רק לפני שלושה חודשים הופיעה בניו יורק טיימס כתבה שכותרתה "עבור פיפה מידלטון, אהבת התקשורת נגמרה". גם קוראי הטיימס האדווקים ביותר יגרדו בפדחתם ויתקשו לספור על שתי ידיים את מספר המקרים בהם לקח הטיימס - עיתון הידוע בחלקלקותו הלשונית ובתקינותו הפוליטית בדרך כלל - עמדה כה נחרצת כנגד מישהי מפורסמת. מספר הפעמים הזה צונח דרמטית כשמדובר בדמות מרכזית מעבר לים.
אבל כשמדובר בפיפה מידלטון, חוקי המשחק הם קצת אחרים. אנגליה, ובשנה האחחרונה זה כבר ממש לא סוד, לא ממש מחבבת את האחות הצעירה של הנסיכה שלהם, וגם די טורחת להראות את זה. "אי אפשר להתחמק מזה", אמרה עורכת מגזין מג'סטי הבריטי, אינגריד סוורד, "אנשים פה פשוט לא אוהבים אותה".
האמת? לא צריך את סוורד כדי להגיע ללמסקנה הזו. למעשה, כל מה שצריך זה זוג עיניים בריאות. הנה, רק לפני חצי שנה פרסם הדיילי מייל את הכתבה עם הכותרת האכזרית "האם פיפה מתלבשת בחשיכה?", ובכתבה עצמה נכתב "הבגדים שלה נראים כמו שק תפוחי אדמה, העיניים שלה מאופרות מדי ונראות כמו עיני פנדה ובהיעדר חזייה השדיים שלה נראים נוזליים כמו אוזניים של קוקר ספנייל". וואו. הכתבה מלאה בתמונות לא מחמיאות בעליל למי שרק לפני שנתיים הייתה המטאור האופנתי והתקשורתי הבריטי הגדול ביותר, ונחתמת בכיתוב התמונה "הבטיחה כל כך הרבה, קיימה כל כך מעט".
עם זאת, קשה להגיד שזו רק התקשורת שמנהלת מלחמה עם פיפה. לפני כשנה הוציאה אחות הנסיכה את הספר "חגיגה", ובו מתכונים ועצות למסיבות. הספר היה גרוע ובנאלי (בין היתר לימדה פיפה איך להכין תה משקיקי תה וגם איך להכין קרח, אבל בכל זאת, פיפה מידלטון, לא תקנו?
ובכן, לא. הוא כשל כשלון חרוץ, המבקרים קטלו אותו והוא מכר כ-2,000 עותקים בודדים בלבד. אחרי שבועיים שבהם תומחר בארבעים דולרים צנח אל רף העשרה בניסיון למכור את שאר העותקים במכירת חיסול מהירה, ולבסוף ירד מהמדפים כלעומת שהופיע. בנוסף, הספר זכה לפארודיה בטוויטר בשל העצות הבנאליות שלו, שרצה עד היום. זו לא כתף קרה של הציבור הבריטי, זה כבר חרם של ממש.
"למה שאנשים יקנו את הספר הזה?", תוהה סוורד. "היא לא טבחית, לא כותבת ולא עשתה שום דבר חוץ מלרכב על הגב של אחותה. יש הרגשה בציבור שהיא מנצלת את הסיטואציה". גם קמילה טומיני, עורכת הסאנדיי אקספרס הבריטי, הצטרפה למקהלה ואמרה: "יש איזו הרגשה שאי אפשר להתחמק ממנה שהיא פודה את אחותה עבור התהילה. והאמת? זה פשוט מריח רע. רע מאוד".
הפנים החולות של בריטניה המודרנית
קצת קשה לזכור את זה עכשיו, אבל רק לפני שנתיים וקצת הרבה, בחתונה המלכותית ההיא, פיפה לגמרי גנבה את ההצגה. שניות אחרי שהפציעה בשמלה המחמיאה שלה עלו לאוויר שני עמודי פייסבוק: "אני אוהב את פיפה" והשני, שעלה כמה דקות אחריו, "אני אוהב את התחת של פיפה". שתי הקבוצות, אגב, זכו ל-200,000 לייקים כל אחת. רוב המעריצים לא הסירו את הלייקים שלהם, אם כי קשה להודות שהקבוצה פעילה באופן מיוחד.
פיפה הפכה לאייקון אופנה באופן כמעט מיידי. עיתונים זינקו עליה, מגזינים התחננו לתמונות שלה והטעות של פיפה, ככל הנראה, הייתה שהיא נעתרה להפצרותיהם ללא הבחנה. היא חתמה כמעט באופן מיידי על עסקת הספר הכושל (ושלשלה לכיסה מקדמה נאה מאוד של 600,000 פאונד) ומגזין "וויטרוז קיטצ'ן", מגזין האוכל הנמכר ביותר בבריטניה, פנה אליה וביקש ממנה לכתוב טור קבוע. ואם זה נראה לכם כמו אירוע שולי בחייה של האומה הבריטית, אתם כנראה לא מכירים את המגזין. או את אנגליה.
במשך שנים פירסם מגזין האוכל טור של הכותבת דליה סמית', היום בת 72, מי שנחשבת לגורו האוכל הבריטי בשני העשורים האחרונים וניצבת בראש רשימת רבי המכר של ספרי האוכל באופן קבוע. המגזין, כנראה, רצה לרענן את השורות, השתמש בתירוץ שהחוזה של דליה תם, בחר שלא לחדש אותו ובמקומה החתים את פיפה, שלא ממש ברור מה מכשיר אותה לתפקיד. העניין הזה עורר סערה רבתי בפייסבוק, אלפי תלונות זועמות נשלחו למגזין וכל העסק אף זכה להיות מסוקר בבי.בי.סי, ולא קשה לנחש לצד מי הם היו. וויליאם הנסון, הפרשן הבכיר של הרשת, אמר "להחליף את דליה בפיפה זה כמו להחליף את הוד מלכותה בקים קרדישיאן".
מאז פיפה עושה כמעט הכל כדי שישנאו אותה. היא לא מתכוונת, חלילה, אבל מי שהשווה בין קייט מידלטון לנסיכה דיאנה ודאי ציפה, באיזשהו מקום, שפיפה תהיה ההעתק של אחותה הבכורה של דיאנה, שרה, שהייתה שנים בצל והתרחקה מהתקשורת. הזינוק הכמעט מיידי של פיפה על תשומת הלב הציבורית לא הוסיף לה נקודות, בלשון המעטה. למעשה, הן הולכות ואוזלות מדי יום.
עוד דוגמה? בבקשה. לפני כמה חודשים החלה פיפה לכתוב טור אישי במגזין "הספקטייטור" הבריטי. באחד הטורים הראשונים שלה כתבה שהיא אוהבת לשתות בצהריים ולהזמין לעצמה כמה שיותר אלכוהול בזמן משחקי הטניס שהיא צופה בהם, ואז, ובכן, כתבה את הפסקה הבאה: "אני מעדיפה לצפות בטניס גברים על הנשים. אני לא שונאת את המין שלי או משהו, אבל מתכווצת לי הבטן בכל פעם שאני שומעת אותן גונחות.... יש גם גברים שגונחים, מנאדאל ועד פדרר, אבל הגניחות שלהם עם יותר בס ולא קשה לשמוע אותן. הנשים שגונחות עושות את זה כל כך חזק ולא בחן עד שפשוט אי אפשר להתרכז בטניס".
זו רק פסקה אחת. בשאר הפסקאות היא נכנסת בכל גיבורת טניס אפשרית וקורעת אותן לגזרים רק כי הן מוציאות קולות בזמן המשחק. ונכון, אנגליה היא אומה של כדורגל, אבל רק תגעו להם בווימבלדון שלהם ותראו איך הם מתרגזים. רק תגידו משהו שהוא לא פוליטיקלי קורקט (ובמקרה של פיפה, ממש ממש לא פוליטיקלי קורקט) ותגלו איך כולם רותחים עליכם ברגע. הגדיר את זה טוב יותר מכולם אתר ג'יזבל, שכתב עליה אחרי הטור: "זה כמו לצוטט למלכת הכיתה ולגלות שהיא חסרת מודעות לחלוטין, ואז גם לגלות שהיא פשוט לא יודעת מתי לסתום את הפה".
אבל את הגולל על פיפה סתמה היא בעצמה, כאשר לפני פחות מחודש התפרסמה תמונה שלה בכיכוב לא פחות מחמישים (!) ציפורים מתות, והכיתוב "לחברים שלי ולי היה יום ציד מוצלח במיוחד". גם אם (שוב) לא התכוונה לזה היא (שוב) הצליחה לעורר סערה ציבורית של ממש, כשהפעם גם אמנים לא חסכו את שבטם מהאחות הסוררת. חריף מכולם היה מוריסי, הסולן האגדי של הסמית'ס (וחצי אל באנגליה), שאמר: "הדיילי מייל (שפרסם את הסיפור - מ.י) מזכיר לנו שמידלטון היא מקורבת לבני מלוכה, מה שכנראה אומר שיש לה פריבילגיות והיא יכולה להרוג פחות או יותר מה שהיא רוצה. לכן, לא מפתיע לגלות שהיא עושה את זה. היא הפנים החולות של בריטניה המודרנית. פיפה מידלטון תהרוג צבאים, חזירי בר, ציפורים - כל חיה שנאבקת כדי לשרוד, רק כי ככה מותר למי שיש לו פריבילגיות. זה רק בגלל שאחותה - שהפכה למלכותית רק בגלל שענתה לטלפון הנכון - במעמד הזה, והייחוס הזה מאפשר לפיפה להרוג, להרוג, להרוג כמה שמתחשק לה".
בקיצור, ולמרות שבאמת לא הבאנו אפילו שמינית מהדוגמאות, נראה לנו שהבנתם את התמונה: הציבור האנגלי ופיפה מידלטון כבר לא. כבר ממש לא, למעשה.
ואז הגיעו השמועות על האירוסין, והכל השתנה.
ניקו יסדר?
לפני הכל, חשוב להדגיש: אחרי החגיגה התקשורתית שהחלה אמש אחרי הצהריים בעקבות החשיפה של במגזין יו.אס וויקלי שהזוג התארס בהודו, פרסמה פיפה מידלטון הכחשה רשמית לעניין והודיעה שאמנם היא וניקו ג'קסון, בן הזוג שלה ב-15 החודשים האחרונים, ביחד ומאוהבים מעל הראש, אבל אירוסין עדיין אין שם. עם זאת, וכמובן נגיד זאת בעדינות המתבקשת: לא נהיה מופתעים אם צוות היחצ"נים של פיפה הדליף בעצמו את הידיעה על האירוסין, ואז פרסם גם את ההכחשה.
למה? כי האירוסין - וחשוב יותר, הארוס - הם ללא ספק הצ'אנס האחרון של פיפה מידלטון. בעוד אותה אוהבים לשנוא, אנגליה לגמרי מאוהבת בניקו ג'קסון מאז שפגשה אותה. ולא קשה להבין אותם.
האמת? מה יש לא לאהוב. מדובר בבחור צנוע וישר בן 35, והעובדה שהוא חתיך היסטרי כמובן לא מזיקה לו. ג'קסון מגיע ממשפחה ממעמד בינוני - נמוך, להורים שכל מה שיש להם הוא חנות ללמכר ציוד סקי. הוא לא למד בבתי ספר יוקרתיים והלך לקולג' ציבורי כשסיים תיכון. הוא חלם להיות פרסומאי, זכה במקום בתוכנית האימונים של סוכנות הפרסום היוקרתית "אם אנד סי", החליט להמר, החליף קריירות והתגלה כבנקאי מחונן וכמשקיע אדיר בבורסה, והיום הוא מיליונר. את הונו, מיותר לציין, הוא עשה בעשר אצבעותיו שלו.
נו, תגידו אתם, זה לא בחור שאומה שלמה יכולה להתאהב בו? ואם עדיין לא השתכנעתם, תעיפו עוד מבט בשיער הבלונדיני השופע ובעיניים הכחולות, ועכשיו תשאלו את עצמכם שוב. אם עניתם "טוב, נו, כנראה שכן", אתם צודקים, כי זו התשובה האפשרית היחידה.
שלושה חודשים עברו מאז התפרסה תמונה רשמית ראשונה של השניים, ולא תמצאו כתבה שלילית אחת על ג'קסון. לא שיש סיבה, משום שאם מסתמכים על העיתונות הבריטית אפשר לחשוב שהוא לא רק יפה, אלא גם נחמד רק קצת פחות מגאנדי או משהו. ופיפה מידלטון, רוכבת על טרנדים מקצועית, בוודאי רואה את הטרנד הזה. ותסמכו עליה שהיא תדע לנצל אותו.
פיפה וניקו נפגשו, כמה מפתיע, בעת שעשו סקי. היא הגיעה לפולקסטון, עיר הולדתו של ג'קסון, הוא בדיוק היה בחנות הסקי של הוריו, והשאר, אתם יודעים, היסטוריה. אלא שאחרי שיצאה עם שורה אל אילי הון מהשורה הראשונה (הפיננסייר אלכס לודון, תומס קינגסטון מהבנק הפרטי "שרדרס" וג'יימס ספנסר מתיוס, מנכ"ל "עדן רוק קפיטל" הם רק חלק מהרשימה), בתקשורת הבריטית מחמיאים לפיפה על שהחליטה ללכת על "בחור פשוט". אמנם עם כמה מיליונים, אבל עדיין, אל תתנו לעובדות להפריע לעיתונות הבריטית בזמן שזו עושה את עבודתה.
וכן, אגב, אם אתם סבורים שדימוי תקשורתי לא יכול להשתנות בשניות, אז נו, כנראה שמעולם לא עקבתם אחרי טבלואידים בריטיים. זה יהיה סיפור על בת המלוכה שיוצאת עם האיכר הפשוט, ואיך היא פתחה את ליבה אליו. בעוד שפיפה מסווגת כאחות המרשעת של הנסיכה, ניקו ג'קסון תופס בצעדי ענק את תפקיד הפרינס צ'ארמינג. והיי, יתחילו לתהות הטבלואידים (כפי שכבר התחילו אמש), אם הבחור המדהים הזה חושב שפיפה היא כזו בחורה שווה, אולי גם אנחנו פספנו אותה לגמרי וטעינו בה טעות מרה?
בהנחה שהידיעה על האירוסין נכונה הפעם (לא ממש בטוח, בהתחשב בעובדה שהיו לנו כבר שתי אזעקות שווא במקרה של הזוג הזה בחודשים האחרונים), תהיו בטוחים שזה רק עניין של זמן עד שהתקשורת תתחיל לשאול את עצמה האם יש בפיפה יותר משהעין משגת. העיתונות תחבק אותם, כפי שהיא עושה בכל פעם שיש אייטם על השניים מאז שנחשפו בחודש ספטמבר, והציבור? קשה להמר שהוא יחזור לאהוב את פיפה, אבל לפחות הוא לא ממש ישנא אותה. גם זו התחלה לא רעה בכלל.
ג'קסון הוא כרטיס ה"צא מהכלא" של פיפה, שכבר שנתיים נמצאת בתוך כלא תקשורתי שרק הולך ומתהדק עליה, ואין ספק שגם היא יודעת את האינפורמציה הזו. האופי השקט והכריזמה הפסיכית של ג'קסון, כמו גם סיפור חייו והדרך מעוררת ההערצה שבה הגיע למעמדו, פשוט גורמים לפיפה להיראות טוב יותר. ובואו נודה באמת: "להיראות טוב יותר" לא היה מונח שהופיע בלקסיקון שלה בשנתיים האחרונות.
האם זה אומר שהיא לא באמת מאוהבת? קשה לדעת, ואפילו יומרני לנחש, אבל דבר אחד בטוח: היא יודעת היטב איפה מרוחה החמאה, ויודעת היטב שידיעות על אירוסין יגרמו לממלכה לדבר קצת יותר על חתונה וקצת פחות, ובכן, על פיפה. ואחרי שנה של מתקפה תקשורתית כמעט בלתי נגמרת, יש לנו הרגשה ששקט יהיה מצרך שפיפה תשמח לקבל מעט ממנו.