כצופה נלהב בתוכנית "הבחורה החדשה" (שבת, 19:05, yes comedy) אני מבין את העניין העקרוני שזואי דשאנל היא שחקנית, והיא לא באמת הדמות שלה, ג'ס. אבל לפעמים אני מתבלבל. אז לראיון שלנו במלון בוורלי הילטון הגעתי במטרה לצאת משם עם ההוכחה לכך שבסדרה היא אולי הבחורה הנוירוטית שעוברת לגור עם שלושה גברים לא פחות חרדתיים ממנה, אבל היי, בחיים האמיתיים היא לגמרי אחרת. אז זהו, שלא.

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

שמלת־הבלון־הירוקה־עליונית־ויסקוזה־כחולה, הקול הסרקסטי סלאש מנומנם והתשובות שנשמעות יותר מתוסרטות מהסדרה, גרמו לי להתלבט: או שדשאנל משחקת את עצמה, או שרוח הדמות השתלטה עליה בסוג של דיבוק שיצא משליטה. כשהחלטתי להעמיד אותה מול השאלה האם אנשים מתבלבלים בינה לבין הדמות, היא פערה בפליאה את העיניים הגדולות והכחולות שלה ולאחר שלוש שניות דרמטיות גם ענתה.

"אני חושבת שזה ממש תלוי איזו דמות אני משחקת. פעם שיחקתי דמות מאוד סרקסטית כזאת, אז אנשים כל הזמן אמרו עליי שאני יבשה וסרסקטית. ואני לא זו ולא זו. ברור שבקומדיה הרבה מהמשחק מושפע מחוש ההומור של השחקן, כי הוא נותן את הפרשנות שלו לדברים, אבל אני ממש שונה מג'ס. יחד עם זאת, אני בהחלט אוהבת ליצור אותה".

כך או כך, דשאנל היא אחד השמות הרותחים ביותר בטלוויזיה בשנתיים האחרונות, ועדיין עושה רושם שהיא נמצאת איפשהו על ענן לא קשור. אפילו בשבוע שעבר, כש"הואשמה" על ידי החדשות המקומיות של רשת פוקס בדאלאס באחריות לפיגוע במרוץ בוסטון, היא הגיבה בציוץ ילדת פרחים שאמר "וואה. כתוביות נפלאות. כישלון".

הטעות קרתה כשמקליד הכתוביות בזמן אמת הקליד את שמה בטעות, במקום את שמו של המחבל בן ה־19 (דזוקאר צרמייב), ולא היינו רוצים לדמיין מה היה קורה אם היה נכתב שם בטעות קים קרדשיאן. אבל כנראה שלזואי זה לא באמת אכפת. כפי שלא אכפת לה, למשל, שיש טעויות בעמוד שלה בוויקיפדיה.

"ויקיפדיה לא נותנת לי לשנות פרטים אפילו על החיים של עצמי", היא אומרת באדישות, "כתבתי להם ואמרתי להם, 'תקשיבו, כתבתם עליי פרטים לא נכונים'. והם לא ענו לי ולא שינו את זה".

דשאנל, 33, היא מקבוצת המיעוט של האנשים שממש גדלו בלוס אנג'לס ולא היגרו אליה מטעמי כמיהה לפרסום. כבת למשפחה קתולית, אפשר לומר שזואי גדלה במאפיה היהודית המוכחשת של הוליווד, עם חברי ילדות כמו ג'ייק ג'ילנהול וקייט האדסון, בעלי הרקע הדומה.

אביה, צלם הקולנוע, קיילב דשאנל ("זה היה יכול לקרות לך", "מסר בבקבוק"), לא התבייש ללהק את המשפחה שלו כמעט לכל עבודה, אז לא פלא שזואי ואחותה הגדולה אמילי הפכו לשחקניות. היום אמילי משחקת כבר תשע עונות בסדרת הדרמה "בונז" ואפילו אירחה שם את זואי לפרק אחד ב־2009. "היה כיף", זואי מסכמת את החוויה, "אבל זה לא יקרה שוב".

אין סיכוי שנראה את אמילי ב"בחורה החדשה"?

"אין סיכוי, בעיקר בגלל שלוח הזמנים שלה הרבה יותר עמוס וגם עכשיו, כשיש לה תינוק בבית (אמילי ילדה את בנה הראשון בספטמבר 2011 - י.ד) זה לא אפשרי בכלל".

אולי זה בגלל שהיא גדלה במשפחה של סלבז, ואולי משום שהיא מטבעה בחורה קצת מרחפת, עם שם של דראג קווין, שעשתה בעברה ג'אז־קברט (שני סגנונות שכמעט לא נפגשים) ולמדה לנגן על יוקלילי,

זואי טוענת שלצערה, מאז ומתמיד היא הרגישה שונה. "אתה מגיב לדברים כפי שאתה מגיב לדברים", היא מנסה להסביר את הייחודיות שלה, "אף פעם לא הייתי מישהי שעושה בדיוק מה שכולם היו עושים, ובכל זאת, הדעה שלי וההוויה שלי תמיד היו הגיוניים בשבילי. תמיד חשבתי שזה נורמלי".

זה קצת כמו ג'ס, לא?

"תראה, אני מגדירה את עצמי כייחודית, וגם ג'ס היא ייחודית. אבל לא כל האנשים הייחודיים הם אותו דבר. בעיניי ג'ס היא דמות נשית אלטרנטיבית שאני גאה בה. אני מרגישה שהיא סוג של מראה שזה אוקיי להיות עצמך ואתה יודע, להיות אשה חזקה שהיא שונה, ואני אוהבת את זה בה".

זואי נכנסה לעולם הקולנוע מיד עם סיום התיכון, בגיל 18. היא שיחקה לצד ה־BFF שלה, קייט הדסון, ב"כמעט מפורסמת", לצד ג'וזף גורדון לוויט ב"מאניק" ועשור אחר כך ב־"500 ימים עם סאמר". "הרבה דברים השתנו בעולם הקולנוע בשנים האחרונות", היא אומרת, "והרבה אנשים שדיברתי איתם ובעבר רצו לעשות רק דברים שיוצאים למסך הגדול שינו את דעתם לגבי זה".

כשחקנית בעלת עבר קולנועי די מפואר, דשאנל היתה סוג של חותמת סופית לאסכולת שחקני הקולנוע הזורמים בשנים האחרונות לתפקידים בטלוויזיה ועוד מתגאים בכך. "מבחינתי הלכתי לאיפה שהחומר הטוב היה", היא מצדיקה את המעבר המפתיע שלה לטלוויזיה. "חיפשתי משהו טוב שרציתי לעשות וזה במקרה היה בטלוויזיה. לא חשבתי בכלל על כך שזו טלוויזיה. בעיניי, אתה יורה לעצמך ברגל אם אתה מסתכל על המדיה שבה נמצאת העבודה שלך כדי להגדיר אם היא טובה".

בטלוויזיה צריך שתהיה גם מחויבות לדמות. את טובה במחויבויות?

"האמת שזה גם חלק מהסיבה שלא עשיתי טלוויזיה מהסוג הזה לפני כן. הרגשתי שאם אתה מתחייב לעשות דמות שאתה לא כל כך מתעניין בה, זה יכול להיות ממש קשה, אבל ג'ס היא דמות שאני מרגישה שאוכל לשחק במשך זמן מאוד ארוך. אז אני לא פוחדת. זה היה יותר מדי טוב מכדי לפספס את זה".

עד עכשיו, אגב, עושה רושם שמחויבות לטווח ארוך זה לא כל כך בשבילה ולא רק על המסך. ב־2009 היא התחתנה עם הבויפרנד שלה דאז, זמר הרוק בן גיבארד, אבל הם התגרשו אחרי שנתיים. עכשיו היא יוצאת עם התסריטאי ג'יימי לינדן ("ג'ון היקר").

העונה הראשונה נגמרה בפיטוריה של ג'ס. מסכנה.

"האמת שחשבתי שזה מהלך מעניין מצד הכותבים לפטר אותה. עכשיו היא קופצת מעבודה לעבודה בחלק גדול מהעונה השנייה. זה נותן קצת אפשרות לזרוק אותה לכל מיני מצבים, כי אני אוהבת לראות אותה נכנסת לבלגן. אני חושבת שזה הופך אותה לקומדיה יותר טובה".

ומה העניין עם ניק? עד כמה שידוע לי, להיכנס לקטע רומנטי עם השותף תמיד מוביל לכך שאחד מהם עוזב את הדירה.

"ג'ס וניק, יש להם את הפלרטוטים הלא חבריים האלה, ואני חושבת שדי ברור שיש להם רגשות זה לזה, אבל אני לא חושבת שהם מוכנים לזה עדיין. הם עושים סוג של ריקוד איטי כזה של צעד קדימה שניים אחורה, או שאחד בא קדימה והשני מתרחק".

אז חוץ מהאנה בעצם, את כל היום על הסט בחברת גברים. זה קשה?

"האנה לא נמצאת על הסט הרבה, היא מגיעה בערך פעם בשבוע, אז זה בעיקר אני והבנים רוב הזמן. תמיד הייתי כזאת שהיו לה חברים בנים, כאילו, זה לא שלא היו לי חברות בנות, אבל היו מלא חברים בנים. אז על הסט אני רגילה, אנחנו כמו משפחה. אף פעם לא רבתי איתם או משהו כזה".

שמתי לב שאת גם משלבת את הכישרון המוזיקלי שלך בסדרה. הרבה פעמים את שרה את השורות במקום להגיד אותן. מי מלחין לך את זה?

"אה, התסריט רק אומר 'היא שרה את זה' ואני מנסה לעשות את זה הכי מוזר שאני יכולה, אבל אני ממציאה את הכל על המקום. כאילו, אני לא רוצה שג'ס תהיה זמרת טובה.

"היא אוהבת מוזיקה, זה ברור, אבל אני חושבת שהפואנטה היא שהיא בן אדם רגיל. אני לא רוצה שהיא תהיה 'אמריקן איידול'. שירה דורשת רמה מאוד מסוימת של שליטה, וכל מה שצריך במקרה הזה זה להשתחרר ו..., אתה יודע, להישמע רע".

בניגוד לבלבול בין השם שלה לשם של מחבל, זואי זוכה להרבה השוואות חיצוניות בינה לבין הזמרת קייטי פרי. "זה ממש לא מעליב אותי", היא אומרת, "אני מוחמאת מאוד מההשוואה לקייטי. היא יפהפייה בעיניי. אם כי אני חייבת לומר שלמרות שכל הזמן אומרים לי את זה, אני לא ממש רואה את זה ואני גם לא מכירה אותה".

לקראת סיום אנחנו מדברים על קהל היעד של התוכנית, שלדעת רבים הוא 30 פלוס, אך זואי אומרת שאחד הדברים שהיא ממש נהנית ממנו במסגרת ההצלחה של התוכנית, זה שיש לה גם מעריצות בנות עשרה.

"יש לי את האתר הזה HelloGiggles, שזה אתר בנות והוא במיוחד לקבוצת הגילים האלה של טיינאייג'רים. כמו שאני זוכרת את עצמי בגיל הזה, אני חושבת שיש מין רצון להתחבר לנשים חזקות וייחודיות, ואני שמחה שאני יכולה לשמש דמות לילדות האלה. אבל זה לא ממש קהל היעד של התוכנית, כי גם סבתא שלי בת ה־92 רואה את התוכנית".

ומה סבתא אומרת על התוכנית?

"שום דבר מיוחד. היא רק שמחה שאני בטלוויזיה וגם אחותי בטלוויזיה".

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :