נשים רוצות להיות כמוה, גברים רוצים להתחתן איתה (או לפחות עם מישהי שדומה לה) וילדות רעות וסקסיות א־לה מיילי סיירוס ודמי לובאטו משתעלות את שאריות האבק שהיא מותירה אחריה - תכירו את טיילור סוויפט, הנשמאמי הלאומית של ארצות הברית. טייטל ענק על בחורה שרק בדצמבר הקרוב תחגוג 23 חורפים.

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

אם אתם עדיין צריכים הוכחה להיסטריה סביב סוויפט, אז אולי העובדה הזו תשכנע אתכם: אלבומה האחרון, "Red", שיצא בשבועות האחרונים, הצליח למכור 1.21 מיליון עותקים בשבוע - שיא עולם בפני עצמו (זה קרה בפעם האחרונה לפני עשור, ב־2002, עם אלבומו של אמינם).

הדארלינג עם השפתיים המשורבבות והחיבה לשמלות רטרו צנועות הוציאה את "Red" בדיוק שמונה שנים אחרי הסינגל הראשון שלה.

מאז, יש לציין, הכל בקריירה שלה מחושב - היא כרגע האלטרנטיבה היחידה לפופ נקי, שלא נוטף מסקסיות יתר בואכה שוביניזם. היא הזמרת היחידה ב־MTV שלא מתפשטת לחזייה ותחתונים וגונחת את דרכה לעוד שיר בינוני - כן, טיילור סוויפט עשתה את הבלתי אפשרי: היא הפכה לכוכבת פופ בלי להוריד את הבגדים, ועל הדרך גם שינתה את פני מוזיקת הקאנטרי בארצות הברית (ואת זה ה"ניו יורק טיימס" אמר, לא אנחנו). איך היא עשתה זאת? זה כבר סיפור בפני עצמו.

הרבה דברים נאמרו על סוויפט, אך המדויק בהם נכתב ב"ניו יורק טיימס", שם הסביר כתב שהתלווה לזמרת שלמרות כל הפוצי־מוצי, בסופו של דבר מדובר באשת עסקים ממולחת שסיבוב ההופעות שלה נראה פחות כמו "כמעט מפורסמים" ויותר כמו ישיבה של קברניטי אפל.

"היא מתייחסת לקריירה שלה כמו ש־CEO מתייחס לעבודה שלו", היה הציטוט המדויק. כמעט כל צעד בחייה עד כה הונדס כך שתהפוך לנסיכת קאנטרי שבבוא היום תפיל את שאנייה טווין.

טיילור אליסון סוויפט נולדה ב־13 בדצמבר 1989 ברדינג, פנסילבניה, לשני הורים אמידים העוסקים בבנקאות, וכבר בגיל 14 גררה אותם לבירת הקאנטרי של ארצות הברית, נאשוויל, טנסי, כדי לממש את הדולי פרטון שבה. ההורים זרמו.

כמה חודשים אחר כך הצליחה לחתום בחברת הקלטות עצמאית וקטנה בשם Big Machine Records (לה נשארה נאמנה עד עצם היום הזה, גם בגלל שהלייבל סיפק לה את החופש האמנותי לעשות פחות או יותר מה שבראש שלה, וגם משום שאביה רכש מניות בחברה עוד בתחילת הדרך).

במקביל, הפכה סוויפט לכותבת השירים הצעירה ביותר שהוחתמה על ידי חברת סוני המפלצתית. כחלק מהחוזה שלה עם חברת התקליטים, סוויפט התבקשה ללכת לשיעורים פרטיים בכתיבת שירים. שם היא הכירה את ליז רוז, מי שכותבת ומלחינה עד היום שירים עבורה, והשתיים בנו קשר מקצועי הדוק.

רוז סיפרה כי סוויפט נפגשה איתה בכל יום שלישי אחרי בית הספר ותיארה את סוויפט כ"תלמידה הכי קלה שאי פעם היתה לי. היא היתה כותבת מה שיש לה לומר, ותמיד היתה לה פרספקטיבה כל כך בהירה לגבי מה שהיא רוצה להבהיר ולבטא".

אלבומה הראשון של סוויפט, "טיילור סוויפט", יצא באוקטובר 2006 (בדיוק שש שנים לפני אלבומה השלישי). סוויפט כתבה אז שלושה שירים מתוך האלבום (בנוכחי היא חתומה על תשעה), וכבר שם הראתה אומנם איכויות של קאנטרי בקול ובמלודיה, אבל גם כריזמה של פופ סטארית שלא נופלת מן הגדולות ביותר.

האלבום קיבל ביקורות טובות עד פושרות, אך בעיקר השאיר את המבקרים עם טעם של עוד. סוויפט מיהרה לחזור לאולפן ולהקליט את אלבומה השני, "Fearless", שיצא ב־2008 ומיצב אותה באופן סופי כדארלינג שכולם אוהבים לאהוב.

האלבום ישב 11 חודש במעלה מצעד הבילבורד ושבר כמה שיאים, וממנו גם יצא אחד השירים המזוהים ביותר של סוויפט - "Love Story" - שבעצמו נמכר כסינגל בחמישה מיליון עותקים.

ההצלחה המסחרית של סוויפט הסתמנה כשונה כבר בשלב המיתוג - סוויפט שמרה על קו נקי וצנוע מאוד של בגדים, בעיקר שמלות רטרו משובצות ומנוקדות, בדים קלילים ונעליים שטוחות. היא לא התאפרה בכבדות והתרחקה מכל מה שמריח סקסי. בקיצור - היא מיצבה את עצמה כבת השכן שכל הורה היה שמח לו ילדיו היו יוצאים איתה, או לפחות עושים איתה שיעורי בית.

בד בבד, היא נתנה לגיטימציה מחודשת לכל בנות הטיפש־עשרה שאהבו מצד אחד מוזיקה, אבל מצד שני לא ממש התלהבו להתחיל ללבוש מחוכי עור ועקבי 16 סנטימטר כמו המתחרות של סוויפט, מיילי סיירוס ודמי לובאטו, שלא לומר ריהאנה, קייטי פרי וליידי גאגא. זו גם היתה הפעם הראשונה בה נחשפנו לכללי הברזל של סוויפט: בלי קעקועים, בלי בגדים חושפניים, בלי שיווק אגרסיבי על ידי סקס.

תוכניות הטלוויזיה שרצו שתופיע בהן נתקלו בשרשרת ארוכה של התניות, שכל כולן באו במטרה לשמור על הפרח שהוא טיילור סוויפט מלהתקלקל.

עם צאת אלבומה השלישי, "Speak Now", באוקטובר 2010, כבר היה ברור - מדובר בנסיכת פופ מפלצתית, שהפופולריות שלה לא נופלת מזו של בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה ויתר השחקניות בליגת האלופות.

הגושפנקות מקולגות ראויות החלו לטפטף. ניל יאנג אמר: "אני מחבב את טיילור סוויפט. אני אוהב להאזין לה", ודולי פרטון, מלכת הקאנטרי של ארצות הברית, הרחיבה: "טיילור סוויפט היא הדבר הטוב ביותר שקרה למוזיקת הקאנטרי".

פרטון יודעת על מה היא מדברת - סוויפט, בדיוק כמותה, החליטה לכתוב שירים אוטוביוגרפיים על חייה (ובעיקר חיי האהבה הבלתי צפויים שלה) - כלי שיווק חכם ביותר בעידן הפייסבוק והאינטרנט.

המעריצים שלה כבר לא צריכים להיכנס לאתר של פרז הילטון כדי לדעת עם מי היא יוצאת ואיך הוא מתייחס אליה, כל מה שהם צריכים זה לחכות לסינגל הבא שלה. "Speak Now", אגב, מכר רק בשבוע הראשון בו יצא מיליון עותקים, ואף ביסס את ההצלחה הבינלאומית של סוויפט, כשכמה משיריה (בייחוד "Mine") כיכבו במצעדי הפזמונים של אוסטרליה, קנדה ובריטניה.

אחת השאלות הבוערות באמריקה היא "כמה באמת נקייה התדמית האמיתית של טיילור סוויפט?". בעולם בו לינדזי לוהן מתגלגלת ממכוניתה במיני ומינוס תחתונים (לא לפני שדרסה כמה אנשים בדרך), מיילי סיירוס מתקעקעת כמו מלח שיכור ודמי לובאטו נכנסת ויוצאת ממכוני גמילה בגיל 17 - זו בהחלט שאלה לגיטימית.

בני נוער רכים בשנים לא ממש ידועים כטיפוסים הכי אחראים עם כסף ותהילה, תשאלו אפילו את דרו בארימור, שהפכה לאלכוהוליסטית בגיל 12. אבל סוויפט מתעקשת להישאר צחורה כשלג, לפחות למראית עין.

אחת השערוריות הבודדות שהיו קשורות בשמה התרחשה ב־2009, כאשר הנערה עלתה לבמת טקס פרסי ה־MTV לקבל את הפרס המי־יודע־כמה שלה והחלה ללהג בהתרגשות לתוך המיקרופון כמה היא נרגשת, כשהראפר קניה ווסט התפרץ לבמה, חטף את המיקרופון ואמר שהפסלון מגיע דווקא לזמרת ביונסה.

האינצידנט הפך לכזאת שערורייה בארצות הברית, שאפילו כשהנשיא אובמה ראה את הטקס לפני ראיון פוליטי, הוא פלט "אידיוט" לעבר ווסט כשהמיקרופון היה פתוח.

מאז ווסט התנצל, אבל זה לא ממש הפריע לסוויפט לסלוח לו מראש. בכלל, סוויפט מרשה שידרכו עליה מדי פעם, כדי לשמר את תדמית הסוויטהארט. עיתונאי של "הרולינג סטון", שחבר אליה לכמה שבועות, הסביר: "אם הפנים של סוויפט הם משחק - הם מקועקעים, כי היא אף פעם לא מועדת".

כתבת של "ווג" סיפרה מחוויותיה עם הזמרת שאחרי שקיללה, ביקשה שהקללות יהיו אוף רקורד ולא ייכללו בראיון.

המגזין "גרנטלנד" חידד את המרחק בין דמותה הציבורית של סוויפט לבין מי שהיא באמת: "היא קצת חנונית ומלאה באנרגיות. היא פחות מזכירה את פיית היל וקארי אנדרווד וזמרות קאנטרי אחרות, ויותר מזכירה בנוירוטיות שלה את דיאן קיטון ב'הרומן שלי עם אנני'".

גם העובדה שבטקסי פרסים היא מרבה להיראות כאילו היא מופתעת כשהיא מקבלת פסלונים, הצליחה לעלות על עצבי מבקריה. לרגע מסוים אף היה נראה כי דמותה הציבורית הכל כך כל כך טובה של סוויפט יכולה להעיב על הקריירה שלה.

בשלב הזה החליטה הזמרת הבלונדינית לנסות להסביר את עצמה: "אני לא מגבילה את עצמי בכל מיני חוקים כדי להיות כזאת טובה, אני פשוט מתנהגת בצורה שבה אני מרגישה הכי טוב עם עצמי".

סוויפט אף הצדיקה את הלוק החנוני למדי שלה: "הבחירה שלי בלוק הזה היא ארטיסטית ולא אישית. השורה התחתונה היא שאין בי רצון ללבוש בגדים שחורים צמודים ולהוציא אלבום סקסי כדי להודיע לכולם שגדלתי".

כשסוויפט עומתה עם התדמית המושלמת שלה, התגוננה: "מאז שהגעתי לגיל 21 אני שותה מדי יום כוס יין". וואו, תגידי את זה להרגלי הקוקאין של לינדזי לוהן, חביבתי. ממש זעזעת את עולמנו.

אך הדבר הכי מעניין בטיילור סוויפט - וזה שגורם לצלמי הפפראצי להעדיף אותה על מושאים לא פחות פוטוגניים - הם חיי האהבה הסוערים שלה. סוויפט שמה לה למטרה "למצוא את האחד", ובדרך נראה כי היא מנשקת הרבה צפרדעים.

למעשה, לא פעם ולא פעמיים הכתירו אותה כ"ג'ניפר אניסטון החדשה", זאת שלמרות הקריירה, הכישרון והיופי הבלתי מעורער, פשוט לא מצליחה לתחזק מערכת יחסים של יותר מכמה שבועות, לא עם תספורת, לא עם זוג נעליים ובטח ובטח שלא עם גבר.

למעשה, שתי המתוקות האלה כל כך סובלות (טוב, אניסטון בלשון עבר, עכשיו היא מאורסת לבמאי ג'סטין תרו), שלפני כשנתיים, ממש בצמוד לתאריך בו סוויפט נזרקה על ידי הזמר ג'ון מאייר (שהוא גם אקס של אניסטון), פגשה אניסטון את סוויפט מאחורי הקלעים של אירוע, חיבקה אותה ואמרה לה "להישאר חזקה" ו"לצאת ולעשות חיים". מביך מאוד, בהתחשב בקונטקסט הכללי שהוא חיי האהבה של סוויפט.

הזמרת הבלונדינית נחלה לא מעט אכזבות ושיברונות לב - וכמעט תמיד התמודדה עם הצרות הרומנטיות בחייה על ידי כתיבת שירים חושפניים שגרמו לכל התעשייה לדבר (יש תיאוריה לפיה סוויפט נכשלת בכל מערכות היחסים שלה במיוחד כדי שיהיה לה מה לכתוב).

זה התחיל ברומן עם ג'ו ג'ונאס, שנמשך שלושה חודשים אך עורר הד ציבורי ענקי. שנה לאחר מכן החלה לצאת עם טיילור לוטנר (ג'ייקוב מ"דמדומים"), מערכת יחסים ששרדה גם היא שלושה חודשים. זה המשיך עם ג'ון מאייר (שלושה חודשים, בנוהל) ואחר כך עם ג'ייק ג'ילנהול (יצאו מאוקטובר עד דצמבר 2010. כן, שלושה חודשים).

הרומן האחרון של סוויפט היה עם קונור קנדי, בנו של ג'ון פ. קנדי ג'וניור המנוח, שנמשך מיולי ועד אוקטובר הנוכחי (ארבעה חודשים! התקדמות, או מה?).

מקורבים סיפרו שאחת הסיבות לכך שנפרדו היא שסוויפט היתה אובססיבית למשפחת קנדי, ולחצה על קונור בן ה־18 להתחייב. למעשה, שבועות אחרי שגילינו שהם יוצאים, רכשה סוויפט וילה ממש בצמוד לביתו של קונור. מלחיצה.

אז מי היא באמת טיילור סוויפט - ילדה טובה עם הרבה מזל, ילדה לא כל כך טובה עם הרבה שליטה עצמית, או סתם סלבריטאית נאה שצריכה שיפתחו לה כרטיס בג'יידייט? תהא התשובה אשר תהא, כרגע מסתמן שכל מה שהיא נוגעת בו הופך לזהב - ועם כמות פסלונים, פרסים ושבירת שיאים במכירת אלבומים, נראה כי אין שום דבר שיוכל לעצור את נסיכת הקאנטרי המחויכת. טוב, שום דבר חוץ מהגבר הלא נכון.

_____________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :