לא אחת אנו מרגישים כי הזוגיות שלנו "לוחצת", ש"קשה לנשום" בה או ש"אין מרחב". אנחנו אוהבים מאוד וכיף לנו ביחד, אבל צריכים לצאת קצת לחוד
.
חשוב לזכור כי כדי להיות באמת ביחד, צריך לדעת ולאפשר להיות גם לבד. הוא לא חייב לבוא איתך לקניון או לטיפול בצלוליטיס, את לא חייבת להיות נוכחת או להשתתף במשחק הקלפים שלו עם חבריו. מרחב, זה שם המשחק.
בפנטזיה שלנו מתרוצץ הסרט שלאחר שנות נישואין רבים נמשיך לרוץ עם בן הזוג שלנו לעבר השקיעה, שערו יתבדר ברוח, נפרוס שמיכה על החוף, נשתכר ונתעורר שלובי זרועות. זה מעולה, אבל הציפייה הזו לא ממש ריאלית, ולא רק בגלל העובדה שכבר מזמן לא נותר לו שיער בראש.
כולנו שותפים לצורך בסיסי בקיום שלנו. אנו זקוקים לביטחון אשר דוחף מלכתחילה לעבר יחסי מעורבות וקשר קבוע, אבל הצורך שלנו בהרפתקה, ריגוש וכיבוש חזק באותה מידה. למזלנו, הרומנטיקה המודרנית מאפשרת לספק את שתי מערכות הצרכים הנפרדות הללו.
אדם אחד, חשוב לציין, לא יכול לתת לנו הכל. אי אפשר, גם אם היינו רוצים, להיות 24 שעות ביחד, שבעה ימים בשבוע. לכן, זה לא מפתיע כלל וכלל כשאנו נתקלים במערכות יחסים שחסרה בהן הפרדה וקרסו בבת אחת.
כן, אותו זוג שמקפיד לעשות הכול ביחד מתפרק בסופו של דבר בגלל שחסר שם ה"לחוד", הגעגוע, התחושה, הקנאה הבריאה, הדאגה והמסתוריות.
אצל הזוגות הבלתי נפרדים שכל הזמן שוהים ביחד ולאף אחד אין את המרחב שלו הופכת מערכת היחסים במהרה ל"מובן מאליו", למשעממת וללא מאתגרת.
לשמור על המרחב ועל הספייס משמעו להכיר בעובדה שאנחנו אנשים שונים עם צרכים ורצונות שונים, ושאיננו מסוגלים כל הזמן לספק את צרכיו של בן הזוג. לא משנה כמה אנו אוהבים, נפלאים, רגישים, מצחיקים, מסורים, חכמים ומאהבים נפלאים. עם מעט הבנה וביטחון ניתן לזוגיות מרחב. מרחב שיש בו ביטוי עצמי, פיזי, רגשי ושכלי. מרחב שאינו קשור ואינו תלוי בזוגיות שלנו.
בואו לרגע אחד נשקיף על כל העסק מבחינה מגדרית. האם באמת נראה לכם שאלך עם אשתי לחוג מקרמה? האם אצעד איתה יד ביד לשעורי פילאטיס? מובן שלא. הרי להימצא עם עוד נשים רבות בשיעור יחייב מבחינתי טיפול נפשי. לא תמיד כדאי ובריא שאצא איתה ועם חברותיה. יתרה מכך ובכנות רבה, מגיע לה להיות במקומות שהיא אוהבת ועם האנשים שהיא הכי נהנית מחברתם ושמתאימים לתחביביה. מגיע לה שלא אנשוף בעורפה כל הזמן, גם אם הכול בא מאהבה.
גם לנו הגברים חשוב ומותר לקבל את המרחב שלנו. אתן הנשים לא יכולות בהכרח לספק לנו את הצורך לשבת בפרלמנט הגברי שלנו, לשתות כוסית ובסופו של ערב לתת חיבוק לחבר ולהגיד לו : "יאללה ביי, אחי".
חשוב לזכור שעם מעט מחשבה, הקשבה, ויתור והליכה לקראת בן או בת הזוג המרחב הזה עושה את העבודה ושומר על גחלת הזוגיות.
המרחב הוא מרכיב חשוב ומשמעותי בשמירה על זוגיות בריאה לאורך שנים. אותה ההתרגשות שקיימת בתחילת קשר, אותה אי ודאות המביאה תשוקה היא זו אשר מחזיקה ומחזקת את הקשר הזוגי לאורך השנים.
אם נשכיל להיות ביחד אך גם לחוד, ליהנות מטיפה אי וודאות בריאה שיש בה מסתורין וביטחון, נחייה ביחד חיים מאושרים, בריאים ומאפשרים יותר.
זה אפשרי, וזה תלוי רק בנו.
- ד"ר ירון מאיר הוא מגשר, בורר, מאמן, מטפל רב תחומי ומנכ"ל חברת יעד גישור
