קשה להתחיל פגישה עם עדי אשכנזי ומולי
שולמן בנושא שיחה שאיננו קשור להורות. מה לעשות, אשכנזי (38), אם לפולי בת השנתיים ולאלון בן חמשת החודשים, שולמן (39), אב לאורה בת הארבע, וכותב שורות אלה (בן 33, אבל לא נראה יום יותר מ־35), אב לליבי בת השנה, חולקים ביניהם משהו, בהנחה שה"משהו" הנ"ל הוא העייפות המאושרת הזו של המלאכה הבלתי נגמרת.
>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק
האמת היא שהבוקר, כשאני מגיע לבית הקפה שבו קבעתי עם שניהם, דווקא נדמה כאילו העייפות הזו היא מנת חלקי, בעוד ה"מאושרת" מנת חלקם.
אבל אנחנו חולקים עוד משהו מלבד ההיכרות האינטימית עם סוגי הקקי של פעוטות, והמשהו הזה הוא "בלתי הפיך" - הפנינה הקומית של רשת שיצרו וכתבו סיגל אבין ורענן שקד - המתארת את תלאותיהם של רונה ואודי קליין, בני הזוג שמגלמים אשכנזי ושולמן, תועים בנפתולי ההורות המאוחרת שנחתה עליהם, ועושים כמיטב יכולתם המוגבלת כדי להתמודד עם הנסיבות.
עם הניסיון העדכני שלכם, לא הייתם צריכים לעשות שינויים מפליגים כדי להיכנס לדמות, או לפחות להכיר את הסיטואציות.אשכנזי: "אני דווקא חייבת להגיד שבאופי, גם הדמות של אודי וגם הדמות של רונה מאוד שונים מאיתנו. אני, בכל אופן, מרגישה שרונה ממש שונה ממני. היא שקרנית, מאוד מניפולטיבית, מאוד דורסנית, ואלו ממש לא תכונות אופי שלי".
אין בך כלום מזה?אשכנזי: "אני? אני בן אדם אמביציוזי, אבל לא דורסני או רע לב. רונה תעשה הכל, ממש הכל, כשהיא רוצה משהו, וכל מה שמניע אותה בחיים זה להיות הכי הכי. היא גם תדרוך על אודי, אם צריך".
אודי, דורכים עליך?שולמן: "כן, יש באודי משהו תבוסתני, וזה רחוק ממני במציאות. הוא גם קמצן ונמנע מוויכוחים, וזה גם משהו שרחוק ממני".
אשכנזי: "נכון, זה מאוד רחוק ממך". שולמן: "קמצן?" אשכנזי: "נמנע מוויכוחים". רונה ואודי הם טיפוסים די נאלחים, בסך הכל. יש בה משהו מעט מרושע, בסדרה, יותר לארי דייוויד מאשר "משפחה מודרנית".אשכנזי: "זו השוואה שמאוד מחמיאה לסדרה, אני מאוד מודה לך שאמרת את זה. מה שסיגל עשתה בצורה ממש מדהימה זה שלפני שהתחלנו לצלם עשינו עבודה מאוד רצינית על הדמויות, פשוט ישבנו וכתבנו על כל אחת היסטוריה מפורטת. בנק של היסטוריה ורגשות ואירועים, וזה מה שהופך את הדמויות האלה ליותר מלאות.
"אודי הוא אולי קמצן וחסר עמוד שדרה אבל גם מקסים וחמוד, ורונה אולי שקרנית אבל גם טובת לב ואוהבת את הילדה שלה. סיגל פשוט בנתה את הדמויות באופן מאוד אנושי, ואחר כך, בתסריט, הכניסה אותן לתוך סיטואציות נפיצות. אגב, לא קיבלנו תסריט בכלל, לא היה דף, אף פעם". בטח כיף יותר לשחקנים ככה, בלי טקסט מפורט עד המילה האחרונה, פשוט יותר.שולמן: "כן, אבל האשליה שמלאכת המשחק היא קלה פשוט לא נכונה, כי רמת הדריכות שאתה חייב להיות בה בכל רגע נתון, כשאין לך טקסט להישען עליו ואין לך נייר להחזיק ולחזור עליו, היא אדירה".
אשכנזי: "אני אף פעם לא שיחקתי. אף פעם לא היה לי טקסט ומולי מבין בזה יותר ממני. אבל אני חושבת, מחוסר ניסיוני, שאתה לא תמיד נשען על הטקסט הכתוב, ושלפעמים הוא רק מפריע לך.
"לי עזר שלא היה לי תסריט. הרי מה יותר קל וטבעי לי מאשר לענות מהבטן של הדמות? ושתבין, המאפרת והמלבישה ידעו טוב יותר מאיתנו מה קורה מבחינת התסריט, ואותנו היו מפילים לסצנות בלי שנדע מה יהיה, לפעמים אפילו מי יהיה בסצנה".
עד כמה אתם מרגישים את הפופולריות של הסדרה?שולמן: "אני מקבל על זה ריקושטים מאלף כיוונים, מוניות ברחוב, אנשים בכביש, אנשים ברחוב... עדיין לא התרגלתי. זה הכי ביזארי בעולם, אבל לא הגיע לממדים של הצקה. זה לא שבדרך לאוטו אני צריך שיכתרו אותי שומרי ראש. זה נעים לי, כרגע".
אשכנזי: "בגלל שהסדרה משודרת קצת מאוחר, מלא אנשים חושבים שהם גילו אותה, 'תדעי לך שאני דווקא נורא אוהבת את זה', כאילו שזה משהו נורא אזוטרי כזה והיא היחידה (צוחקת). ומולי, אני מקבלת המון תגובות על מולי, אולי בגלל שהוא היה פחות מוכר לפני זה. איזה אחד בא אליי והתנצל בפניי: 'את גדולה, אבל אל תיפגעי: זה שמשחק את בעלך, לא, אני מת עליו'". שולמן: "צועקים לי 'היי, אודו!' ברחוב".שולמן, שפגש לראשונה את אשכנזי לפני יותר מעשור, על הבמה, כששיתפו פעולה לרגע באלתורים במסגרת תיאטרון ילדים ונוער, אולי לא צריך עדיין שומרי ראש, לדבריו, אבל הסדרה הזו בהחלט מהווה עבורו נקודת פריצה, לאחר שנים של אלמוניות יחסית.
הידעתם למשל ששולמן, שנשוי לשחקנית אפרת ארנון, מופיע בימים אלה, עם מופע האלתור "Three Falling" שהוא מבצע בארבע השנים האחרונות, כרגע יחד עם אלון נוימן ורועי צדוק? כבר 13 שנה, שולמן עובד ללא הרף, מתנסה בתיאטרון פרינג', תיאטרון רפרטוארי, מופעי האלתור שכבר הפכו להתמחות אצלו, דיבוב, פרסומות, מגוון תפקידונים בטלוויזיה ולאחרונה גם בימוי לתיאטרון, עם ההצגה המוערכת "מר קולפרט".
רוצה לומר: הוא עשה את הדרך הארוכה עד לתפקיד הראשי בקומדיה טלוויזיונית שעושה צפונה מ־25 אחוזי רייטינג, דרך שעברה גם בפרויקט הביכורים שלנו בשנה שעברה. בקיצור, זה שרק עכשיו רובכם שמעתם עליו, זו בעיה שלכם, הבנאדם נותן עבודה כבר שנים.
"לא יודע אם פריצה זו המילה", הוא מנסה לנסח מה בדיוק קורה איתו מאז עליית "בלתי הפיך". "אף פעם לא יצא לי להתלונן על הפרנסה שלי, כי בכל פעם שהיה קרייסיס, מצאתי לעצמי כובע חדש. נכנסתי לתרגום, נכנסתי לדיבוב, נכנסתי לבימוי תיאטרון, כל פעם דבר אחר כדי להרחיב לעצמי את המנעד שלי ולייצר לעצמי מקורות פרנסה. מהבחינה הזאת אני לא מרגיש שזו פריצה, אבל ברמת החשיפה - לגמרי. הזיהוי ברחוב, למשל, זה לא משהו שאני מכיר".אם תכפילו את מה שרק עכשיו שולמן מתחיל להרגיש ברמת החשיפה הציבורית ומה שמגיע איתה, תוסיפו איזו מיני־שערורייה אחת או שתיים ותמרחו את כל העניין על פני כמה שנים - אולי תגיעו לתיאור הולם של ההתנסות של אשכנזי עם התהילה מאז פרצה לסצנה עם הפינה שלה בתוכנית הטלוויזיה של שר האוצר הנוכחי ו"מה זה השטויות האלה?" שהגיעה אחריה והזניק אותה לקאדר הכה מצומצם של קומיקאיות ישראליות מצליחות, אולי אף לעמדת המצליחה שבהן.
מלבד כמה התחככויות לא נעימות - ומסוקרות היטב, מטבע הדברים - עם צלמי פפראצי, היתה גם את אפיזודת ה"מעצר" המתוקשר של אשכנזי לאחר שנמצא בופון קטון והו־כה־לגיטימי בביתה במהלך חיפוש משטרתי, אירוע שנופח הרבה מעבר לפרופורציה סבירה על ידי משטרה תאבת פרסום וזיכה את אשכנזי במין הילה שובבה שרק הפכה אותה למגניבה יותר.
היא מסרבת לדבר על העניין, לפחות לייחוס, אם כי מהשיחה שלא נכנסה לפרוטוקול אפשר לחלץ לפחות את ה"פחחח" הכללי שמהווה את התגובה המושלמת לכל העניין.
היום, חודשיים אחרי שעברה יחד עם בן זוגה ואבי ילדיה, היינן החתיך איתן בן זקן, מתל אביב והמדיה הטורפנית שלה אל הבורגנות הבטוחה של רמת השרון (יחסית, רק לפני שבועיים תפסה פורץ בביתה בשעת מעשה), היא העלתה שוב את המופע הבימתי המצליח שלה וגם פרופורציות מתחילות לתפוס את מקום לחצי העבר."פתאום, אחרי שעברתי, פן אחד שלם בחיים שלי נעלם", היא מסבירה, "ממש ככה. אני לא צריכה לפחד מזה שיקפוץ עליי איזה צלם מאיפשהו. אתה לא מבין לאיזו רמה של דריכות הגעתי, איזו רמה זה דורש, ללכת בדיזנגוף בתל אביב. עוגמת הנפש שלי מזה היתה עצומה.
"מה שאנשים לא מבינים זה שמלבד העובדה שלפעמים מצלמים אותך כשלא בא לך להצטלם, יש עולם שלם של הקנטות אצל חלק מהצלמים, וזה הופך לעניין ממש ממש לא נעים. אני מבקשת 'די, צילמת אותי, אתה יכול להפסיק?' והוא עונה: 'הופה, בהריון, הורמונים'. אתה במינימרקט, קונה דברים, והוא מצלם כל תנועה שלך בווידאו ובסטילס, ואחר כך האייטם הוא 'הפסיקה לבשל, קנתה פיצה קפואה'. אוף".
שולמן: "אני גר באמא של לב תל אביב, ופה זה לא בכבוד של אנשים לבוא ולהעיר או להתחיל לדבר איתך. אני ממש לא אוכל סרטים מהסוג של עדי. מצד שני, גנבו לי את הקורקינט בפעם השנייה, אז יש גם מינוסים".
_________________________________________________________________________________________________________________________________________
עוד בפנאי פלוס :
- איך הפכה יובל שרף לאייקון אופנה?
