תגיד, מה עושה כיום ארז טל?", תוהה לימור סיוון, אחת המפיקות הבולטות בקולנוע האמריקאי העצמאי, בעודה מתחקרת אותי על מעלליהם של האנשים ששירתו איתה בגלי צה"ל בשנות ה־80. כשאני מדווח לה שטל מגיש כיום שעשועונים ותוכניות ריאליטי, היא נשמעת מופתעת.
סיוון, שרשימת השחקנים המפוארת איתם עבדה כוללת את שרה ג'סיקה פרקר ("נורא נחמדה"), ווינונה ריידר, האחים אנדרו ואליזבת שו (הוא בילי מ"מלרוז פלייס", היא מ"לעזוב את לאס וגאס"), ג'וליאן מור, דניאל דיי לואיס ("אחד האנשים הכי מקסימים בעולם") ורובין רייט ("מדהימה"), נולדה בשם לימור נחום ברמת גן. אביה המנוח היה נהג דן, ואמה עבדה במשרד החקלאות. היא למדה בתיכון בליך והוקסמה תמיד מהשואו ביזנס. בגלי צה"ל תפקדה בתור המפיקה של "שעתיים משתיים", ואחר כך היתה כתבת צרכנות וכתבת לענייני משטרה ומשפט.
לקראת סוף השירות נסעה סיוון עם קבוצת עיתונאים לסיור בניו יורק. היא התאהבה באמריקה, וגם בבחור מקומי, והחליטה שזה המקום הנכון לחיות בו. ב־1986, אחרי השחרור מצה"ל, עקרה למנהטן, שם עבדה בעבודות מזדמנות מבאסות, התחילה לעשות הפקות וידאו וניסתה להרים תוכנית חדשות מישראל במסגרת תחנת טלוויזיה זניחה.
ב־1990 קיבלה הצעה להיות מנהלת הפקה של סרט, וכך החלה הדרך הארוכה שלה בעולם הקולנוע. במהלך הקריירה שלה עבדה סיוון עם במאים נחשבים כמו ג'ון סיילס ("בית הילדים"), והפכה להיות המפיקה הקבועה של הבמאית רבקה מילר ("בקצב נשי", "הבלדה על ג'ק ורוז"), זוגתו של דיי לואיס, כוכב "כף רגלי השמאלית" ו"זה ייגמר בדם".
במהלך העבודה על אחד מסרטיה של מילר, "חייה הפרטיים של פיפה לי" (2009), נוצר הבסיס לקשר ההדוק שהיא מנהלת בימים אלה עם קיאנו ריבס. "בהתחלה היתה בינינו מערכת יחסים של שחקן־מפיקה, אבל אחרי כמה חודשים רבקה שלחה לי מייל ואמרה שקיאנו מחפש את כתובת המייל שלי. אמרתי לעצמי, 'מעניין מה הוא רוצה'. מתברר שהוא רצה לשלוח לי תסריט לסרט 'הפשע של הנרי'. קראתי את התסריט ונפלתי על הרצפה, חשבתי שזה תפקיד ממש טוב בשבילו. נפגשתי עם קיאנו ואמרתי לו שאני מוכנה להיכנס לפרויקט".
"הפשע של הנרי", הפרויקט הטרי של סיוון שיגיע למסכים בישראל בעוד כשבוע, עוסק בהנרי (ריבס), לוזר שמואשם בשוד בנק שלא ביצע. הנרי נשלח לכלא, ואחרי שחרורו מחליט לשדוד את הבנק, הפעם באמת. תוך כדי תכנון השוד הוא מתאהב בשחקנית (ורה פרמיגה מ"קוד מקור").
סיוון, בת 45 פלוס, מדווחת שהפקת הסרט לא היתה פשוטה. "אף אחד בהוליווד לא רצה שנעשה את הסרט הזה, אבל היינו נחושים והחלטנו לעשות אותו בכל מחיר,. עברנו תקופה קשה, האנשים שהסכימו להשקיע בסרט התחרטו ונשארנו בלי כסף. בסוף, אחרי כמה חודשים, הצלחנו במשימה".
"הפשע של הנרי" הוצג בפסטיבל טורונטו וחנך את פסטיבל מרקש. "כשהתקשרו אליי ממרקש ובישרו שהסרט שלי פותח את הפסטיבל, אמרתי: 'זה הפסטיבל אליו אני רוצה לנסוע יותר מכל פסטיבל אחר'", אמרה סיוון כשנפגשנו בעיר המרוקאית. "לא הייתי במרוקו עדיין, והרגשתי שזה מקום שקרוב אלינו, כישראלים. כשנחתנו במרקש אמרתי לקיאנו, 'וואו, אני חושבת שאני במרחק ארבע שעות טיסה בלבד מהבית שלי בישראל'".
"הוא לא מטורלל ולא ביזארי"
העבודה המשותפת העמיקה את הקשר בין סיוון לריבס. "בגלל שחברת ההפקות של קיאנו פיתחה את התסריט, הוא היה מאוד מעורב בהפקה ורצה לדעת הכל. אמרתי לו: 'טוב, אתה רוצה ללמוד את העסק? אז יאללה, בוא תלמד'. לימדתי אותו צעד אחר צעד. לאט לאט הבנו שאנחנו עובדים טוב ביחד, אז הפקנו לאחרונה את '...Generation Um', סרט קטן שצולם בניו יורק, על בחור שמסיע שתי בחורות במשך כל הלילה".
בימים אלה שוקד הצמד על סרט קונג פו, "האיש של טאי צ'י" שמו, שיצולם בסין. "זה תסריט ממש טוב שקיאנו פיתח", מספרת סיוון. "רוב הסרט ידבר במנדרינית. נסענו יחד כבר שלוש פעמים לסין, כדי למצוא לוקיישנים ולקדם את העניינים. בחיים לא עשיתי סרט קונג פו, עד שלא אהיה על הסט לא אאמין שאני מעורבת בסרט הזה".
איך את מסבירה את הקשר בינך ובין קיאנו?
"יש בינינו חיבור, קשר בסיסי, הבנה. אנחנו חברים מאוד טובים, מסתדרים טוב ומבינים אחד את השני. הוא יודע מה אני חושבת ואני יודעת מה הוא חושב. אני טיפוס נאמן שאוהב לעבוד עם אותם אנשים. אם אתה מתחבר עם מישהו ומסתדר איתו, אז למה לא להמשיך לעבוד יחד?".
לקיאנו יש תדמית של איש מוזר. זה נכון?
"לא, הוא לא מטורלל ולא ביזארי. הוא פשוט איש מאוד סקרן, ששומר על הפרטיות שלו בקנאות".
לימדת אותו לדבר קצת עברית?
"אם תבקש מקיאנו להגיד 'ברוך אתה אדוניי המוציא לחם מן הארץ' בעברית, הוא יכול. אני מתה להביא אותו לארץ. כל מי שעובד איתי יודע שאני ישראלית, וחלק קוראים לי בגלל זה בכל מיני שמות חיבה".
ניו יורק היא עדיין הבסיס של סיוון, אבל בשנתיים־שלוש האחרונות היא חיה יותר על הקו ניו יורק־לוס אנג'לס. "מצב הקולנוע העצמאי עכשיו מאוד בעייתי. קשה להרים סרטים ולהפיץ אותם. אבל לי יש יתרון: העובדה שהתחלתי את הדרך מלמטה. עברתי את כל השלבים, ואני יודעת איך עושים סרט. הרבה מפיקים קוראים לעצמם מפיקים, אבל הם לא יודעים בדיוק איך לעשות סרט. אני יכולה לעשות סרט גם בשני מיליון דולר וגם ב־15 מיליון דולר, ויש לי מזל שסומכים עליי. אם אני אומרת שהסרט יעלה ככה וככה, זה כמה שהסרט יעלה".
יש מכנה משותף בין הסרטים שהפקת?
"הרבה אומרים 'את עושה סרטים לנשים', אבל זה לא מדויק, זה יצא במקרה. יש סרטים שאני מתחרטת שעשיתי, אבל לא אגלה לך את שמם".
