס נישאה לאיש "סטרדיי נייט לייב", פרד ארמיסן, ב־2009. הם נפרדו אחרי שמונה חודשים והתגרשו סופית ב־2011.

הפרידה, כמובן, היתה רעשנית כיאה לדרישות. המקורבים אליו טענו כי הסיינטולוגיה היתה חשובה למוס יותר מהנישואין ו"הוא לא היה יכול להתמודד עם הטירוף הזה". היא ביטלה את הטיעון בהינף מסקרה ובאחד הראיונות הציתה את האקס שלה עם אותו גפרור שאיתו שרפה את פיבן. "אנשים אומרים שהוא חקיין נורא מוכשר, אני יכולה להעיד שהחיקוי הכי טוב שהוא עושה הוא של אדם נורמלי".

אבל עכשיו, כשהיא יושבת באולם עמוס בעיתונאים נוצצי עיניים, מוס נראית כמי שאין לה אפילו דאגה אחת בחיים. שש עונות בתפקיד פגי אולסן, המזכירה שהפכה לקופירייטרית במשרד הפרסום המפורסם ביותר בהיסטוריה, לא רק פתחו לה הרבה מאוד דלתות, הן גם הפכו אותה לסמל פמיניסטי - מעמד שהיא נושאת בגאווה גדולה על הדש.

"אני חושבת שהמאבק של פגי למצוא את האיזון בין בית, משפחה וקריירה, הוא נושא חוצה דורות. זה מאבק של כל אשה בכל עשור. יש הרבה נשים שיושבות בחדר הזה היום ועוברות את אותו קושי. מהרבה בחינות היום זה אפילו הרבה יותר קשה. פעם החברה לא נתנה לך להשיג ולקבל את הכל. היום זו כבר הנורמה לצפות ממך שיהיו לך עבודה, ילדים, מערכת יחסים. יש הרבה יותר לחץ היום.

"בגלל זה מההתחלה לא רציתי לגלם נערה בשנות ה–60, רציתי לגלם נערה שנשים מכל עשור יוכלו להזדהות איתה. כי הבעיות הן אותן בעיות גם אם הנסיבות השתנו".

את דומה לה?

"אני בטוחה שכן. עשיתי את הפיילוט בגיל 23 ואסיים בגיל 31. את כל שנות ה–20 שלי ביליתי כפגי. השתניתי וגדלתי בדיוק כמוה. אחת המתנות של לעשות סדרה ארוכה בגיל צעיר היא שאת גם מתבגרת כאליזבת, אבל גם עוברת התנסות עם מין אלטר אגו שעושה דרך אחרת".

מתבלבלת לפעמים בין עצמך לאלטר אגו?

"רק כשאני גולשת באינטרנט ופה ושם קוראת איך אנשים מפרשים ומנתחים כל משפט וכל סצנה".

את מגגלת את עצמך?

"אוי ואבוי, חס וחלילה. לגגל את השם שלך זה רע מאוד. אני עושה הכל כדי להימנע מזה. יש שם דברים שמבטיחים שהיום שלך ייהרס".

לגלם דמות כזו זו ברכה עם קללת טייפקאסט קטנה בצידה.

"כן ולא. אני חושבת שפגי השתנתה מאוד עם השנים ובכל עונה אני צריכה לשחק אותה אחרת. אני לא מחפשת תפקידים רק כדי לשבור את הטייפקאסט, אני פשוט מחפשת משהו שיהיה טוב. נכון שאני מקבלת הרבה הצעות לגלם דמויות שנמצאות על הקשת של פגי, אבל מצד שני, בלעדיה לא הייתי מקבלת באופן כללי כל כך הרבה הצעות.

"זה מלכוד 22, אבל מלכוד שווה, ובכל מקרה לא היתה לי שום בעיה לשחק את פגי עוד שנים. זו לא דמות שאת מתעייפת ממנה".

מוכנה לגלם את פגי עוד שנים. אליזבת מוס (צילום: gettyimages)
מוכנה לגלם את פגי עוד שנים. אליזבת מוס (צילום: gettyimages)

אחת ההצעות שקיבלה מוס בזכות "מד מן" היתה לגלם בלשית ניו זילנדית, שחוזרת לעיירת מגוריה במעמקי היער אחרי שנים רבות בעיר הגדולה, ומסתבכת בחקירה אלימה של ילדה נעדרת. "Top Of The Lake", מעין "טווין פיקס" בניו זילנד, היא ברייק של ממש מפגי, מה שמאפשר למוס לירות, לדקור, ללכת מכות ולעשות סקס ביער.

איך הגעת לתפקיד של בלשית בניו זילנד?

"באמצע העונה החמישית של 'מד מן' הסוכן שלי סיפר לי על פרויקט שג'יין קמפיון - שביימה וזכתה באוסקר על התסריט של 'הפנסתר' בדיוק לפני 20 שנה - עושה בניו זילנד. אמרתי 'כן' עוד לפני שידעתי מה הסיפור ולפני ששמעתי שהולי האנטר משתתפת, שזה בכלל גרם לי להיחנק. השם של ג'יין הספיק. ואז קראתי את התסריט וזה לא דמה לשום דבר שעשיתי עד היום. רחוק שמיים וארץ מפגי ושדרות מדיסון בשנות ה־60.

"נפגשתי עם ג'יין ורעדו לי הברכיים, אבל היא היתה כל כך נחמדה ונדיבה. ג'יין ביקשה שאכין לה קלטת עם כמה סצנות ונתנה לי חופש מוחלט. כשהם התחילו לבדוק אם אני יכולה להעביר מבטא ניו זילנדי באופן אמין, הבנתי שזה כנראה שלי. כשחקנית, זה הדבר הגדול ביותר שעשיתי אי פעם".

מה שפגי אולסן והבלשית רובין גריפין כן חולקות זו היכולת שלהן לחשוף סוגים שונים של שנאת נשים. מוס מקבלת את השליחות בברכה, ורואה בה חלק מההבדל בין הטלוויזיה לקולנוע היום.

"בטלוויזיה כותבים הרבה יותר דמויות לנשים, ולא במקרה שחקניות בסדר הגודל של גלן קלוז והולי האנטר הולכות לטלוויזיה. אני זוכרת שבתחילת 'מד מן' אנשים חשבו שזו סדרה רק על גברים, ופתאום גילו שיש שם מההתחלה דמויות נשיות מרכזיות שכתובות היטב. מה ש'מד מן' עושה ממש טוב זה להראות נשים וגברים באותו אור, טוב ורע, עם כל הפגמים של שני המינים. מהבחינה הזו דווקא יש בסדרה מין שוויון שאין במציאות".

מוס, כמו שאר חברי 'מד מן', יודעת שהעונה הבאה, השביעית, תהיה גם האחרונה. עוד אין הכרזה רשמית, אבל גם אין ממש מתח. מתיו וויינר נשמע די ברור בנושא. היא כמעט מתחילה לבכות כששואלים אותה על הסוף המתקרב.

"מספיק שמישהו רק מזכיר את זה ואני מתחילה לייבב כאילו זה ראיון עם אופרה. זה חלק כה גדול של החיים שלי שמתקרב לסיומו. אני זוכרת איך בהתחלה אף אחד, ממש אף אחד, לא ראה אותנו. ועכשיו עם כל עונה זה רק גדל. מעט מאוד שחקנים זוכים להיות חלק ממשהו כזה. 'מד מן' זו העבודה החלומית האולטימטיבית, אז אני רוצה לחבק כל רגע בידיעה שבקרוב זה כבר לא יהיה שם".

___________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :