במקום הראשון - איתי תורג'מן
ההשראה שלי: "ההשראה שלי מגיעה אליי בדרך כלל בחושך. כשאני לא רואה את עצמי ואת שאר הדברים שמזכירים לי את העולם שלי, אני מתחיל לראות את העולם של הדמות שאני משחק"
>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק
אוי, תורג'י, תורג'י. עוד לפני שאמרנו עליו מילה, כבר די ברור שיהיה סוער. נכון, הוא שיחק השנה את המניאק ב"נויורק", שקע ברומנטיקה ב"ילדי ראש הממשלה" וגלגל כמה שאכטות בסרט "הדילרים", אבל מכל התפקידים שתורג'מן גילם או יגלם, אין ספק שהתפקיד "איתי תורג'מן" הוא המרתק מכולם.
ל"הישרדות VIP" הוא הגיע בתור אושרי כהן נאמבר טו, אבל מהר מאוד הוא הבהיר שהוא לא בא לפה להיות נייטראלי, אלא העדיף (או שאולי לא היתה לו ברירה?) להנכיח את כל המטר ושייבה שלו ולהותיר חותם על המשחק. הוא היה אחד האנשים שהפכו את העונה הזאת למובהקת, רומנטית, סוערת, מוקצנת, לטוב ולרע, גרם לנו להזדעזע, להיקשר, לחשוק שיניים, ולא פעם שילם על זה מחיר.
דווקא במקרה שלו יש תחושה שהדמות שקיבלנו על האי לא רחוקה מאוד מתורג'מן שמסתובב בינינו. וככזה הוא איש מלא סתירות. לפעמים הוא מפגין כנות, רכות, תבונה ומודעות עצמית מעוררות קנאה, רגע אחרי זה הוא חסר רגישות, מאוהב בעצמו, מלא זעם. ככה או ככה, אין רגע דל. שמענו שסירבת ל"מחוברים", רק רצינו להגיד שאם היית הולך, לא היינו מפספסים אף דקה.
מה יפה בו: אי אפשר להתעלם מהמלתחה. מפרגנות.
מה נכון בו: כל חבר של אנה ארונוב הוא חבר שלנו.
אף אחד לא מושלם: נו, נו, כולנו ראינו "הישרדות VIP".
"לא שיחקתי את הבאד גאי"
"אין בי מילימטר של נכונות", אומר המקום הראשון ברשימת "היפים והנכונים" של "פנאי פלוס", בצניעות לא מאוד אופיינית. ובכן, מתברר שהפתענו גם אותו. הרי איתי תורג'מן, שכל קשר בינו לבין משבצת המאמי הלאומי היה מאז ומתמיד מופרך בהחלט, הגדיל לעשות והסתמן בחודשים האחרונים כאחד מנבלי הריאליטי הכי מוצלחים שהיו לנו כאן, שמשך את כל האש עד שכיבו לו את הלפיד.
גם אם שנאתם אותו, לא הייתם יכולים לדמיין את העונה הזו בלעדיו. מדובר באנטיתזה המוחלטת ביותר לזוכה הגדול איתי שגב, האיש שחולק איתו שם פרטי ושום דבר מלבדו. תורג'י היה מעדיף ללקק מעיים של צפרדע תאילנדית מאשר להיות נחמד למישהו שלא בא לו טוב בעין, נוטף מגניבות נונשלנטית, ונראה שאין לו שום בעיה שכל המדינה תתעב אותו.
שבועיים אחרי הגמר של "הישרדות VIP", ברור לנו לחלוטין מי מהשניים הוא זה שהצליח לסחוב את הפורמט על גבו וחשוב מכך: מי יותר מעניין אותנו.
"לא שיחקתי את הבאד גאי. לא שיחקתי כלום ב'הישרדות'. שיחקתי את מה שעובר על הנשמה שלי בתנאים המטורפים האלה", הוא אומר. אבל תוך פחות מחצי שעה הוא כבר נכנס שוב לדמות של תורג'י, האלטר אגו המרושע עם יציאות כמו: "אני מאוד אתבאס אם הכתבה תהיה רק על 'הישרדות'. אני חושב שלהיפגש איתי ולעשות כתבה שכולה 'הישרדות' יהיה ממש מבאס. זה נגמר".
נגמר בניצחון של מחנה האויב, כשהקהל שורק לך בוז.
"תראי, אני לא מיינסטרים, המיינסטרים אף פעם לא היה איזה חלום שלי. לרצות את אמא ולהיות ילד טוב זה לא משהו שהגדרתי כמפעל חיי, עד כמה שהיא התבאסה מזה. אז אני חי עם זה. ואת יודעת מה, אני מאמין שלאורך זמן מה שירחף מאחורי הדמות שלי זה איזה גבר הוא, איזה בן אדם אמיתי הוא, ולא איזה רע או בלה בלה בלה.
"מבחינתי יש הפרדה מלאה, מתוך הבנה שגם כשזה ריאליטי, עדיין לא מדברים עליך. גם אם לדמות שאני משחק ב'הישרדות' קוראים איתי תורג'מן, וגם כשאין טקסט כתוב ואף אחד לא מביים אותי וזה אני, אני מבין שזה עדיין לא באמת כלפיי, אלא כלפי משבצת במשוואה מורכבת מאוד שאני מאייש".
את הצ'ק השמן הוא לא לקח, אבל תורג'מן - תכף בן 29 - יצא מהאי של "הישרדות" עם פרס שקשה למדוד אותו בכסף, ואנחנו לא מדברים על הג'יפ החדש, אלא על הבחורה שזכתה בו למרות שאין לה רשיון.
תורג'מן היה המום שעם ישראל לא עמד מאחוריו בסוגיית פסלון החסינות ("בתחושות שלי על האי הייתי בטוח שאיך שדיברתי לבוקי במועצת שבט יהיה הקול הלאומי, שבעצם אני צועק את הצעקה של כולם, ונדהמתי ש־90 אחוז מהצופים תמכו בו על זה"). אבל ממש לא הפתיע אותו שאנה לא זכתה במספיק SMSים כדי להגיע להצבעת המושבעים הסופית.
"בזמן שענת ושגב טרחו לנהל קמפיינים ומסע בחירות מתיש ומביך, אנחנו ישבנו רגל על רגל ולא עשינו שום דבר בעניין, מתוך אמונה שאנחנו לכסף לא מתחננים. אנחנו מוכשרים וצעירים ויפים ונכונים, ואנחנו עובדים קשה ונרוויח את הכסף שלנו בעבודה, לא בלהתחנן לאנשים".
איך הרגשת כששגב זכה?
"אני שמח שהוא זכה. כי הסתכלתי כל הגמר על הבת שלו, על אוריקי המתוקה הזאת עם המבט שלא יוצא לי מהראש, ואני רוצה להגיד לו שישים זין עליי ועל כל מי שחושב שהוא לא גבר, כי יש מישהי אחת בעולם שחשוב שבעיניה הוא יהיה גבר - וזאת הבת שלו. זה מרגש אותי, אני עוד שנייה בוכה עכשיו".
הזוגיות שלך ושל אנה הפכה למודל לשוביניזם.
"אותי זה מאוד שעשע. מישהי שעלתה בגיל 18 לארץ ופרנסה את עצמה ואת המשפחה שלה, ויש לה שני סטודיואים עם 200 תלמידים, שהיתה רווקה לא מעט זמן וחיה בזכות עצמה ומנהלת זוגיות איתי - שאני הכי שיתופי והכי אין לי חלוקה טכנית של עשה ואל תעשה על היותך עם זין בין הרגליים - להגדיר אותה שוביניסטית, זה באמת... בואו נרד מהעץ, טיפה מוגזם.
אנסה בצניעות לנתח את מה שהיא אמרה - שלא יהיה לי פה בלגן בבית, את יודעת - היא דיברה על ניואנסים של איך היא אוהבת את הגבר שלה, ומה הדינמיקה בין גבר לאשה שאמורה להיות בסיטואציות מסוימות. אבל יש גם עוד משהו, יש אינטונציה. ואינטונציה לא עוברת בטקסט הכתוב.
אני בטוח שכל בחורה אמרה, לפחות כמה פעמים בחייה, וואלה, אם הייתי סותמת באמת שהיה יותר טוב עכשיו. גם את. גם אני. וזה באמת תלוש ומופרך לקחת את אנה החזקה, העצמאית, ולהפוך אותה לנציגת השוביניזם, לאויבת של סימון דה בובואר. אילו סימון דה בובואר הכירה את אנה הן היו החברות הכי טובות".
ועכשיו חבר שלה זה היפה והנכון.
"זה קטע. ברשימת הדברים שמרכיבים את הדימוי העצמי שלי, לא נכתב מעולם יפה ונכון. הנכונות הסטריאוטיפית היא משהו שאני רחוק ממנו שנות אור. והיופי, שנדבר על זה? את יושבת מולי. ואם את חושבת ככה, הטעם שלך מאוד מוזר".
אתה חושב שאתה לא יפה?
"אני לא מסתכל במראה ורואה איזה מכוער, אבל זה לא האס שאני שם על השולחן. אף פעם לא הזמינו אותי לדגמן לאיזשהו מקום.
"את יודעת מה, אם 'פנאי פלוס' חושבים שאני הכי נכון, אז אני מת על המערכת שלכם. ככה? בתקופה הזאת? ועם כל מה שיש בי? אחלה, אחלה של מערכת. אגב, מאוד נפגעתי ששלומי שבן זכה במקום ראשון במתלבשים הכי טובים השנה ולא אני".
אבל אתה היית בשנה שעברה.
"אז מה? חייבים להחליף ראש ממשלה כל שנה?".
פעם אחת ולתמיד: אתה עוזר לאנה לבחור בגדים או לא?
"לא. אני חושב שאולי אני נותן קצת השראה. אין השפעה יותר חזקה מדוגמה אישית".
איזה פרויקטים מתוכננים לך כרגע?
"אני עושה פורנו לגיל הרך, קומיקס כזה ביפנית, אוונגרד, חלוצי, מאוד מעניין".
ועוד שנה בן 30.
"אבל למה את הורסת עכשיו? למה להשחיר? מה את מדברת איתי על חשבונות נפש? אנחנו גם ככה בחודש אלול".
מה יש באלול?
"שערי שמיים".
רוחניות זה משהו מרכזי בחיים שלך? ב"הישרדות" נראית מאוד מחובר לתפילין.
"רוב ההלכות שלי לא קשורות לדת. אני משתדל להיצמד ליוגה, לגלישה, לצילום ולריצה ולשחייה ולאופניים, זה גם חזרה בתשובה בעיניי.
"על האי הייתי בטוח שאנצל את הזמן לעבודה עצמית, לחשבון נפש, זה היה גם אחד הדרייבים. הייתי ארבע פעמים בהודו, חצי שנה כל פעם. במהלך הטיולים שלי היו תקופות שהייתי לבד, שעשיתי תעניות שתיקה, תקופות של הקפדה מחמירה על תזונה, תרגול יוגה, שעות שינה, אוננות".
אוננות?
"כן, לאוננות יש ערך רוחני גבוה מאוד. לשפיכה, כאילו, בכלל. מקור האנרגיה העיקרי של הגבר הוא בזרע, ובאוננות יש משהו שרק מרוקן. זו גם מלחמה שצריך להילחם בה. אממ.. אז מה אמרתי לך על האי?".
אתה מרוצה ממה שיצא ממך ב"הישרדות"?
"כשעורך התוכנית בא אליי בסוף ואמר לי 'תקשיב, עשית לי את התוכנית, אתה חלומו של כל עורך' - זה משהו שהפנמתי אותו. אני לא חושב שאפשר לעבור את הצונאמי הזה של 'הישרדות' בלי איזשהו נזק: ההיא יצאה סתומה, ההוא יצא רכרוכי, ההוא יצא נוכל, ההוא יצא מניאק, אני לגמרי מקבל את מה שהמשחק הזה השאיר עליי, ורק שלא אהיה פסיבי. הפסיביות והאנמיות זה הדבר שאני הכי פוחד ממנו.
"ואם נעשה סיבוב ברחוב, תראי שכל מי שפונה אליי, זה לא נראה כאילו הוא פונה למישהו אחר. כי יש בי משהו. תאמיני לי, אני מקבל חיבוקים מפה עד לאינסוף. אמיתיים, באמת חיבוקים חזקים, שאני אומר וואלה, כאילו, אין מה לעשות, אתה לא קונצנזוס, אתה לא הילד החמוד מערוץ הילדים שמרקד בטייץ פאייטים. אתה לא".
צילום: אוהד רומנו, סגנון: סיוון חימי, ע. סטיילינג: סיגל קרניאלי, איפור: יאנה פרוביז, שיער: אריאל אהרון Rel
__________________________________________________________________________________________________________________________________________
עוד יפים ונכונים:
- מאיפה שואבת ענת הראל השראה?
** את רשימת "היפים והנכונים המלאה" תוכלו למצוא בגיליון החדש של פנאי פלוס
