אומנם שרית חדד היא האשה היחידה בלהקת המנטורים הגברית של "The Voice ישראל" (שבת, 21:00, ערוץ 2), אבל אם מעיפים מבט אל הבמה, העונה הזאת היא ללא ספק עונה של גירל פאוור.
>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק
לאורך כל העונה הנשים שלטו בבמה, וגם בואכה הגמר (23.3) נאבקות על קו הסיום שש (!) מתמודדות לעומת שני מתמודדים בלבד - דן סלומון (מקבוצת המשינעס) וניב מנצור (מהקבוצה של שלומי שבת).
פרדוקס מסוג מסוים חוזר על עצמו בראיונות עם מתמודדים בריאליטי כישרונות מסוג "The voice". הז'אנר הפך לחלק בלתי נפרד מהשפה, החשיבה ותפיסת המציאות של הדור שהתבגר לתוכו.
מצד אחד הם צעירים מאוד, עוללים ממש (דן סלומון הוא "קשיש המתמודדים", והוא בן 24), חסרי ניסיון, מהסוג שמצריך נוכחות של דוברת של רשת כדי לוודא שלא יפלטו משהו שיציג באור לא מחמיא את התוכנית או את עצמם.
מצד שני, הם יודעים איך אמור להישמע מועמד ריאליטי. הם משחזרים - כל אחד בסגנון שלו - מתמודדים שהתראיינו בעבר. הם מכירים את ריטואל החשיפה להמונים.
הם היו שם כשהם צפו בזה בטלוויזיה, ועכשיו הם שם כשזה קורה להם, והודות לעובדה שהפורמט כל כך מוטמע בהוויה התרבותית שמקיפה אותם, נחסכו מהם גם קונפליקטים עתיקים שאופייניים יותר לימי "כוכב נולד" הבתוליים, ולשאלה האם מסלול הבזק שהם עולים עליו בדרכם לחשיפה ולתהילה הוא דרך ראויה לאמן.
כאילו מדובר בתסריט כתוב, כל אחד מהם מגיע מרקע חברתי אחר, מתרווח בטייפקאסט שונה. אם זה היה "האח הגדול"' היה פה פוטנציאל למיזוג גלויות. דן סלומון, 24, נולד בקיבוץ גזר, עבר עם ההורים שלו לקיבוץ צובה, לפני שנה הגלה את עצמו לדירת שותפים בתל אביב וממש בחודשים האחרונים עבר לגור עם עצמו ברמת גן. ניב מנצור, 18 וחצי, תזזיתי וערני, קיבל דחיית שירות עד לסוף מרץ. בינתיים הוא גר עם ההורים וארבעת האחים שלו בראש העין. יותר מהכל, העונה הזאת תיזכר כעונת הדמעות. בהפקת התוכנית לקחו צעד אחד קדימה עם הסיפורים האישיים, יישרו קו עם הז'אנר שעטף עצמו בדמעות וטישו (היי, משימות "בשל עבור קרוב המשפחה המת החביב עליך" ב"מאסטר שף") וכל מתמודד התבקש לחלץ מעצמו איזו נובלה קורעת לב כך שהצופה יספיק לתפוס את קצה החוט ולהיקשר אליו עוד לפני שנצא לפרסומות. "הקטעים שאני מדבר הרבה יותר מביכים אותי מהקטעים שאני שר בהם", מודה מנצור. "אני צופה בתוכנית תמיד לבד, נבוך לראות ולשמוע את עצמי. אני מאוד פרפקציוניסט". איזו חשיפה זכורה לך במהלך התוכנית?ניב: "כשסיפרתי על האהבה שהיתה לי במשך שלוש שנים, שאפילו לא ידעה שאני מאוהב בה. אפילו לא ראיתי את זה, אני לא מסוגל. ההורים שלי לא ידעו על זה, אף אחד לא ידע".
דן: "אחרי זה בחורות שלחו לו 'רוצה להתחתן איתי? אני לא אפגע בך בחיים!'. מבחינתי לא באתי לתוכנית ריאליטי, באתי לתת לעצמי דחיפה קדימה.
"אני כותב־מלחין־יוצר. אם לא היו לי חומרים משלי לא הייתי בא לתוכנית, הייתי חושב שזה מיותר. אני לא מחפש את הפרסום כפרסום. גם לפני התוכנית הופעתי עם החומרים שלי".
מה היה לך הכי קשה לחשוף?דן: "את עצמי באופן כללי. הייתי בטוח שאין לי תוכן ואני משעמם ומה אני מביא בעצם. אני כולה עושה מוזיקה, באתי מקיבוץ".
איך מתמודדים עם זה שתוך זמן קצר יחסית נחשפתם להמון לחץ?ניב: "אני מההתחלה בא בלי ציפייה. מכוון את עצמי לגרוע ביותר. אולי זה נובע מחוסר ביטחון. תמיד אמרו לי שאני שר יפה, אבל חשבתי שזה חברים שהם מחמיאים לי סתם.
"חברה שלי רשמה אותי ל־'The Voice', אבל ביום של האודישן לא רציתי ללכת, התביישתי. החבר הכי טוב שלי עבד עליי ולקח אותי עד לאודישנים. היום הוא מסתכל עליי ואומר לי 'אתה אידיוט'. אולי זה נראה שאני מתייפייף או מצטנע, אבל באמת שאין לי מושג".
דן: "אני פשוט משתדל להיות מאוד מרוכז במה שאני עושה. אני זוכר תמיד שגם אם אלך הביתה, זה לא אומר שזה ייפסק. אני כל כולי מוזיקה. אני חי נושם, משתין ומחרבן מוזיקה. זה המקום הבטוח שלי".בפורמט שמבוסס על אהבה, אהבת המנטורים ואהבת הקהל, רומנטיקה היא באופן טבעי מהעניין, מה שמוביל אותנו ישירות אל סבב הרומנטיקה הבא. מנצור וסלומון שניהם על תקן סינגלים כרגע, נשואים לקריירה העוברית שלהם.
שניהם מתפתלים בחן כשזה מגיע לשאלות על בנות. סלומון יורד שניים־שלושה דציבלים ועובר למלמול ומנצור מסגיר שלא התמסר למערכת יחסים מאז ההתאהבות הסודית ההיא.
ניב: "אני טיפש, באמת. אני גרוע במצבים האלה, של הפוצי מוצי והאהבה. היו לי חברות אבל לא אהבתי אף אחת. ניסיתי. זאת היתה הבחורה היחידה שאהבתי ואז התחיל הקטע של המוזיקה". בחורות מתחילות איתך?ניב (נבוך): "מה זאת אומרת?".
מעוניינות לפתח איתך מערכת יחסים?ניב: "כן, אבל אני לא רוצה. אני מפחד שסתם אאכזב, כי יתאהבו בי ואני לא אוהב בחזרה. ואני לא אוהב לאכזב, אכזבתי עד היום כמה בחורות, ואותי זה גומר".
אולי אין לך צורך.ניב: "תמיד יש צורך שיהיה מישהו לחלוק איתו את הדברים האישיים שלך. אני לא יודע למה אני ככה, אני הרי בנאדם חם ואוהב, אבל כשאני מגיע למצב של זוגיות אני נמנע ובורח".
דן, מתי בפעם האחרונה היתה לך זוגיות?דן: "לפני כמה חודשים, בזמן התוכנית. וזה נגמר".
איזה טיפוס אתה בתוך זוגיות?דן: "אוהב, חם, מפרגן, תומך. מקשיב. לוקח לי זמן להיפתח או לתת אמון, אבל בסוף זה קורה. אני גם צריך את החופש שלי. אני חושב שבלי חופש כל אחד לעצמו אי אפשר להתפתח, כי ברגע שאתה כל הזמן בגוף של הביחד, אז אתה קצת מונע מעצמך דברים".
תם השרב
סהר שרב הלך הביתה, אבל בטוח שאביב גפן יסדר הכל ועוד יבוא להתפלל
דווקא את המשוכה שבה דעת הצופים בבית היא שקובעת, סהר שרב, 18, הכוכב הכריזמטי של אביב גפן, לא צלח בשבת האחרונה, אבל הוא לא מודאג.
"אני ואביב התקרבנו מאוד, והוא ילווה אותי בצעדים הראשונים בחוץ עד שאפרח על הבמה לבד. אני מאמין בו שהוא יקדם אותי, שזה הרבה יותר חשוב מהתוכנית עצמה".
כמו אופיר בן שטרית, שחלקה איתו את הוד מנטוריותו, גם שרב שומר שבת ומנהל אורח חיים דתי יחסית. כדי להופיע בשידור החי של חצי הגמר שצולם באולפנים בנווה אילן הוא בילה במלון קרוב את השישבת, כדי שלא ייאלץ לנסוע בשבת. במהלך העונה הוא ובן שטרית הרביצו בגפן תורה. "עוד נראה את אביב בתפילות, אני בטוח", הוא צוחק.
שרב בחר בגפן למנטור על פני חדד או שבת, שקרובים יותר למשנתו המוזיקלית. "רעדו לי הביצים", הוא צוחק, "אבל כשאביב הסתכל עליי הרגשתי שזה נכון".
איך אתה מרגיש מול סגנון הביקורת שלו, שלפעמים הופך בוטה?
"אני מאוד שמח שהוא כזה כי זה מראה לי שהוא בנאדם אמיתי. הוא ככה במציאות וגם ככה בטלוויזיה. הוא הולך עם האמת שלו ואם יש לו ביקורת, אביב גפן מה שנקרא בין הראש לפה אין מסננת.
"הוא אומר מה שהוא חושב ואני חושב שזה יפה ולא כל הזמן צריך להגיד אתה מדהים, כי ככה אף אחד לא היה לומד כלום ויש הרבה מה ללמוד ממנו. אנשים צריכים לקחת את זה כביקורת בונה".
אתה ממש אוהב אותו, אה?
"ממש. את יודעת אנחנו מדברים בטלפון ואחרי שאנחנו מנתקים אני כמו איזו בחורה עצובה, אני רוצה להמשיך לדבר איתו. וואלה, אנחנו ממש הפכנו לחברים טובים".
ועד כמה אתה מבואס מההדחה?
"אני מרגיש שהרווחתי בנאדם וזה חשוב לי לא פחות מלנצח בתוכנית. גם את אביב כחבר טוב וגם את שלומי, שגם איתו נוצר לי קשר מצוין. השבוע אני כבר מופיע על הבמה עם אביב. אני עם הפנים קדימה ואני מקווה שבהמשך עוד תראו אותי על גם הבמה לבד".
**את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגיליון החדש של "פנאי פלוס"
___________________________________________________________________________________________________________
עוד בפנאי פלוס :
- אחרי פסטיבל ברלין, יון תומרקין חולם על הוליווד