אז מה, מסתבר שריהאנה סקסית מדי, אה? איזה קטע. תיכף גם נגלה שהשמש זורחת במזרח, שקולומבוס לא היה זה שגילה את אמריקה ושליאור שליין לא מצחיק.
אז כן, הם זרקו כמה מילות באזז על גטאות ניו יורק, דחפו איזו הערה סקסיסטית על התחת שלה ופיזרו על הכל אבקת סליזיות. ריהאנה נעלבה קשות, ורק כדי להוכיח להם שהם טועים הגיעה למסיבה שלשום וחשפה את הפטמה שלה.
יפ, זה כבר יוכיח להם שהם טועים.
הטענה ברורה: ריהאנה - עד לא מזמן נערה טובה - הפכה לנערה רעה ואישה שמתלבשת בצורה חשופה ונוטפת מיניות. ריהאנה, שמוצאת לנכון להיעלב ואף להגיב ("אני רק רוצה לתת לנשים בטחון להיות מי שהן"), לא מבינה מה העניין, ועד כמה שהיא מנסה לא מצליחה למצוא את הקשר, למשל, בין הטענות הללו לבין הביקיני המזערי יחד עם גרביוני הרשת וחולצות-הדדיים-המתפרצים שהיא מתעטפת בהם בכל הופעה.
כאילו, אולי זאת רק אני, אבל המראה בחדר השינה היא המקום הראשון בו הייתי מבינה שהתלבושת שלי עלולה לגרות נשים גברים וטף. קשה לי להאמין שבאמת העיתון הוא זה שבישר לה את הבשורה.
במקרה של ריהאנה היפה, המוכשרת והפרובוקטיבית, זאת מעולם לא הייתה באמת הפתעה.
מכוסית פתיינית בקליפ הראשון שלה S.O.S בו פרצה לתודעתינו לבושה בשמלת ג'יני ירוקה לא ברורה, עד לכוהנת ההרס העצמי בקליפ הנוכחי "We Found Love" בו היא מתעלסת ומאבדת את עצמה לאהבת גבר לא ראיתי אפילו פעם אחת ביגוד שלא הפגין בפנינו את הפופיק המופתי שלה.
בינינו, לליידי גאגא יש יותר סיכויים לזכות באיזשהו פרס על צניעות. גם אם זה בבייקון, היא לפחות לפעמים מתכסה.
ריהאנה מתהלכת ערומה כבר כמה שנים טובות.
אז על מה העצבים עכשיו? זאת מעין תסמונת הנחש שהכיש את היד שמאכילה אותו? חווה שאכלה בתמימותה מהתפוח המורעל ומתרעמת על כעס ההיסטוריה?
הראשונות לכעוס על ריהאנה הן, כמובן, הפמיניסטיות. בתור פמיניסטית לא פחות מהן הרשו לי להגיד: לי זה לא מפריע. זאת אומרת, זה מפריע לי ברמה הרציונלית, אבל ריהאנה המוכשרת עם המוזיקה הטעימה שלה היא לא אחת שאפגין נגדה באסיפה הכללית הבאה של החוג למגדר בבן גוריון.
מה שכן, היא בהחלט אחת שאצחקק אחרי שתבהה בי בעיניה היפות כשתשאל בתמימות: "אני? מוכרת סקס ועל הדרך הופעות, דיסקים ותדמית? ממש לא! אני מוכרת עוגיות! זאת אומרת, בצורת השדיים שלי".
רירי, נשמתי היפה, את משחקת באש. את לא יכולה לנענע מולינו את עכוזך המפואר ואז לתהות למה לא מבקשים ממך סקירה תרבותית על כתיבה פרוסית בימי הביניים.
כאלו אנחנו, קהל שבוי בידי המפרסמים, היחצ"נים והמפיקים שלך, אותם שדים מושחתים שאמרו לך שיפה לך להביט ולגנוח למצלמה בשביל למכור אמנות אסקפיסטית מעולה.
כאלו אנחנו – מרובעים ודיכוטומיים, נראה אותך כאובייקט מיני אם כל הזמן תנענעי את הואגינה שלך מולנו. מסתבר שכשמוכרים לנו סקס ועוטפים אותו במוזיקה טובה, זה מה שנקנה.
רק הייתי מצפה מריהאנה לקצת פחות צביעות, או לפחות לקצת יותר בגדים. כי אם היא רוצה להכנס לפנתיאון של הגדולות (והיי, היא יכולה), אם היא רוצה לקבל עמוד בויקיפדיה יחד עם וויטני יוסטון, או ג'ניס ג'ופלין, או ארית'ה פרנקלין, נדמה לי שהיא תצטרך להתפכח ולהבין מה ששרון סטון אמרה מתיישהו: אישה יכולה לשכב את עצמה לאמצע, אבל אף פעם לא לטופ.
אמנם כרגע היא על גג העולם בגרביונים וחיוך סקסי, אבל כמה זמן זה ימשך? מתיישהו גג העולם יבקש אחרת, עם שדיים זקופים יותר, שירים פרובוקטיביים יותר, וגרביונים מפגרים הרבה יותר.
מתישהו ריהאנה תצטרך לרדת מאותו גג, לשים על עצמה ז'קט חמים, להכנס לאולפן ההקלטות ולתת מה שהיא הכי טובה בו באמת: מוזיקה כואבת, מתוקה, קצבית ואמיתית.
כדי לשרוד היא תצטרך לתת לאחרת לשחק את המשחק.
אכן, בשביל לעורר הייפ ולהתפרסם תצטרכי להתפשט, ריהאנה היפה. אבל בשביל להמשיך חזק, להחזיק מעמד ולהיכנס לרשימת הזמרות הגדולות והאהובות בכל הזמנים, תצטרכי לעשות את זה לגמרי לבושה.
