בסוף התיכון, כשכמות מכובדת מבני כיתתי נסעו לקוס כדי להכיר בחורות יווניות (וגרמניות, ואנגליות, וכנראה הרבה ישראליות גם), אני העדפתי את איסטנבול. ביליתי את שבוע החופש שהיה לי בהתחמקות מנפלאות החיזור הטורקי ("רוצה תה תפוחים? ולהתחתן, אולי?") ושכחתי מקיומם של איי המסיבות והתענוגות הפרוסים סביב יוון. היום, שנה אחרי שטורקיה השיטה את עצמה החוצה ממפת התיירות הישראלית ומתוכניות הבריחה הזולות לנערות רודפות שלווה כמוני, קוס, השכנה השוקקת מדרום, חוגגת עוד יותר מאשר בימי התיכון האבודים.
שרשרת התהפוכות שעברו על העולם בחודשים האחרונים העלו את כמות התיירים פה ב-20 אחוז, מסביר לי מנהל בית מלון מצליח באי. הכל מלא, מתברר, ובכל זאת, שקט, ועל החופים יש מקום לכולם, כולל לכמויות האוכל הבלתי נדלות שלא תצליחו לברוח מהן. קוס הוא אי קטן בקבוצת האיים הדודקאנסיים, לחופיה המערביים של טורקיה. לפני שפלשו אליו התיירים במחצית המאה האחרונה, הוא נכבש על ידי הדורים, הרומים, הוונציאנים, מסדר ההוספיטלרים, העות'מאנים, האיטלקים, הגרמנים ולבסוף – היוונים. בחורף, יש פה בערך 30 אלף תושבים. בקיץ? פי חמישה.
איך תגיעו?
יש שתי דרכים להגיע לקוס – בטיסה ישירה אל האי, של פחות משעה - או בטיסה לרודוס ושיט של כשעתיים וחצי. אם יש לכם זמן, האופציה הארוכה נחמדה מאוד, ותאפשר לכם גם לבלות יום או יותר ברודוס, שחבל לוותר עליה. הרחפת בין האיים מהירה ונטולת מחלות ים והנוף מדהים. בקוס עצמה, אפשר לשכור רכב, להשתמש בתחבורה הציבורית הסבירה יחסית, או להסתפק באופניים. במבט מהיר סביב, מסתמן כי לפחות למחצית מאוכלוסיית העיר יש אופנוע או באגי קטן, הניתנים להשכרה בקלות יחסית.
איפה תלונו?
לאחר לילה ללא שינה, אנחנו מגיעים לקוס בעיניים מטושטשות, רק כדי לגלות שיש עוד שעה נסיעה כדי להגיע למלון, שממוקם בצידו הדרומי של אמצע האי. כשאנחנו סוף סוף מגיעים, מתברר לנו שהנסיעה היתה שווה את המאמץ. המלון שלנו, Hilton Doubletree, ממוקם מעבר למתחם בתי המלון, במעלה כביש צר. המלון, שמתחיל במעלה הגבעה ומשתפל מטה עד לחוף הים, בנוי כמדרגות, כשבין החדרים צצות להן בריכות נעימות וקטנות מוקפות פרחים שכשצפים בהן אפשר לראות את הים. בכל החדרים יש מרפסות שפונות לאותו כחול גדול, והיכנשהו באופק אפשר לראות רצועת הרים דקה, וגם הר געש אחד, שאומרים שפעם במאה שנים הוא פוצח במופע ראווה לוהט. כמות התיירים הבריטים שמגיעים לכאן גרמה למלון להציע ארוחת בוקר אנגלית מפוארת בטעם יווני (שזה יותר טוב מארוחת בוקר אנגלית מעשה יד אנגלים, מן הסתם), כשאחריה אפשר לשקוע בחמאם שלמטה או לרבוץ באחד החופים. חופיה של קוס, גם אלה התפוסים על ידי בתי המלון, הם למעשה חופשיים – ואפשר ליהנות מהם גם אם לא משלמים על לינה במלון.
לאורך רצועת החוף ישנן אופציות אפשריות יותר, כלכלית, ללינה: המלון הצמוד, לקיטירה, הוא למעשה כפר יווני קטן עם בתי הארחה לבנים ודלתות כחולות. במחיר שאינו עולה על שהיה במלון באילת ניתן לטוס לפה ולבלות סוף שבוע ארוך, כשלילדים יש אינספור תעסוקות על החוף, ולהורים יש בריכת מבוגרים שקטה לעת הצורך.
אפשרויות זולות עוד יותר נמצאות במרכז העיר, שם חבר'ה צעירים מוזמנים לישון בהוסטלים במחירים שמתחילים ב-11 יורו ללילה. האופציה הזו טובה למי שבא לחגוג ולרבוץ בים, ושתפנוקי בית המלון לא מעניינים אותו, ואילו תפנוקי בגדי הים - כן.
איפה תטיילו?
החופים המופלאים של האי הזה סחפו אליו תיירים כבר בתחילת המאה שעברה. המים נעימים, החוף נקי ושום דבר לא נראה באופק למעט, ובכן, טורקיה. אחד החופים הפופולריים במיוחד בסביבת העיר קוס והוא לאמבי, הצפוני לה - אך מומלץ ביותר להרחיק מהעיר ולחפור את החופים הפחות תיירותיים. בעיר קוס עצמה, מלבד שופינג ושפע של בתי קפה, יש גם כמה אתרי ארכיאולוגיה והיסטוריה שיעניינו גם את מי שאינו חובב גדול של מוזיאונים. בכל זאת, מדובר ביוון, אחת האימפריות שיכולות להתגאות בכמה מהסיפורים הסקסיים ביותר שאירופה יכולה להציע. חוץ מזה, מכל האתרים האלה אפשר לראות את הים – אז גם אם היסטוריה לא מדליקה לכם ניצוצות בעיניים - אין באמת על מה להתלונן.
העץ הזקן: התחילו בעץ העתיק שבמרכז העיר, תחתיו הרצה היפוקרטס, יליד האי ואבי הרפואה המודרנית, לתלמידיו. היצור הזקן הזה, שכורע לאדמה, מוחזק זקוף על ידי רשת מוטות ברזל וכנראה ימשיך לספוג פלשים נרגשים עוד שנים רבות. הוא נחשב לעתיק באירופה: אומרים שהוא בן 2400 שנה, אך כנראה שמדובר בהגזמה פראית, לא שזה משנה משהו למעריציו הרבים.
העיר העתיקה: בחלקה הצפון מזרחי של העיר יש גן גדול ובו שרידי המקדש ההלניסטי של הרקולס ומקדש אפרודיטה. במוזיאון ליד מוצבים פסלים של היפוקרטס, מלך אי הבלתי מעורער, כפי שבטח הבנתם - ורצפת פסיפס מהמאה השלישית לספירה.
האסקלפיון: אתר הארכיאולוגיה המוכר ביותר באי ממוקם כארבעה קילומטרים מהעיר, גם הוא על הים, כמובן. המקום נבנה אחרי מותו של היפוקרטס, במאה הרביעית לפנה"ס, והוא מעין מקדש העומד על שלוש שכבות של טראסות. כאן נערכו חגיגות בית הספר הראשון לרפואה מערבית, על פי המסורת. השאריות שנותרו מהמקדש לא מספקות לגמרי, אבל הנוף - אל בּוֹדרוּם בטורקיה - שווה את הנסיעה. אל תשכחו להביא מזרקי פלסטיק וחלוקים.
דתות ומבנים מפורסמים: ליד העץ שוכן מסגד יפה מהמאה ה-18, ה"לוג'ה", וממש בקרבת מקום נמצאים עוד כמה מעוזות דתיים, כמו הבסטיליה הנוצרית ואפילו בית כנסת צנוע ברחוב דיאקו (Diakou), שהועבר מהקהילה היהודית הקטנטנה שנשארה ביוון (בקוס, מתוכם, נותרה רק אישה אחת וילדיה) אל עיריית קוס, על מנת לשמש לבית תרבות.
מצודת האבירים: ליד הנמל בחוץ שוכנת מצודת האבירים של יוחנן הקדוש שהוקמה בשלהי המאה ה-14 והיא אחד האתרים המרשימים ביותר בסביבה מהתקופה, ומסייעת למראה החומות היפיפיות שמקיפות את העיר ומשוות לה מעטה של מסתורין. המצודה נפגעה ברעידת האדמה הגדולה שהתחוללה ב-1495 ושוקמה מאה שנים אחר כך.
איפה תבזבזו?
המרכז של קוס מלא בחנויות שוק לתיירים שכוללות את כל המזכרות שתמיד חלמתם עליהן, נעלי עור יווניות קלאסיות, בגדים פשוטים ותכשיטים מקומיים. אם אופנת אלילים יוונית לא עושה לכם את זה ודווקא בH&M חשקתם, עדיף לרכז את משאלותיכם במרכזי הקניות הנוצצים של רודוס - לשם תוכלו להגיע, כאמור, בשיט שיוצא פעמיים ביום מהאי. ברודוס יש גם שווקים אינסופיים לתיירים וגם מתחם ענק של חנויות רשתות, שלמרות שרובן כבר מסתובבות בתל אביב, עדיין נחמד להעמיד פנים שמדובר במצרכים אירופאיים נדירים.לאן תצאו לבלות?
בא לכם לחוות את חיי הלילה התוססים של האי? ברחובות דיאקון (Diakon) ונאפקילראו (nafklirou), לא רחוק ממרכז העיר, ישנם מספר בארים אופנתיים וטברנות בסגנונות מערביים, יווניים או בשילוב כזה או אחר של השניים. האוכל היווני פשוט ונפלא: החל מהצזיקי ההכרחי ועד המוסקה, מאכלי הים והשוארמות הפזורות בכל העיר. אפשר לאכול בטברנות יוקרתיות בליווי ריקודים מסורתיים ואווירת חתונות מתעתעת, או להסתפק באחד מדוכני המזון הפשוטים בעיר, שבהרבה מהם התוצאה הקולינרית נפלאה לא פחות. היוונים לא מקמצים בתוספות וישמחו לפנק אתכם, עד קצה יכולת הבליסה.אי קטן, תשוקות גדולות
כשנמאס לכם לרבוץ בקוס, גשו אל הנמל והתחילו לסמן יעדים. מכאן ניתן לצאת במחירים נוחים לטיולי יום אל האיים הקרובים, ואף לטורקיה, אם אתם לא נכנעים לאזהרות המשרד ללוחמה בטרור. סירות קטנות ומעבורות יוצאות מספר פעמים ביום לכמות מכובדת של יעדים. אופציות נוספות הן האיים הסמוכים ניסירוס (Nysiros) וקלימנו (Kalymno), שבשניהם עיירות ציוריות ושקטות יותר, ובאחרון יש גם אופציות מוצלחות במיוחד למטפסי המצוקים מביניכם.
קחו מגבת ותנוחו
עכשיו, העיפו לים את כל הרשימות האלה ועשו את מה שבאתם באמת לעשות כאן: נוחו. היוונים, כפי שתלמדו במהרה, לא ממהרים לשום מקום. הסייסטה במקומה מונחת, ויחד איתה אווירת הנופש והפינוק. אמנם קשה יהיה למצוא את החמאם בו תוכלו להימרח בחלוקים ולשוחח על פילוסופיה ושירה כשנערים צעירים מגישים לכם ענבים - אבל ממש קל ליצור אווירה דומה בסגנון אחר. במרכז מתחם החנויות שבעיר ישנו שוק תבלינים קטן ומקסים, בו אפשר לרכוש תבלינים אותנטיים לצזיקי, ירקות ויינות. קוס מייצרת הרבה גבינות ויינות מקומיים, כך שלא קשה לבחור משהו טוב גם במקרה. קחו אתכם את הרכישות החדשות ופנו לאזור החוף. כאן, חוץ מטברנות לרוב, יש גם חופי רחצה כמעט בכל מקום שתעיפו אליו מבט חטוף. התרווחו, פרסו שמיכה או מגבת, והתחילו להתרכז בדגדוג הנעים הזה של השמש בפנים.
