ויקטוריה פנדלטון כבר השיגה כל מה שספורטאי יכול להשיג. היא זכתה באליפות העולם, היא זכתה באליפות אירופה ובאולימפיאדה האחרונה שנערכה בבייג'ינג היא זכתה גם במדלית זהב. כמה חבל, כאילו, שהיא לא הייתה מודעת לזה בכלל.
"זה היה נורא", היא משחזרת בראיון, "עמדתי שם וניסיתי להרגיש משהו, כל דבר, אבל לא הצלחתי. הייתי כמו רובוט. לא הרגשתי שזה קורה, לא הבנתי בכלל שאני זו שזכיתי. חייכתי כי לא הבנתי מה קורה, פתאום מישהו שם את ההמנון והתחלתי להתפקע מצחוק כי זה היה נראה לי כל כך קומי. הזכייה שלי בזהב, הרגע הכי גדול שלי כספורטאית, היה פשוט בלגן אחד גדול. אני לא חושבת שתהיה לי ברירה אלא לזכות שוב, והפעם לעשות את זה נכון".
פנדלטון, אם תסלחו לה על השחצנות הקלה, יודעת על מה היא מדברת. אחרי שזכתה בתשע אליפויות עולם על מסלול האופניים, ובתור אלופת העולם והאלופה האולימפית המכהנת, זה קצת השלב שבו מותר לה לדבר על זכייה חוזרת. אבל גם פנדלטון יודעת שהשעון מתקתק, הגיל כבר עושה את שלו, ו-31 שנה הם לא צחוק. רגע לפני הפרישה שלה, במה שכמעט בטוח תהיה האולימפיאדה האחרונה שלה, פנדלטון הבריטית לא רוצה רק לזכות בתחרות שנערכת בחצר האחורית שלה. הו, לא. היא רוצה להיזכר כספורטאית הגדולה בכל הזמנים.
ויש לה סיכוי בכלל לא רע לעשות את זה.
שנייה לפני שנדבר על ההישגים המרהיבים של פנדלטון, בואו נדבר רגע על האופי שלה, כי זה כל מה שעושים בבריטניה מהרגע ששעון האולימיפאדה החל לתקתק. היא נחשבת לצנועה וספורטיבית, אבל גם לאמוציונלית בצורה בלתי נסבלת, במיוחד עבור הבריטים הקרירים. היא משתגעת על המסלול, היא לוקחת ללב כל הפסד ולראות אותה מתייפחת הוא לא מחזה נדיר במיוחד, מה שגורם ללא מעט פרשני ספורט לבקר אותה על ההתנהגות ה"לא מקצועית" שלה, לכאורה.
זה, כנראה, היה הטריגר ששבר את גב הגמל וגרם לפנדלטון להצטלם בפוזות סקסיות מאוד לא אופייניות לה לשער "אסקוויר" הבריטי. פנדלטון בגרביונים זנותיים? פנדלטון בעירום מלא?! זה בהחלט היה סוד אחד שאיש לא האמין שהויקטוריה הזו תחשוף.
"המבקרים יכולים לקפוץ לי", אמרה בראיון עם אסקוויר והתכוונה גם לאלו שביקרו אותה על האמוצינליות שלה וגם לאלו שיבקרו אותה על התמונות החושפניות. "הנה, אז עכשיו לא רק הרגשות שלי חשופות, אלא גם הגוף שלי. ואם למישהו יש מה להגיד, שיגיד".
אנחנו, ברשותכם, נשתוק וניתן לה להמשיך לדבר.
"כל הזמן אומרים לי שכספורטאית את לא אמורה לחשוף את החולשות שלך. את לא אמורה להיות פגיעה. אבל אני כן פגיעה. אני כן אמוציונלית. אני גם אלופת עולם תשע פעמים. אז מה רע בזה? כל עוד הרגליים שלי מהירות יותר משל כל הבנות האחרות והגוף שלי במצב שהוא שהוא נמצא, הביקורת לא משנה. המקום הראשון הוא מה שמשנה".
בגיל 31 פנדלטון, כך נראה, יוצאת למסע ונדטה אישי, ולא ממש חשוב נגד מי. אחרי שגמרה להתחשבן עם המבקרים, החלה פנדלטון להשתלח בקהל האוסטרלי, שרק לפני פחות מחודשיים שרק לה בוז צורם באליפות העולם שנערכה במלבורן.
הסיבה, אגב, הייתה שיריבתה המושבעת (רק על המסלול, כן?) היא אנה מירס המקומית, מועמדת בזכות עצמה לזכייה. וכאילו שזה לא מספיק, פנדלטון התרסקה על המסלול בסיבוב הראשון, קמה כמו גדולה ועוד ניצחה. "עמדתי שם וקלטתי את הקהל ואמרתי לעצמי 'חכו ללונדון. רק חכו ללונדון'".
מירס, יש לציין, דווקא מפרגנת לפנדלטון כמעט בכל הזדמנות, כולל זו: "אני נהיית חולה בכל פעם שאני פוגשת את ויקי", אמרה מירס, "זה פשוט קשה נורא. לראות אותה מתרסקת ככה, בצורה כזו נוראית, קמה ואז ממשיכה כל הדרך לנצחון רק מראה לי איזו אישה ואלופה גדולה היא, ומול מה אני מתמודדת".
ומה לגבי העתיד? פנדלטון כבר הודיעה שאחרי האולימפיאדה היא תפרוש, בתקווה, כך אמרה, שיהיו לה עוד שלוש מדליות זהב ביד. "אני יכולה למשוך עוד ארבע שנים", אמרה לביביסי, "אבל זו בהחלט לא הבחירה הראשונה שלי. יש לי סדר עדיפויות חדש".
הספורטאית הבכירה מתכוונת, ככל הנראה, לאירוסיה לסקוט גארדנר, מדען ספורט שעובד עם הנבחרת הבריטית ורומזת על הקמת משפחה. אם התוכניות שלה יתממשו ויהיו לה שלוש מדליות נוספות בארון, לאמא יהיה יופי של סיפור לספר לילדים
