לפני כשנה בערך, אחרי יום ארוך של שיטוט ברחובות פריז בניסיונות למצוא לעצמה סוכן, חלמה ברניס מרלו חלום. ובחלום, ממש כמו אצל כמה שועי עולם, הופיע, ובכן, חבייר בארדם.
אז נכון, זה לא שבע פרות, אבל היי, בואו נסתפק במה שיש. "חלמתי את זה", נזכרת מרלו בחיוך, "התעוררתי ופשוט ידעתי שהכל יהיה בסדר. חלמתי שיש לנו סצינה משותפת, וקמתי כל כך אופטימית. זה היה כאילו היקום עצר רגע את הכל רק כדי לשדר לי מסר שיהיה בסדר". ובסדר, אגב, היא אפילו לא מילה שמתקרבת לתאר את מה שעבר על חייה של מרלו מאז אותו חלום מוזר.
סוכן? תחזרי כשתכירי מישהו
צירוף מקרים? פעולת יח"צ משונה במיוחד? לאלוהים פתרונים. מה שבטוח הוא שמרלו חלמה לפני כולם על סצינה משותפת עם בארדם, וכמה חודשים אחר כך הודיעו שבארדם יהיה הרשע התורן בג'יימס בונד, ומרלו בחורת הבונד התורנית. המממ. אבל מה שמוזר יותר מהעובדה שבארדם ומרלו מצאו את עצמם על אותו סט שנה אחרי שמצאו עצמם יחד באותו חלום הוא שלמרלו לא היו סיכויים למצוא את עצמה על הסט בכלל. בדרך כלל, אלא אם כן הבמאי הוא בחור קריאטיבי במיוחד, נערות בונד המלוהקות רחוקות מלהיות אלמוניות לחלוטין. נכון, הן לא תמיד הכוכבות הכי גדולות בעולם הקולנוע, אבל בואו נגיד את זה ככה: לפחות יש להן סוכן. דבר שמרלו, אגב, ממש לא הצליחה להשיג לפני האודישן. אנחנו לא מדברים, למען הסר ספק, על סוכן אמריקאי. אנחנו מדברים על סוכן צרפתי, דבר שמרלו נלחמת כבר עשר שנים להשיגו. "זה מצחיק", היא אומרת בראיון לאתר קולידר, "נולדתי בצרפת ותמיד רציתי להצליח שם, אבל בסוף צרפת לא רצתה אותי. עכשיו, לפחות, זה מצחיק. כשניסיתי להשיג סוכן אני לא זוכרת שצחקתי כל כך". אז כן. בלי סוכן. בלי אודישנים. כמה תפקידים קטנים מאוד עד לא משמעותיים בטלוויזיה הצרפתית (כולל, אגב, קמפיין לסופר-פארם הציוני שלנו ב-2008. הנה, כאן למטה). עכשיו, ממרום תפקידה ככוכבת בקולנוע האמריקאי, היא מרשה לעצמה להעביר ביקורת: "עסקי הבידור בצרפת משונים מאוד, ומתנהלים בצורה שגויה. אתה מגיע למשרד של סוכן והוא שואל אותך 'אתה מי אתה מכיר? עם מי אתה במערכת יחסים? עם איזה במאים את בקשר אישי טוב במיוחד?'. וכשאת עונה שאת שחקנית מתחילה ולא מכירה אף אחד אבל יש לך את הכשרונות המתאימים הסוכנים מסתכלים עלייך ואומרים 'אוקיי, אז תחזרי כשתכירי את כולם' וצוחקים. לפחות הפעם אני זו שצוחקת".
הכל בגלל המייל
עכשיו, אתם יכולים לנחש, תגיע הפסקה איך בסוף מרלו לעצמה סוכן זניח והגיעה עד לפסגת הבונד. ובכן, לא. עדיין בלי סוכן, הוגנבה לאוזניה של מרלו השמועה שצוותו של סרט הבונד החדש וה-23 במספר, "שמיים נופלים", עורך אודישנים. כאילו שזה לא מספיק, הם עורכים אותם בעיר פריז. היקום, כמו שכבר הבנתם, פועל בדרכים משונות כשמדובר במרלו. "חפרתי באינטרנט שעות", היא נזכרת. "לא הייתה שום אינפורמציה על האודישנים, ואני חושבת שעברתי מאות אתרים עד שמצאתי משהו. בסוף הצלחתי למצוא את הדואר של האחראית על הליהוק, דבי מקוויליאמס, ושלחתי לה מייל, בלי שום תקווה ממשית. היא ממש אהבה את העבודות שלי, וקיבלתי הזמנה לאודישן. את ההיסטוריה משם אתם כבר יודעים". אז כן, ספוילר: מרלו התקבלה. ויש לה רק בקשה אחת, אחרי שקיבלו אותה: שלא תקראו לה נערת בונד. אופס."בשיא הכנות", היא אומרת לאתר איי.ג'י.אן, "אני רואה אותה כדמות יחודית בסרט יחודי. היא לא נערת בונד. כשאני חושבת על נערת בונד, אז עבורי זה מונח מופשט מאוד שבעצם לא אומר לי כלום. עבדתי מאוד קשה כדי לבנות אותה, והיא תהיה הכל חוץ ממשהו חסר אופי".
והכי חשוב, אי אפשר בלי לדבר על הבגדים. כמיטב סרטי המסורת של בונד, גם כאן צפויה מרלו להשאיר מעט מאוד מקום לדמיון, והרבה מאוד בגדים על הרצפה. או כך, לפחות, מצפים כל אתרי הבידור.
"מה שנהדר בסרטי ג'יימס בונד", היא אומרת לאתר ביזומו, "הוא שהם משמרים את הפאם פטאליות הקלאסית שנעלמה מהקולנוע. אז כן, אנחנו עדיין רואים נשים בביקיני, אבל זה לא הקונספט הפאם פאטאלי שהתרגלנו לראות, אלא סתם קונספט זול. הבגדים שלי מאוד משדרים פאם פאטליות: מאוד סקסי ומאוד אפל".
בקיצור, יש למה לחכות. מורכבת או לא, אפלה או לא, דבר אחד בטוח: הצחוק של מרלו יהדהד בפריז היטב בשנה הקרובה.