הבורגני: מנשה נוי כבר לא כועס

מאז שצץ ב"החמישיה הקאמרית" בימי ערוץ 2 הניסיוניים, מנשה נוי, 53, נמצא בלא מעט צמתים יצירתיים של אמירה חברתית. את נוכחות השחקן הבלתי נגמרת שלו הוא הספיק לרתום לפרויקטים כמו "הבורגנים" ו"פרשת השבוע" מחד, "הרצועה" מאידך, ובדרך גם "פאפאדיזי", שהפיק וכתב עם אורי ששון, ושניסתה לומר לנו משהו על התרבות המערבית.

ב"המגיפה" שעולה בימים אלה ב־HOT הוא מגלם את ד"ר עמנואל קמחי, הרופא של אחוזת נווה שמרית, פרויקט מגורים יוקרתי שבנה טייקון ישראלי, שבערב ההשקה שלו מתגלה בו וירוס קטלני שמכחיד את האוכלוסייה השבעה.

ד"ר קמחי הוא מנתח שבעברו היה כוכב בשמי הרפואה, והחליט בהתקף היבריס לבצע ניתוח בשידור חי בכל העולם (הכניסו פה אמירה על תרבות הריאליטי על פי בחירתכם). הניתוח כשל, התאומים מתו והקריירה שלו התנפצה. "אשתו עזבה אותו והוא מצא שם את הג'וב הזה באחוזה. הוא כל הזמן לוקח כדורים משככי כאבים, מכור לזה, סוג של נרקומן. בנאדם די רקוב שמתנהל רק בחיים הנהנתניים".

זה התחבר לך?

"בטח, למישהו שכל הזמן נמצא בטשטוש או סימום כדי לא לחוות את המציאות".

אתה לוקח כדורים באופן קבוע?

"אני נעזר. לא בציפרלקס, אבל במשהו אחר".

ואתה מרגיש שזה טשטוש?

"לא, אבל זה מאזן אותי כי כנראה שאני דו־קוטבי. אני יכול להגיד שאני יותר פרודוקטיבי, לא במובן היצרני אלא ערני. מה שהפריע לי זה שאחרי תקופה של יצירה נפלתי לתקופה של ריקנות ודיכאון".

זאת לא הדרך של הנפש שלך להגיד לך שמשהו עובר עליך?

"כן".

והכדורים לא מטשטשים את המסר הזה?

"אני לא יודע, אני רק יודע שזה היה בלתי נסבל. היום אני יודע לא להיכנס למקומות של אין מוצא. כבר חקרתי את התחתית של התחתית, ואין מה לחפש שם. זה מוביל רק להרס. אני חושב שהמקומות האלה קשורים לשקרים שהאגו מייצר, ואין לי פטנט פה. גם האגו שלי משקר לי וגם אני מתמכר חופשי ברמה הזאת".

נוי מכיר את החומר - בשנים האחרונות הוא התמכר לסרטים דוקומנטרים על השיטה הכלכלית הגלובלית, התספורות לתאגידים, הרווחים של הבנקים, ובאופן מקסים במקום להתייאש - הוא אופטימי. "אולי אני נאיבי, אבל בעיניי המצב הזה שמסרים עוברים בשנייה מקצה אחד של העולם לקצה השני, אולי זה אומר שאנחנו לפני מצב חדש שאנחנו לא מכירים".

גם המינוי של לפיד לשר האוצר מעורר תקווה בעיניך?

"תראי, יש את התאגידים, שרוצים לעשות עסקים וכסף, שהאזרחים לא מעניינים אותם, שהאינטרס שלהם הוא שאת תעבדי חינם 24 שעות ובגיל 40 תמותי לך וזהו. וככה התפתח אוסף של עשירים על ספינת שוטים שמחלקים את הגודיז ביניהם והאזרחים נשארים מאחור נדכאים.

"האתגר של לפיד ושל כל פוליטיקאי שייבחר זה לאזן את המגמה הזאת. מבחינתי שיהיה שר אוצר, שיהיה גם ראש ממשלה. השאלה היא אם הוא ייצג את האינטרס של האזרחים, או את האינטרס של האנשים העשירים שאני מתאר לעצמי שתמכו בו.

"כשאנחנו נלחמנו במסגרת שחם ותל"י על זכויות היוצרים, טומי לפיד ואהוד אולמרט אמרו לנו באחת הישיבות שאנחנו יותר גרועים מהחיזבאללה. לפי התפיסה שלהם כל מי שטוען נגד השיטה או כל מי ששמאלן הוא עוכר ישראל".

אבל כשאתה מסתכל על זה שאנחנו בחרנו את לפיד...

"אני לא בחרתי ביאיר לפיד, למרות שהוא חבר שלי ואני מכיר אותו, בחרתי בארץ חדשה. במובן הזה הצבעתי לליברמן".

אתה חושב שבחרו בו כי הוא הופיע בטלוויזיה?

"אל"ף כן, ובי"ת - הרבה נשים הצביעו לו. בגדול אני חושב שיש חתך של מעמד ביניים פלוס שמקבל ממנו את ההרגשה שהוא יקדם את זה שאני אשלם פחות מיסים, שיהיו לי שתי מכוניות או שאקבל מספיק תמורת מה שאני עובד.

"אני חשדן לגבי יאיר - וזה בעדינות - כי הוא בא ממקום שבע, הוא גדל בבית של טומי לפיד שהוא בית ימני, קפיטליסטי, פרו־אמריקאי. בהרבה דברים יש לנו דיבור, אבל אני חושב שתפיסת העולם שלי קצת שונה. אז אני קצת חשדן, כי זה דור שלמד להתייחס לאנשים כאינסטרומנט, לא כאל חלק מקהילה".

נעזר בכדורים. נוי (צילום: רונן אקרמן)

"החמישייה הקאמרית" נצרבה בתודעה כרוח רעננה של שינוי תודעה ונקודת מבט נועזת, אבל 20 שנה חלפו מאז. נוי, שבבית שלו מסתובבים בחורה בת 18, נעמי, ונער בן 15, דוד, שניהם צאצאים של הדור ההוא, כבר מרגיש את המקל מחליף ידיים.

"הפוליטיקאים של היום, אלה שלוקחים את המושכות, הם בגיל שלי", הוא מאבחן, "ואני מרגיש את זה גם ברמה המשפחתית. כבר אין למי לבוא בטענות למעלה, אין אבא ואמא שיקבעו לי את החיים, וגם אם יש - תפיסת העולם שלהם כבר לא רלוונטית. פעם הייתי נלחם בזה, היום אני שם את עצמי על השולחן והילדים שלי יגידו לי מה מוצא חן בעיניהם ומה לא".

"אני חושב שהם פחות מתוסבכים ממה שאנחנו היינו. אני רואה את זה בעיקר על הצעירים בני ה־30 מהמחאה. הם גדלו לתרבות קפיטליסטית לגמרי ומה שהקסים אותי היה שהם אמרו 'אנחנו לא רוצים לחיות ככה'. חלק לוקחים את זה ל'אני רוצה דירה ואוטו', וחלק ל'אני לא רוצה לחיות כשאני רק מחפש איך לדרוך על השני ולדפוק אותו כדי להצליח'. נכון שבסוף זה נפרט לפוליטיקה מלוכלכת וקטנה, אבל בבסיס יש להם רצון לחיות אחרת.

"אני לא יודע איך אצלך, אבל אני קורבן מסרים כפולים ושל אחריות כלפי הדור של ההורים, שלפעמים בחיים שלי היווה משקולת שלקח ולוקח זמן עד שאני מפרק אותה. כשאבא שלך עונה לך 'כשתתבגר תבין', ואתה רוצה להגיד 'לא, תסביר לי עכשיו'.

"פעם לא עשינו את זה, אבל הילדים שלי היום נכנסים בי חופשי. דורשים הסברים. ואני מבחינתם כבר לא מחזיק בשום אמת, לא נתנו להם את ההרגשה הזאת, לא פחדנו להגיד להם שאנחנו לא יודעים את האמת, שזאת האמירה הכי חשובה. ההורים שלנו לא ידעו, אבל התביישו להגיד שהם מבולבלים".

19 שנה הוא וקרן מור נשואים, אחד הזוגות הכי יציבים בים סוער של גירושין ופרידות. בשנה האחרונה הם משחקים במחזה "המאהב" ,שכתב המחזאי הבריטי הרולד פינטר, הפקה עצמאית בתקצוב של תיאטרון הקאמרי, שבמסגרתה הם מגלמים זוג נשוי שמנהל בגלוי מערכות יחסים מהצד.

נוי כבר התבטא בעבר על התהיות שלו בנוגע לרלוונטיות של המונוגמיה, והשאלה האם גבר אמור להסתפק באשה אחת, אבל על הנישואין הבנויים לתלפיות שלו ושל מור זה לא משפיע.

המחזה, אגב, רץ בהצלחה בקפה תיאטרון של הקאמרי, "כל חודש 10־15 הצגות, מלא. גם זאת היתה הפתעה, לפינטר יש קהל? הרי הכתיבה שלו מורכבת, אין סיכוי שזה ידבר להמונים. ציפי פינס אמרה שפינטר אליה לתיאטרון לא ייכנס".

"לא ממש. אנחנו נהנים מההצגה".

"לא... מצטער. זה מפתיע אפילו אותי. זה בטח לא מרגיש כמו 19 שנה. אני גם לא מרגיש שאני סופר או בודק איפה אני עומד. באיזשהו מקום כל הזמן זה מוליד דברים חדשים, זה לא מרגיש כמו עמידה במקום".

"מבחינה אישית או חברתית? אם אישית, אז זה מאוד מאוד אינטימי וזה לא לכתבה בעיתון, ואם זה חברתית - אז המקובל כבר גם לא רלוונטי כי הזוגיות היום, החברתית, כל כך כבר השתנתה בצורת המשפחה והשילובים הם כל כך מגוונים שלחיות בזוגיות של גבר ואשה זו רק אחת הצורות.

_________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :

• אורנה בנאי פותחת פה גדול
• ראיון עם יוצר הסדרה "מד מן"
• שיאה לבאף מעדיף להתפשט