לפני שנה וחצי ליאור סושרד העלה את המופע העל חושי שלו בלאס וגאס. זה כבר היה ארבע שנים אחרי הזכייה בתוכנית הריאליטי "היורש" של אורי גלר, סושרד כבר תקתק את השואו שלו בכנסים ופרזנטציות של חברות מסחריות, אבל חלם על מופע קבוע בבירת הבידור העולמית.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
350 איש היו צריכים לרכוש כרטיס כדי למלא את האולם. בחוץ נתלה שלט ענק שהבטיח ש"המנטליסט הכי טוב בעולם" ידהים אותם בתעלולי המחשבה שלו, ובפנים, בחדר אחורי, ישב סושרד הנרגש והתכונן למופע שיקבע אם הוא יזכה בפרס הגדול: חוזה למופע קבוע בווגאס.
בזמן שהוא מחדד את החושים ניגש אליו המנהל שלו ואומר לו את שתי המילים שאף אמן לא רוצה לשמוע רגע לפני הופעה חשובה: "שבעה אנשים".
סליחה?
"הוא אמר לי שרק שבעה אנשים קנו כרטיסים. ואני מציץ החוצה אל האולם ואני רואה את שבעתם. בדיעבד אני מבין את זה. סלין דיון הופיעה באותו ערב. אלטון ג'ון, ג'רי סיינפלד, דייוויד קופרפילד. מי אני בכלל? אני פסיק. אבל באותו הרגע זה כואב. את יודעת איך מרגיש חוסר אונים?
"המנהל שלי אומר, 'בסדר, תירגע, נחזיר להם את הכסף, נשלח אותם הביתה, נעשה בקרת נזקים וניערך מחדש'".
אלא שאז מגיע רגע, אחד מיני רבים בחיים של סושרד, שבו העולם סביבו נכנס להילוך איטי והוא מבין מה הוא צריך לעשות.
"אמרתי לו שיגיד להם שיתקרבו לבמה. הוא אומר לי 'מה?', אני אומר לו, 'כן, שישבו בשולחנות הראשונים'. נתתי להם מופע של 90 דקות, הרגשתי טוב והם בכלל נקרעו לגמרי. אחרי זה חזרתי לארץ, ופתאום התחיל לטפטף זרם כתבות בווגאס על המופע.
"מתברר ששניים מהם היו עיתונאים מאוד בכירים בווגאס. ואז התחיל באזז, והמלון התקשר, ובסרט הדוקומנטרי שעשו עליי רואים אותי באותו אולם, ובחוץ תור ענק למופע שרץ כל סוף השבוע, סולד אאוט".
זוהי, על קצה הכפית, התמצית הסושרדית, הסינדרלה העל־חושית. שאפתנות מהולה בג'ריקנים של אדרנלין טהור, ראש שנולד לעסקים ונכונות להשקיע בכל מה שיקרב אותו, ובכן, הלאה.
בגיל 31, הוא כבר מופיע בכל העולם, כולל בווגאס, טס כמה פעמים בחודש, מתחכך בטובי בנינו בניכר, כותב ספר על פי בקשת הוצאה לאור ניו יורקית, מקדם תוכנית טלוויזיה שהמציא ובינתיים מתגלח על הנחיית שעשועון הטריוויה "משאבת הכסף", שעלה בסוף השבוע האחרון ברשת (שישי, 21:30, ערוץ 2).
בסוף הראיון הוא זורק: "יום אחד אני אמציא את ה־'Sushard-pill'", וצוחק. לא צחקתי. ביום שזה יקרה אהיה הראשונה לשים עליה יד.
אם הייתם מספרים לסושרד בן ה־13, שגלגל מופע על־חושי במסיבות בת מצווה ואירועים משפחתיים, שיום אחד הוא יבדר קהל בכנסים עולמיים של חברות כמו קוקה קולה, HP, מייקרוסופט, נייקי, ו־IBM, לא בטוח שהוא היה מופתע. כבר מגיל קטן סושרד הצעיר ידע לתעל לטובתו את היכולת העל חושית שלו, אז בעיקר כסוג של שמן סיכה חברתי.
הוא גדל בחיפה, הצעיר מבין שלושה אחים, וביקש מהחברים שלו להחזיק ביד סגורה מטבע של עשר אגורות, שיהפכו בהמשך, בהופעות שלו, לשטר של מאה דולר. "זאת היתה המגננה שלי כילד", הוא מודה. "הייתי חנון כזה מכוער, מחוצ'קן. לא היו לי חברים אבל כשהלכתי לאיזה מקום אז סושרד הוא זה שעושה את כל הטריקים".
זה בנה לך ביטחון?
"כן. למרות שאיפשהו זה בנה לי ביטחון לא אמיתי, כי אני תלוי בשואו שלי. על מה אדבר איתך אם לא אעשה לך טריקים? אולי אין לי אינטליגנציה משל עצמי? אני יכול לדבר על עוד משהו? אני יכול לדבר איתך על משהו שקרה במשחק אתמול? או על עצמי? להיפתח ולספר דברים שאני מרגיש? אולי בלי הדברים שאני עושה אין בי כלום?
"ובהתחלה זה היה מאוד קשה, כי זה קל להיות מסמר המסיבה. אני רק מראה משהו וישר כולם נדלקים, אבל במהות שלי אני מאוד מופנם וביישן. יש את סושרד של החיים ואת זה של הבמה. סושרד של החיים כל הזמן בבית. לא שותה אלכוהול, לא מעשן סיגריות. לא טעים לי. אני ילד טוב", הוא מגחך. "אני עדיין חנון".
אתה לא פוחד שיום אחד היכולת הזאת פשוט תיעלם?
"לא חשבתי על זה. וזאת לא יכולת אחת, זה מקבץ של אינטואיציות, תחושות, חישובים, שפת גוף, זה הכל ביחד".
מאיפה הדרייב?
"אני פסיכי. הקהל נותן לי אנרגיה. אני כל כך נהנה מזה, שהייתי צריך מנהל וסוכן שיגידו לי, 'סושרד, אתה צריך לקבל על זה כסף, מה אתה עובד חינם?'. כשדיברו איתי על 'משאבת הכסף', ישר התחלתי לפתח את זה, והיו צריכים לצעוק עליי, 'חכה שיהיה חוזה, תפסיק לעבוד!'".
והכסף עצמו מניע אותך?
"תראי, אני בנאדם מאוד מציאותי, וכסף לא גדל על העצים. אנשים חושבים שהופעתי בג'יי לנו אז אני עושה 20 מיליון דולר. שטויות. זה ממש לא נכון. אני עושה כסף מהופעות ומהעבודה, אבל אני טס על חשבוני.
כשהעליתי את המופע פיילוט כדי לראות אם בעלי המלון בכלל ירצו אותו, טסתי על חשבוני, חייתי שם שבועיים על חשבוני, שילמתי על החדר במלון, אני טס עשרות פעמים לחו"ל כי יש לי פגישות, ועל חשבוני, מי ישלם על זה? וזה הרבה כסף. אבל אני מוציא את זה, כי הדרייב שלי מגיע ממקום הרבה יותר עמוק מכסף".
אם הדלק שמניע את סושרד הוא הצורך באהבת הקהל, הוא ללא ספק מקבל אותה אפילו מאלה שהתרגלו לקבל אותה מאיתנו.
במהלך המסעות שלו בחו"ל, שכללו שתי הופעות אורח אצל ג'יי לנו, הוא הספיק להתחבב על שמות כמו ריהאנה (להזמנת היומולדת שלה נאלץ לסרב), ג'רארד באטלר (היום הם חברים טובים, ומאוד ייתכן שהוא יגיע לחתונה של סושרד בקיץ), פריס הילטון, לפגוש בארנולד שוורצנגר, להתחכך בזוג המנצנץ, ג'יי.זי וביונסה, להתברג לרשימת מאה האנשים הסקסיים החיים של מגזין "People", והיד עוד נטויה.
אתה מרגיש סקסי?
"לא, איזה. אפילו ל'נכונים' של 'פנאי פלוס' לא נכנסתי. תראי, אני שחיף, אני צנון קטן".
לפני שלושה שבועות הוא הופיע באירוע פרטי, שבו נכחה הוד מעלתה, ברברה סטרייסנד. סושרד אזר אומץ והציע לה לחשוב על שיר, כדי שהוא יוכל לנחש אותו. "זה היה שיר שהיא רק עכשיו כותבת", הוא משחזר. "התחלתי לזמזם אותו והיא נגנבה, כי הוא עוד לא קיים".
למחרת, כשסושרד חזר לארץ, הגיע טלפון מהמנהל האישי של סטרייסנד. מצחיקונת חוגגת 70 והוא מעוניין להטיס את סושרד למסיבה המצומצמת, כהפתעה.
"הגעתי למסעדה יוונית במאליבו, בחוץ היו איזה מאה צלמי פפראצי והיה נחמד כי אף אחד לא הכיר אותי. היא לא ידעה שאני בא, היא ממש רצתה שאבוא וביקשה, אבל אמרו לה שאני לא יכול. אז אני נכנס והעין שלי זזה בין סטיבן ספילברג, לג'ון טרבולטה, לפירס ברוסנן, לוורן ביטי. היא נורא שמחה שבאתי. אני מכיר אותה שבועיים והיא כבר הספיקה לספר עליי לכל החברים שלה".
סושרד שולף סרטון וידאו שצילם באירוע, שבו אפשר להתרשם מברכות מצולמות ששלחו לה דסטין הופמן, רוברט דה נירו, בן סטילר והבונבון - ביל קלינטון. "יש בזה קסם. בכל זאת זאת אשה שבשבילי היא ישות מיתולוגית. זה לא כמו לפגוש את סיינפלד".
איך הרגשת שם?
"אופוריה".
אם שאלתם את עצמכם אם קריאת מחשבות עשויה לקדם את האינטרסים של סושרד אצל בנות המין היפה, אז ישנה בת מין יפה אחת שהוא מחויב לה כבר ארבע שנים, ובאוגוסט הקרוב זה יהיה רשמי.
סושרד וטל, תקציבאית אופנה במשרד יחסי ציבור, הכירו עוד כששניהם היו בני 14 בחיפה. המסלולים שלהם המשיכו להצטלב פה ושם, שניהם עברו כמה מערכות יחסים, עד שלפני ארבע שנים, קצת אחרי "היורש", סושרד הופיע בבר המצווה של אחיה.
"בסוף הילדים באו לבקש חתימה. גם היא באה וביקשה חתימה. אז כתבתי לה 'לטל באהבה, סושרד. מתי נשתה קפה?'. היא התקשרה אליי למחרת, ישבנו לקפה וזה היה חיבור די מיידי, אנחנו חברים ממש טובים, ואחרי חצי שנה עברנו לגור יחד".
ועכשיו חתונה.
"כן... לי זה היה קצת קשה, כי יש לי שיגעון בגרות כזה, ולהתחתן זה קצת להיות מבוגר. היה לי ויכוח עם טל למשל על העיצוב של הבית, אני רציתי שיהיה פה פוסטר גדול של סופרמן (מושא אובססיה שחוזר לאורך הראיון, כולל ברינגטון, ס.ש) והיא הטילה וטו. עד היום בחו"ל אני כל הזמן נכנס לחנויות צעצועים. אני עדיין ילד.
"מצד שני כל האמנים הם קצת הרבה ילדים. אני לא אנטי חתונה, אבל אני לא באמת חושב שיש הבדל בין לפני ואחרי. זה אותו הדבר. אני גם מכיר אנשים שחיו שבע שנים והתחתנו והתגרשו אחרי יומיים. אני מאוד שלם בזוגיות שלנו אבל הרגשתי שזה גם בשבילה, זה מן יתד כזאת, אז זה לא מפריע לי יותר מדי".
קריאת המחשבות שלה יכולה מאוד להקל על הנישואין.
"אני חושב שאחד מהמפתחות העיקריים במערכות יחסים זה לקרוא את המחשבות אחד של השני, כי אנחנו צריכים להבין אחד את השני, ובמקרה שלנו היא היחידה שיכולה לקרוא את המחשבות שלי. אבל אני מכבה את עצמי. הופך להיות ליאור. זה לא מפתה אותי לקרוא את המחשבות שלה, כי אני לא מרגיש צורך".
תוכל לשבור את הכוס בחתונה בלי לגעת בה?
"אני לא חושב שהרבי מרשה לי. אבל עשיתי את זה כבר כמה פעמים במסגרת הופעות. החזקתי בקבוק קוקה קולה בפייה, והוא פשוט התפוצץ. אז אני מאמין שכן. אני מבטיח לנסות לכתבה הבאה".
** את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגיליון החדש של פנאי פלוס
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
עוד בפנאי פלוס:
- מה דעתכם על הלוק של איתי תורג'מן?