בקיץ האחרון שמרתי על דירה של חברה בברלין. יום-יום ירדתי ועליתי את כל 109 המדרגות של ששת הקומות מהרחוב המרוצף לדירה רחבת הידיים עם הגג המשופע.
בשולחן ארוחת הערב ישבנו שמונה אנשים, ארבעה ישראלים אל מול ארבעה גרמנים. אני, הילה ועינבל מתל אביב ובחור נוסף בשם יואב שסביר להניח מתגורר גם הוא באיזור המרכז. ארבעתנו ישראלים, לכל הפחות על פי כל תפיסה מקובלת לישראליות: עברנו את דרכנו בנפתולי מערכת החינוך הממלכתית, נולדנו לעברית והשתמשנו בה כל חיינו, נלחמים על מקום מכובד בשוק העבודה הישראלי ושותפים להדף האמוציונאלי של גל המחאה, של איומי ה"קמים עלינו לכלותינו" וכל מה שעוד ניתן להעלות על הדעת.
מגן דויד וברקע דגל גרמניה, קטע מחומת ברלין (צילום: נטלי וענונו)
ישראלים וגרמנים (צילום: נטעלי דויטש)
ישראלים וגרמנים (צילום: נטעלי דויטש)