עומר: עוד לפני שאנחנו מתחילים לדבר פה על כסף, אני מעוניין לצאת חוצץ נגד המוסכמה שגברים משלמים. נמאס לי.
קארין: צא חוצץ כמה שאתה רוצה, אבל בדייט ראשון הגבר משלם. וגם את הטיפ. ותאכל חצץ עם החוצץ שלך.
עומר: את יודעת מה? אני לא מבין למה. באמת. היות ואת בן ואדם די נחמד באופן כללי עלייך אני סומך. עם זאת, יצאתי בחיי עם בנות שבטוחות שדייט ראשון זו ארוחה על חשבון הברון. שלום מלצר, לצידי יושב בחור זר לחלוטין שפגשתי לפני עשרים דקות, תביא לי את הלובסטר הכי יקר שיש לכם.
קארין: אני לא מאמינה שזה קרה באמת.
עומר: לא, אבל הייתה מישהי שהזמינה, ובמילים האלו, "את בקבוק היין הכי יקר שיש לכם". אחר כך היא התחלחלה כששאלתי אותה אם היא משלמת על זה. גם אם זה מקרה קיצון, אני יכול לחשוב על לא מעט בנות שיצאתי איתן שהזמינו איזה ארבע מנות פלוס קינוח סתם כי הן לא משלמות הערב. לכן אולי צריך להבהיר את מה שחשבתי שהוא ברור מאליו: דייט אינו פרי דינר. זה לא אכול כפי יכולתו של כרטיס האשראי שלי.
קארין: הבעייה היא שהכסף של היום זה החזיר בר של פעם. אם אתה יכול לספק את צרכיה של האישה שלך אתה נחשב גבר שווה.
עומר: סבבה, אז שהאישה שלי תאכל שניצל ותעזוב את הלובסטר בשקט בדייט הראשון.
קארין: פעם זה היה שרירים ויכולת הגנה. היום זה הכרטיס. בדייט הראשון התשלום מסמל משהו. זה לא משנה אם הולכים לשתות קפה או יוצאים למסעדה צרפתית. עצם העובדה שאתה רוצה - רוצה, רוצה, רוצה - לשלם על הבחורה שאיתך, לא משנה כמה זה, ואני מדגישה: לא משנה כמה, זו המחווה, אז זה העניין. אתה יכול לשלם על פאקינג קפה, נכון? וגם תשלום על עוגה נראה לי שתצליח לגרד, חרף משכורתך הזעומה כאן.
עומר: אין לי בעייה עם התשלום. יש לי בעייה כשזה מגיע לניצול.
קארין: ניצול זה תלוי כבר בסוג של הבחורה, ויש גם כאלה, אני מניחה. הרעיון הוא שבסופו של דבר הגבר ידאג לאישה כשהיא לא יכולה, כשהיא בהריון, כשהיא בחופשת לידה או כורעת ללדת.
עומר: בואי נגיד את זה ככה: אם הבחורה כורעת ללדת בדייט הראשון איתי, אז בחיי, הלובסטר הזה זו הבעייה הכי קטנה שלי כרגע.
קארין: העניין הוא לא הכסף. אישה רוצה להיות עם מישהו שיודע לדאוג לה. יטפל בכסף, יטפל בג'וקים, מה שלא יהיה. אבל בראש ובראשונה, הוא צריך לרצות לתת לה. אז זה הדייט הראשון, וזה בכלל לא קשור לכסף. אבל אני תמימה. במציאות יש גרידיות, יש נצלניות ויש סתומות שכל מה שמעניין אותן זה למצוא מישהו עשיר ולהפסיק לעבוד ומהר.
עומר: אני אהיה הכי ישיר: אני לא רוצה לשלם בדייט ראשון. הנה, אמרתי את זה. אני עושה את זה כי אני חייב וזו איזו מוסכמה חברתית מטופשת. בסופו של יום אני משלם על בחורה שאינני מכיר רק על עצם זה שהיא הואילה לצאת מהבית ולבלות איתי זמן. יש לזה שם די ברור, כאילו, אבל ארגוני הנשים יקפצו עלי ממתחת לשולחן אם אני אגיד אותה.
קארין: אתה מחביא ארגוני נשים מתחת לשולחן? איך? אני לא מצליחה לדחוף עט לכוננית הזאת שיש לנו שם.
עומר: אני בעד מחוות, לא תשלום. יעני, אם הזמנת בירה, תני לי לשלם. עלי. בכיף. סתם כדי להראות מחווה של רצון טוב. להראות שיש לי כוונה טובה. אם לקחת ארוחה של שש מנות אל תשחקי לי עם הארנק ותעשי לי עיני כלבלב. אנשים קורעים פה את התחת שלהם בעבודה בדיוק כמוך. איש מאיתנו לא ברון. דווקא בדייט שלישי או רביעי אני בעד לשלם. אחרי שהכרנו, אחרי שיצאנו שוב, אחרי שאני באמת מרגיש שבא לי להיות איתך, תביאי לי לפנק אותך. אבל בדייט ראשון? מי מכיר אותך שאני משלם לך על הפסטה סרטנים שלך, פוסטמה?
קארין: יודע מה? צודק. אני מבינה את הצד שלך.
עומר: ואחרי שצחקנו..
קארין: לא, לא, אני רצינית לגמרי. אבל אתה יוצא עם בחורות שאתה לא מכיר, וזה ההבדל בינינו. אני יוצאת רק עם גברים שאני מעוניינת בהם ואני רוצה להניח שגם הם מעוניינים בי. לכן אני מצפה שירצו לעשות את המחווה. אבל אחרי שאמרתי את זה, חייבת להגיד: אני לא אוכלת פירות ים, לא שותה אלכוהול וגם די שונא לצאת לדייט ראשון למסעדות, וגם אז אני תמיד מציעה לשלם או שמה טיפ. ועדיין, אני מבדילה היטב בין גבר שרוצה לשלם לבין גבר שמשלם כי הוא חייב. אבל בוא נדבר עליך. לא רוצה לשלם? אל תשלם. אל תעשה טובות. תבוא עם העקרונות שלך ותלך איתם עד הסוף.
עומר: בטח. רחוק אני אגיע ככה. אגור בבית של אמא ואבא בגיל 40 ואאמץ תינוק קוריאני. אני יודע באיזה עולם אני חי. זה לא אומר שאני אוהב את זה
קארין: תאמין או לא, יש גם בחורות שלא מעוניינות בארבעים שקל שלך. העניין של הגבר לא מובע בי באמצעות התשלום על החשבון. לא, עומר. העניין שלו מובע באמצעות המחווה של הנתינה. כלומר הוא אומר לי, קודם כל, אני רוצה לתת לך ודבר שני: אני רוצה להגן עלייך.
עומר: עם הכרטיס אשראי?! ככה אני אגן עלייך? ומה אני אעשה כשיבואו פורצים הביתה? אני אזרוק אותו עליהם כמו נינג'ה? אני אצעק להם "אל תיכנסו! אני מזהיר אתכם! אני חמוש בכרטיס אשראי של שופרסל! יש לי כרטיס זהב ואני לא פוחד להשתמש בו! וגם כרטיס קופת חולים! פלטינום, לא סתם!"
קארין: מאוד גברי מצידך. מצחיק אמנם, אבל מה שקוראינו לא יודעים עליך זה שאתה רק רואה מאוורר ונהיה חולה. אתה מבין מה הבעיה שלך עם נשים? גם לא רוצה לשלם וגם כל הזמן מתעטש.
עומר: אני חושב שבלי להיות ספציפי מדי, נשים הן הבעיה שלי עם נשים. אבל בלי שום קשר, אם זה עניין של מחווה, אז בואי. אני אוציא אותך לבירה ופיצה, משהו שלא יקרע לי את הארנק ואז אני אשלם בכיף.
קארין: אתה יודע מה? בסדר. ויש לי גם משהו להגיד לכל הבחורות...
עומר: אל תצאו עם עומר?
קארין: דווקא לא. אני רוצה להגיד להן להפסיק לספור ולחשב, בטח שלא בפגישה ראשונה. ועומר פה אשכרה צודק. הוא לא מכיר אותך, לא חייב לך כלום ולא צריך לשלם מאות שקלים כי הואלת לשים איזה ג'ינס ולזוז.
עומר: בדיוק. וגם... רגע, יכול להיות שאמרת שאני צודק?
קארין: זה רק בגלל שאתה מחזיק כרטיס אשראי של שופרסל ביד. אלוהים יודע מה אתה יכול לעשות איתו.
ומחר: פרק ב' (שהוא בעצם בכלל פרק ג', אבל לא משנה עכשיו) של הסאגה - אחרי שעשו סדר בדייטים, איך מתנהלים עם כסף בזוגיות
