"זנזורי", אחד מהדברים השטותיים יותר שעלו פה על המסכים, היא סוג של תענוג קטן, למרות אי אלו מגרעות שמאפילות לעיתים על יתרונותיה.
הראשון מהיתרונות האלו הוא הטוטאליות בה היא מתנהלת: אלמלא היתה מחויבת כל כך לסגנונה הקומי המוגזם - כולל דיאלוגים ביזאריים, כמות נאה של סלפסטיק ושלל גאגים ויזואליים קומיקסיים - היתה הסדרה נופלת בין הכיסאות ומספקת מוצר שאיננו לכאן ואיננו לכאן.
אבל יוצריה - יובל פרידמן, דפנה פרנר, בן בכר (שגם ביים) ויובל סמו - מתגלים כחכמים מכדי ליפול בפח המוכר הזה, ולא מנסים לתפוס יותר ממה שכבר יש להם ביד. רוצה לומר, הם רציניים מאוד בכמה שהם לא לוקחים את עצמם ברצינות, ו"זנזורי" מרוויחה מהעולם המופרך־מספיק־כדי־להיות־אמין שמספקת גישתם.
גם העיצוב האמנותי המוקפד (ארז גולדפרב) והצילום המשובב (בועז יהונתן יעקב, מטובי הצלמים בארץ) תורמים למיסוד העולם שבראו פרידמן, בכר ושות', אבל כאן מגיע היתרון השני, והוא עצום: יובל סמו.
ייתכן שזנזורי שלו מורכב טלאים טלאים מדמויות הישראלי היפה שעשה בפינה שלו ב"ארץ נהדרת", ייתכן שמדובר בדמות עם משקל סגולי של אמבה וייתכן שמדי פעם הוא גולש לתהומות של הומור בוטה מכדי שיעבוד לטובתו - ובכל זאת תרצו לראות מה יעשה בפרק הבא.
אם נדרשת מידה של אלכימיה על מנת ליצור דמות מוצלחת, הרי שב"זנזורי" סמו מפגין אותה בכמויות, שכן לעיתים קרובות מדי גולש התסריט (של פרידמן) לפתרונות קלים מדי עבור המהמורות העלילתיות הקומיות שהוא טווה לגיבורו - מכשולים שנוטים להסתיים בצעקות, קללות או חבטה פיזית נוספת שסופג זנזורי.
מה לעשות שהקו העלילתי של הסדרה - פיני זנזורי, מורה לנהיגה מיבנה ואיש בהמי למדי, שמגלה כי כל הגברים במשפחתו מתים בגיל 40, מחליט להתחיל לחיות את החיים ולהגשים פנטזיות - די מאבד קיטור אחרי הפרק הראשון.
אבל סמו מחלץ את דמותו באמצעות מחויבותו המוחלטת וגישת ה"הכל הולך" המרעננת, שנתמכת בבימוי רב המצאות ושטיקים (כמו הקריינות המקסימה של עמנואל הלפרין, שמרבה לצטט מדבריהם של הוגים מפורסמים מההיסטוריה) שעובדים איכשהו, לא למרות מלאכותיותם, אלא דווקא בגללה.
זו בעצם הסיבה שגם "זנזורי" עובדת, וגם אם היא בוחרת לעיתים בדרך הקלה, שווה לכם לתת לה צ'אנס.
החדר של חני
לצד סמו המבריק ראוי לציין את אורן זגמן כמלאני, בתם הפאנקיסטית של הזנזורים, ודני ברמן שמגלם את הבן הצעיר במשפחה, שקד זנזורי, כטיפוס שאנשים בוטים נוטים לכנות בפשטות "ילד חרא".
אבל מעל כולם ניצבת חני זנזורי, אשתו התוססת של פיני שמגולמת על ידי עירית קפלן, בעיקר בשל הצבעים הגרוטסקיים בהן נצבעה על ידי יוצריה.
קפלן עבת הבשר מגלמת אותה כחתולת מין קופצנית עם מחשוף עמוק וימבה אהבה לגבר הגמדי שלה, והאנרגיה המאנית שהיא מביאה לתפקיד מנצחת - כמו במקרה של סמו - גם כשלים בבניית דמותה ובדיאלוגים שניתנו לה. חכו לסצנת הסקס המופרעת שלה ושל זנזורי בפרק השני, ותבינו.
"זנזורי", שני ורביעי, yes Comedy
ציון: שלושה וחצי כוכבים
_________________________________________________________________________________________________________________________________________
עוד בפנאי פלוס:
- משאל חגיגי: מי האשה הסקסית בישראל ומי חייבת סטייליסט?
