עוד כשבועיים נותרו עד לטקס בחירת מלכת היופי של ישראל (שישודר ב-7 במרץ בשעה 21:00, ערוץ 2 רשת). המועמדות עסוקות בחזרות, מדידות, צילומים והכנות וזה
הזמן לצלול לארכיונים ולנבור שם בנתונים של המלכות שנבחרו בעשורים האחרונים. האם יש כאן רמז לגבי הסיכויים של המועמדות לשנת 2012? את התשובה נגלה כשתבחר המלכה הבאה.
בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
העיר הכי יפה: חיפה
במשך כל השנים בולטת חיפה כעיר ששולחת הכי הרבה מלכות: לא פחות מ-12 יפהפיות חיפאיות קיבלו את הכתר והתואר, לא כולל הקריות. הידועות שבהן הן דורית ילינק (המלכה לשנת 1978), רנא רסלאן (1999), תמר זיסקינד (2008) ואילנית לוי (2001). בשנים האחרונות הטקס גם מתקיים בחיפה.
ישראל בעלייה
בשנים הראשונות לקיום התחרות, כאשר היו בישראל הרבה מאוד עולים ומהגרים, רוב המלכות היו עולות. הן באו מרומניה ומתימן, מגרמניה ואפילו מסין.
בשנות ה-70 כבר התחילו להיבחר יותר צבריות ומאז הן היו הרוב. ובכל זאת העלייה נמשכת והגל הגדול של העולים שהגיעו לכאן מחבר המדינות בשנות ה-90 שיגר מגוון יפהפיות לתחרות. שלוש מהן זכו: יאנה חודריקר (המלכה לשנת 1993), יאנה קלמן (1995) וילנה ראלף (2005). גם היום משתתפות בתחרות מועמדות שהן עולות או שההורים שלהן עלו באותו גל. האם מישהי מהן תזכה בכתר?
מה עושות המועמדות לפני הזכייה?
תחרות מלכת היופי מיועדת למועמדות בגילאים 17-23, לכן באופן טבעי רוב המועמדות הן תיכוניסטיות או חיילות. אבל יש כאלה שבכל זאת הספיקו להתנסות בתחומים נוספים. לפעמים זה היה מתוך אילוץ: חוה לוי, למשל, גדלה במשפחה קשת יום וסבלה ממצוקה כלכלית. לכן היא החלה לעבוד בגיל צעיר כפקידה ובמשכורת הראשונה שלה קנתה לעצמה שמלת ערב.
מיכל הראל (לימים מודעי) היתה גננת במעברה ורווית ירקוני היתה ממיינת יהלומים בבורסה. המלכה הראשונה של ישראל, מרים ירון, היתה כבר אישה נשואה ואמא לתינוק. בהפסקות שבין החזרות היא הניקה.
ומה עושות המלכות אחרי?
פעם המסלול היה די ברור: זכייה, השתתפות בגיוס תרומות למען ישראל, היכרות עם יהודי אמריקאי עשיר והתמסדות עמו בארה"ב (או בברזיל). כך עשו, בין השאר, המלכה הראשונה מרים ירון, המלכה התימניה הראשונה אורה ורד ג'מילי (מלכה לשנת 1952), אביבה פאר (1954) ואחרות.
בעשורים האחרונים המלכות פנו לדוגמנות וברוב המקרים נשארו בישראל. הנישואים לבן זוג אמיד נשארו אופציה חזקה. דיגמנו והתמסדו: דנה וקסלר (המלכה לשנת 1981), שמעונה הולנדר (1983) וספיר קופמן (1984).
כמה דוגמאות לא שגרתיות שאספנו: מיכל מודעי הפכה להיות נשיאת ויצו העולמית, לימור שריר היא רופאה, חברה באירגון רופאים לזכויות אדם וסופרת פוריה שפרסומיה עוסקים בספרות יפה ובפילוסופיה. ורד פולגר (1979) הפכה להיות שופטת בבית דין לעבודה וכמובן גל גדות, דוגמנית ושחקנית שהצליחה להשתתף בסרטים הוליוודים וידה עוד נטוייה.
