מתי: דצמבר- אפריל.
חבל"ז: גן עדן של פריחה ואלונים
עד פרסום ספרו של מאיר שלו "יונה ונער", נהנו בית לחם הגלילית ואלוני אבא משקט יחסי וממיעוט מבקרים. לא ניתן לחלוק את הקרדיט כולו למאיר שלו, שכן מגוון סיבות תרמו להתפתחות המקום. היום המקום זוכה לתנופת פיתוח, מחירי הנדל"ן נסקו והתרבו מאוד המסעדות, הצימרים וחנויות המשכית הקטנות והמתוחכמות. כל אלו סיבות מספיק טובות כדי להניח את שתי המושבות הטמפלריות המקסימות במנוחה, ולהתמקד בבוסתן שבדרך אליהן.
המושבות והקיבוץ הסמוך ממוקמים באחד האזורים המקסימים שיש בארצנו. מדובר בגבעות רכות המשתרעות בין טבעון ממערב והרי נצרת ממזרח, על גדות עמק יזרעאל, ומשמרות את נוף האלונים הקדום שהתפרש בעבר מעמק חפר ועד לחרמון. בזמן מלחמת העולם הראשונה, גדעו העותמאנים את מרביתם לשם הסקת דודי קטרי הקיטור, וכך נותרנו עם פיסת טבע קטנה ומופלאה בלבד שניצלה.
איך מגיעים?
מצומת יקנעם נוסעים לכיוון טבעון (בצומת התשבי פונים לכיוון טבעון בכביש 722) ומתחברים לצומת השומרים. פונים ימינה ואחרי קילומטר וקצת שמאלה - לכיוון קיבוץ אלונים (כביש 7513). עכשיו האטו והסתכלו סביבכם: חורשות של אלונים רכים עם עלווה ירקרקה וטריה, במיוחד בעונה זו, מכל הכיוונים. חילפו על פני הקיבוץ והמשיכו לכיוון המושבות. הכביש מתפתל באזור יפהפה. סעו לאט כי הוא צר, ובעיקר כי הכל פורח מסביב: שקדיות, כלניות, רקפות, ומיני ורודים, כחולים, סגולים וצהובים.
מייד אחרי הקיבוץ תראו מימין מאגר מים קטן. המשיכו והאטו מאוד בעיקול הבא שמאלה: כשתגיעו לדרך עפר קטנה מימין תעצרו וחנו בסמוך אליה או ממש ממולה, במתחם עפר קטן. מימינכם גדר תיל עם מעבר לתוך החורש. זה הזמן להצטייד בסלסלת פיקניק ובמצלמה. עברו בזהירות את הגדר והיכנסו לגן עדן היזרעאלי.
לכו בזהירות ותנו לעצמכם ליהנות משפעת הפריחה. אם תתמידו, תגיעו לואדי צר וירוק, מלא בכלניות, אבל אנחנו ממליצים להתחבר למקום, לשקט ולאנרגיות ופשוט ליהנות מהטבע.
הרקפות בקיבוץ שריד
"גבעת הרקפות" היא אתר בעייתי לדעתי. זה לא פַאן לצאת לטבע, לעמוד בפקק ולהתקבל בעגלות מכירה של גלידות ו"שוקחתן" של ילדי בר המצווה מהקיבוץ השכן. כמו לכל אחד מאיתנו, גם לגבעת הרקפות יש תחליף: חורשת הרקפות מול קיבוץ שריד.
איך מגיעים?
שריד נמצאת על כביש חיפה - עפולה (73) בין צומת נהלל לצומת תל עדשים, כקילומטר לפני/אחרי צומת כפר ברוך והעליה למגדל העמק. בימים כתיקונם שורה על הקיבוץ אוירה עמלנית של קטיף, דיש, חליבה והשחזת דיסקיות במפעל המקומי. אבל בימים מיוחדים, כמו עכשיו, הקיבוץ כולו (בהגזמה קלה) נוהר אל חורשת האורנים שמעבר לכביש, כדי לשטוף את העיניים במראה המלבב: רבבות רקפות, עטורות עלים בשרניים, מרימות ראש ומציפות את מורדות החורשה, ומזל שיש דרך עפר בין שני חלקיה בה אתם מוזמנים להלך.
לשמחתנו, החברה להגנת הטבע כבר ביקרה במקום וסימנה בשלטים קטנים שהפרח מוגן, אבל חובת ההוכחה מוטלת על כולנו.
מכיון שלנסוע לצפון רק בשביל חורשה אחת זה לא מספיק, נפנה אתכם שוב לכלניות במגידו, ונציע ביקור גם בבית לחם הגלילית.
טיול נעים!
כלניות במגידו. יש גם באלוני אבא
רקפות בשריד
רקפות כוכבנים והמון ירוקים בחורשה של שריד
מבט אל הגלבוע
