והנה, שוב חזר חג הבשר.
האמת היא שאני ממש לא בעניין של להוציא לחוגגים את המיץ בעניין הזה (מה גם שכולנו יודעים שמיץ בשר הוא בעצם דם), אבל אי אפשר שלא להזכיר שתעשיית הבשר היא מזהם הסביבה וצרכן המשאבים הגדול ביותר. רק כדי לסבר את האוזן: על פי דו"ח האו"ם (צלו הארוך של משק החי) בייצור כל קילו בקר שאתם שמים על הגריל יש 16,000 ליטר מים. קראתם נכון - 16,000 ליטר. הנתונים של ארגוני זכויות בעלי החיים כמובן גבוהים יותר.
את חג הבשר הזה אני אמנם לא חוגג, אבל בימים אחרים אני מנגלסיט מקצועי למדי. יסלחו לי חברי הירוקים, אבל אין לי כוונה להמליץ על מנגל בלי בשר. עם זאת, בהחלט ניתן לצמצם את הנזק.
קודם כל, פשוט לא להגזים בכמויות. למרות הרצון לחגוג את השפע, קניית כמויות בשר שאיש לא יאכל היא פשע סביבתי של ממש. הדבר השני הוא העדפת בשר שגידולו צורך פחות משאבים: בשר בקר הוא המזיק ביותר לסביבה, אחריו בא הצאן (בעולם מוסיפים כאן את החזיר), ולבסוף – העוף.
הגיע הזמן להתחיל לשפד גם ירקות. כל עוד לא משאירים אותם לסוף הארוחה, בטטות, תפוחי אדמה שבושלו קצת מבעוד מועד, עגבניות, פטריות וקישואים נאכלים בשמחה. אחרי כמה שנים טובות של ניסיון אני יכול לומר בביטחון מלא שהמתכון המנצח, הוא מתכון החצילים:
קולים חצילים שלמים על האש. לא לשכוח לנקב את הקליפה קצת שלא יתפוצצו, ולהפוך מדי פעם. כשהם רכים פורסים לשניים (לאורך!), פותחים. מפזרים ביד רחבה שום קצוץ דק (2-3 שיניים), סוחטים מלמעלה כרבע לימון, מוסיפים שפריץ שמן זית ומלח, ומלקקים את האצבעות. רצוי שתהיה טחינה ליד.
