"בגלל שאני חם בפנים אני צריך גולדסטאר, קר", מסביר גלעד כהנא לברמן בזמן שאני שותה את האמריקנו החמים שלי. "אני מפחד נורא מהתייבשות", הוא מספר, "חייב לשתות. חשוב לשתות, מעל הכל".

גם לפני הופעות הוא שותה, ברור, אם כי "יצא לי כמה פעמים לעלות בלי אלכוהול, וההופעות היו בסדר. האמת שזה קצת יותר משוגע לעלות בלי מאשר עם", הוא צוחק אבל ברצינות. בהופעות של להקתו, ג'ירפות, אין דבר כזה פרות קדושות, "כל גבול כבר נפרץ וכל מי שיכול להיעלב כבר נעלב".

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

לאחרונה שחררו ג'ירפות (כהנא, ארז רוסו, יאיר קז ואסי ששון) אלבום חדש, "צריך לסגור הכל", הטוב ביותר שלהם לטענת רוב מבקרי המוזיקה. בשיר "יופי" מתוך האלבום כותב כהנא: "אני צריך ת'סמים רק כדי לדבר / אני צריך ת'סמים רק כדי לוותר / אני צריך ת'סמים רק כדי לקום / אני צריך ת'סמים רק כדי להירדם".

בשיר "אני מת" הוא כותב "לא אשקר / הסמים עושים אותי טוב יותר". לא משהו חדש אצל ג'ירפות, הסמים, ובכל זאת אני מנסה להבין איך הוא מצפה שפוליטיקאים יקחו אותו ברצינות. "פוליטיקאים הם חסרי חשיבות בעיניי, אני לא פונה אליהם בשום צורה, הם לא קיימים, הם פיקציה".

אז איך סתם מבוגרים יתייחסו אלייך ברצינות?

"הסמים כמשהו שמשלים את הקיום שלנו קיימים בכל מקום שתסתובב. כמות האנשים על כדורים פסיכיאטריים היא עצומה, הכדורים האלה הם סמים, שלא יהיה לך ספק.

"יש את הדבר הזה, שנקרא אלכוהול, הוא פשוט סם חוקי, יש לך את סמי המסיבות שהם כבר ממזמן מאסט, ויש לך את הגראס שזה שהוא מוגדר כלא חוקי, זה אחד הביזיונות שלנו ואני חושב שעוד מאה שנה יצחקו עלינו על זה, כי זה צמח שרק עושה טוב לאדם. כולם על סמים כאלה או אחרים, שלא לדבר על כדורים נגד כאבים, בעד ערנות נגד ערנות וכולי.

"בעצם העניין הוא לא אם אתה עושה סמים, אלא אם אתה עושה את הסמים הנכונים לך", הוא קובע ופונה לברמן, מצביע על הבירה ושואל בנימוס, "סליחה, אני יכול עוד מהסם הזה?".

"צריך לסגור הכל" הוא האלבום הרביעי של הלהקה. זה גם שיר הנושא ממנו, שכבר חודש חורך את גלגלצ ("זה כיף, כשאתה שומע את זה פתאום במונית זה נשמע אחרת"). ג'ירפות בחרו בדרך חדשה להקלטת האלבום: הם החליטו על שעות קבועות שבהן נפגשו באולפן, ניגנו לתוך הלילה, לפעמים לתוך היום, והקליטו הכל באיכות הכי טובה שאפשר. מכל מה שיצא, שעות על שעות של אלתורים, אספו את הרגעים המוצלחים שהפכו לשירים.

הדינמיקה הקבוצתית ("המון שעות של נגינה והמון מחקרים, המון ניסיונות") הותירה הרבה חומרים על רצפת חדר העריכה, אבל בעיקר הולידה רגעים שהפכו לאלבום המסכם תקופה משמעותית בחברה הישראלית.

מי שזוכר את הסינגלים שיצאו כבר בזמן מחאת קיץ 2011 ("דפני דפני", "קיץ 2") ועשה אחד ועוד אחד עם שיר הנושא, כבר ודאי הבין את רוח האלבום: המצב החמור שאליו נקלענו, פוסט המחאה ההיא ופוסט הבחירות. "כשאתה שומע את האלבום אתה עובר איזושהי דרך, יש נרטיב".

טוב, אז לסגור הכל?

"בוא פשוט תעלה דברים ואני אגיד לך אם לסגור אותם". עוד לפני שסיימתי את המילה הבאה הוא פסק, "לסגור!", בלי לדעת אם אמרתי אולם נוקיה או אשקלון.

"בסופו של דבר זאת ההרגשה שאתה חייב לשנות את השיטה לגמרי, והתחושה שאין לנו שום סיכוי לשנות, אז צריך להתחיל מאפס. אתה פשוט הולך שלטר שלטר ומכבה אותם, סוגר את מס הכנסה, ביטוח לאומי, משרד התרבות והספורט, משרד התיירות, הכל. לפעמים צריך להחשיך כדי להאיר, להרוס כדי ליצור. מה שניסו מיצה את עצמו ולא הצליח, עכשיו צריך לנסות משהו אחר".

למה אתה לא בפוליטיקה?

"הפוליטיקה במהותה היא אמנות הפשרה, הקומבינות. באמנות אתה יכול להגיד את הדברים כמו שהם".

לא איחרתם קצת?

"ממש לא. התחושות והתכנים של המחאה נמצאים כל הזמן - כלום לא השתנה. המצב רק מחמיר, ולדעתי המחאה הבאה תתפרץ בדרך אחרת לחלוטין ומאוד לא צפויה. אנחנו נרגיש את זה בדור הבא של המנהיגות הישראלית, הזרעים נזרעו".

בערך הוויקיפדיה של כהנא, נמצא גם התואר "פזמונאי". "אתה צודק, זה מצחיק. אגב, ההשפעה של וויקיפדיה עצומה, כולם פונים לשם, זאת הסמכות". ואולי התואר מוצדק - האיש באמת יודע להפוך רגעים למנטרות קליטות. כל השיחה איתו היא משחקים (שלו) בעברית, והרבה נושאים מסתכמים בשורה תחתונה שיכולה בקלות להיות שיר חדש.

"זה משהו בגנטיקה, אני חי כמו הכתיבה שלי, חלק מהנושאים גם מגיעים לכדי שיר או טור, אני כל הזמן מתעסק בלטחון את המציאות למבנה שירי".

מעניין שהשיר הראשון של ג'ירפות שנקרא על שם בחורה הוא "דפני דפני", על שם, אתם יודעים. "אשתי לא התקוממה", הוא עונה לשאלתי אם לא נעלבה שהיא עדיין לא זכתה לכבוד. "כתבתי את השיר לפני שהכרתי את דפני ליף.

"הפעם הראשונה שדיברנו היה כשיעל דן העלתה את שנינו בשידור חי ברדיו ביום שיצא הסינגל, זה היה קצת מלחיץ. היום אנחנו חברים. אני באמת חושב שהיא דמות היסטורית חשובה, היא לא עוסקת בתקשורת, היא עוסקת בעשייה".

כהנא, 42, נשוי ואב לשתי בנות. אני אומר לו שעדיין לא יצא לי לקרוא על גלעד איש המשפחה. "וטוב שלא קראת על זה", הוא קובע, "אני מנסה לא להתעסק באנשים שלא חתמו על החוזה לכך שהחיים שלהם יופצו ברבים.

"אני יכול להגיד דבר אחד, אני מגדל את שתי הכוכבות הכי גדולות שפגשתי, ופגשתי כוכבות, ואני לא רק קם בבקרים, אלא קם בלילות, בערבים, בצהריים. שינה זה ללוזרים, עזוב אותך שינה, אוברייטד. אני חולם בערנות כבר ארבע שנים ואין לי שום בעיה עם זה". כשאני שואל לשמן הוא מזיז את הראש מצד לצד. עוד לאווים: טלוויזיה. "לא רואה טלוויזיה, הפסקתי עם זה".

אבל יש בבית? הבנות רואות?

"יש לי. רואות בכיף. לא כולם חייבים לעשות כמוני. הן לא רואות טלוויזיה לפני השינה כדי שלא יהיו להן חלומות אימה כמו שיש לכל עם ישראל, אבל טלוויזיה זה דבר שבמינון נכון הוא דבר נהדר, כמו ביסלי. באיזשהו שלב אתה אומר לעצמך, אתה יודע מה, אני מוותר על ביסלי ובמבה".

כך כתב כהנא את "הוא והיא והא" ובו שורות כמו "המתיקות הזו אותי חנקה / ממתיק מלאכותי זו הגישה / בלי בושה / הוא והיא והוא והיא והא / טקסטים שעוסקים בלה לה לה".

לתומי חשבתי שהשיר בז למוזיקה המזרחית, אך משהו גדול יותר על הפרק: "יש לזה קשר לכל המוזיקה הישראלית, אם אתה מקשיב לטקסטים, הנרקסיזם הזה פשוט נמאס עליך, נמאס מילדים קטנים ומפונקים שמוצצים ת'אצבע שלהם והם בני 28 או 36, נמאס.

"תרבות הריאליטי מינפה את זה קדימה, 'The Voice' זו תוכנית נרקיסיסטית, זה אנחנו הולכים להתעסק במנטורים דרך הדם והנשמה של צעירים שרוצים להתפרסם. תרבות ההמלכה של הנסיכים והנסיכות זאת התעסקות אינסופית בכלום".

איך יוצאים מזה?

"צריך להחשיך את המסכים. הפעולה הכי מהפכנית כיום לא קשורה לממשלה, זה פשוט להעיף את הטלוויזיות מהבתים בשלב ראשון. אין לי כלום נגד המתמודדים או השופטים, יש לי בעיקר נגד הפורמט, נגד התוכנית שמורכבת מהמון אנשים טובים שעושים משהו ממש רע, אנשים יצירתיים ועמוקים וחכמים שעושים חרא, המון פרחים

שעוסקים בצואה".

אבל הם בחרו לקחת בזה חלק.

"זכותם, האישיו שלי זה המהות והישות, וככזה הריאליטי זה פסולת. כל אחד מוצא את הדרך שלו להפוך אותה ללגיטימית. בעיניי היא לא רק לא לגיטימית, היא אסורה, היא פסולה, היא מרדימה. זה משתק אנשים ולא מאפשר להם לעשות דברים משמעותיים. אם הייתי אדם מאוד עשיר הייתי קונה את כל זמן האוויר ומחשיך את המסך".

יש גם טלוויזיה איכותית, אם רוצים.

"אני לא מדבר על יצירות טלוויזיה. 'מד מן' אתה יכול לראות איפה שאתה רוצה, וי־או־די, די־וי־די, וואט־אבר־די. כשאתה יוצא מלוח הזמנים של הטלוויזיה, השתחררת. מדורת השבט, צריך לכבות אותה, עדיף אגב בשתן, והחיים ייראו יותר טוב".

__________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :