איתי תורג'מן נולד בקריית מלאכי, שם עדיין מתגוררת המשפחה שלו, וכשהיה בן 16 כבר שיחק ב"פלורנטין" בתפקיד הילד שנדלק על איילת זורר. תורג'מן הוא נציג של דור שהגשים את הפנטזיה חמש דקות אחרי שהקול שלו התחלף, מה שאומר שאת שארית חייו הוא יבלה על מסלולי ההמראה, בין היתר בסרטים "מדורת השבט", "אביבה אהובתי" ו"בופור".
בשנים האחרונות הוא הפך לפריט חובה של לא מעט פרויקטים. למרות שהדרכון התעשייתי שלו עמוס בחותמות משלל פרויקטים בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה, רק לפני שנה פגש תורג'מן לראשונה בתפקיד שגרם לו להגיד לבמאי "לתפקיד הזה אתה חייב ללהק אותי, ולא אף אחד אחר". הבמאי היה עודד דוידוף, והתפקיד היה חמי, בחור צעיר שיוצא בשאלה, אבל בדרך, אם להישאר עם דימוי מסלולי ההמראה, קצת פספס את החבר'ה עם הסטיקלייטים, זרק את עצמו מדירת המסתור והלך לאיבוד ברחוב. זה היה התפקיד שהביא אותו אל "סימני שאלה", המשודרת בימים אלה (שני, 22:00, ערוץ 2). הוא לא מת על ראיונות ("זה יוצא חסר אינטונציה, ואני חושב שדי משעמם. פלספן מדי"), אבל בכל זאת הצלחנו לגרד ממנו כמה תובנות לא משעממות בכלל.אהבת הקהל
"יש משהו באהבה שאתה מקבל מבחוץ שהוא מאוד מסוכן בעיניי. היא משבשת לך את התפיסה על מה אתה. ההוא רוצה לתת לי פלאפל חינם ואתה לא מכיר אותי, אולי אני שונא אותך? אז אני פיתחתי מנגנון הגנה שמפריד, כדי להישאר על הקרקע, ואני יודע שלא מתים עליי, מתים על הדמות ששיחקתי. אני לא לוקח את זה אליי. האהבה הזאת היא לא שלי. זה לא סוג של דלק, וחס וחלילה שזה יהיה דלק. ברגע שזה יהיה דלק אתה דודו טופז. כי זה מזויף, אנשים עפים עליך סתם, אתה לא יודע על מה. יש משהו באמביציה ברמות גבוהות שמאוד מלחיץ אותי. לא עשיתי כמעט שום דבר כדי להצליח חוץ מלהיות הכי מקצועי שאני יכול. אני אפס אחוז פושריות. לא דוחף ולא יוזם כלום".
תכניות ריאליטי
"אם היו עושים 'האח הגדול' שלא משודר בטלוויזיה, אני הייתי הראשון שנכנס. זה החלום שלי. פסיכולוגית זאת חוויה מרתקת בטירוף. למרות שאם זה לא בטלוויזיה, היתה יוצאת תוכנית אחרת לגמרי. תראי אותם, הם כבר הרבה יותר מודעים מהעונות הראשונות. הם לגמרי משחקים את המשחק. נכנסים לשם על השטיח הזה, נותנים כאפות לקהל כאילו הם סטארים, הם רק נכנסים וכבר מתנהגים כמו סלבז".אדיטיוד
"פעם הייתי הרבה יותר חצוף, כאילו בשם האמת שלי, והיום אני יכול למנוע דברים מסוימים אם אין להם רלוונטיות. אתה לא חייב להגיד לכל אחד מה אתה חושב עליו".
צבא
"אני התגייסתי והייתי בטירונות בבקו"ם. בשלב מסוים זה עשה לי רע ברמה שהחלטתי שאני עוצר את זה ושומר על עצמי. היציאה מהצבא לא היתה תמורת קריירה שהיתה פעילה באותו זמן. אני לא מטיף להשתחררות מהצבא, אבל אני כן מטיף לרגישות לעצמך ונאמנות למצב שלך. זאת לא היתה החלטה קלה חברתית להשתחרר מהצבא, אבל אם הבחירה היא בין לצאת בסדר חברתית ולהשתגע ובין לצאת מהצבא, אני מעדיף לצאת מהצבא. הקוקסינל שכותב עלי בעיתון 'משתמט' - אם הבן שלו היה במצב נפשי שאני הייתי בו בצבא, אני רוצה לראות שהוא לא היה משחרר אותו. צה"ל זה טוב וחשוב ואוהבים אותם, אבל אם זה עושה לאנשים רע ברמה של השפיות שלהם, יש גבול".אושרי כהן
"אני לא מצליח להבין למה זה עובד, אני רק יודע שהחלום שלי זה שהבת זוג שלי, שאתחתן איתה, תהיה לי חברות איתה כמו שיש לי איתו. כי בגדול, חוץ מלשכב, אנחנו די סוג של זוג נשוי. והבעיה שלי היא שכשאני בזוגיות אני משווה הכל לחברות שלנו וזה מאוד קשה. הרעיון של לגור ביחד הגיע אחרי תקופה שלשנינו היו חברות תקופה ארוכה, ואז נפרדנו ככה במקביל...".
זוגיות
"האמת, בא לי חברה, בא לי אהבה, ואני חושב שהחברות עם אושרי, בהרבה מקומות עוצרת את שנינו, כי אני מאוד מסופק. חוץ ממינית, אני מסופק לגמרי מהחברות. יש לי מישהו שאוהב אותי, שאכפת לו ממני, שאני יכול לשתף, שאני עושה איתו צחוקים, הוא עונה על כל הצרכים שלי. הבחירה בזוגיות היא לרוב מאיזושהי בדידות מסוימת או חסך, ולי יש את אושרי בשביל כל זה. אז אני אומר, רק צריך לזיין לפעמים וזהו".
סטוצים
"אני לא עושה סטוצים. אני רומנטיקן מכף רגל ועד ראש, ואני גם את הקקה מנסה לצפות בלכה. אני מבין שהרבה יותר כיף לי, כמו לכולם, סקס עם רגש. תחת וציצים זה סבבה, אבל כשזה בא ריק זה ממצה את עצמו מאוד מהר. מרוקן אותי".חיי לילה
"הצטרפות לבר (יחד עם אושרי כהן- ס.ש) לא באה מתוך אהבה לאלכוהול. זה בכלל העניין החברתי, וכמובן גם העניין הכלכלי. אני גם שומר על תזונה ומנסה להיות בריא מאוד ולישון מסודר, ואלכוהול בכמויות מסחריות זה לא בריא".סימני שאלה
"זעקת החיבוק של חמי (הדמות אותה הוא מגלם בסדרה- ס.ש) ריגשה אותי מאוד. כל יום הצילום הייתי על סף בכי. הוא מאלה שמחפשים 'תקלוט עליי, תשים לב', כל הזמן בודק כמה אוהבים אותו אבל במניפולציות של ילד. יש משהו במניפולטיביות שלו, בדרך שלו להשיג אהבה, שהייתי מאוד מחובר לזה כשהייתי ילד. היום אני פשוט משיג את זה אחרת, הרבה יותר פשוט. 'תאהבי אותי באמא שלך. כי אני אוהב אותך, כי אני עושה בשבילך, כי אני רגיש אלייך'. אני שם את הצורך שלי על השולחן. אני לא נבוך לבקש אהבה, גם כי אני חושב שמגיע לי. היום אני בנאדם שאין לו סאבטקסט. אני חושב שזאת הגנטיקה המרוקאית, אני מברך אותה על התכונה הזאת".