להיות יפה וסקסית במקום עבודה זה טוב? תלוי. מחקר חדש של פרופ' טרייסי ויילנקורט מאוניברסיטת אוטווה נותן תמיכה מדעית לנטייה שרבים חשדו בקיומה – נשים מתנהגות בתוקפנות כלפי קולגות לעבודה אם הן מושכות.
>>> בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
חצאית מיני קצרצרה? מופקרת!
במחקר של ויילנקורט, שהתפרסם בכתב העת המדעי התנהגות תוקפנית, הוקלטו ללא ידיעתן זוגות של נשים שחיכו לריאיון אצל ויילנקורט בנושא נייטרלי. בזמן שחיכו ניגשה אליהם עוזרת מחקר. בחלק מהמקרים היא לבשה מיני קצרצר ולפעמים לבשה מכנסי חאקי וחולצה כחולה.
נשים שראים את האסיסטנטית הלבושה בקושי שמו לב אליה. אבל בין הנשים שראו את האסיסטנטית כשהיא בחצאית קצרה, כמעט כולן (98% מהמשתתפות) דיברו עליה באופן שלילי, ביקרו את הלבוש שלה ושיערו שהיא מופקרת.
רובן העירו את ההערות האלה רק אחרי שיצאה מהחדר, אחת המשתתפות בניסוי הטיחה את הדברים בפניה.
ויילנקורט אומרת שסוג זה של עוינות כלפי נשים יפות במקום עבודה הוחדר למוחן של נשים בתהליך אבולוציה: כשהגברים מעטים התחרות עליהם גוברת, והמצב הזה מעודד נשים להחליש מתמודדות אחרות על הזיווג בכלים שעומדים לרשותן: תוקפנות מילולית ורכילות.
"הזיווג כאן הוא הג'וב", היא מסבירה. "הנושא הוא התקדמות בתוך אירגון. בהקשר הזה מתבטאת התחרות וההתנהגות התוקפנית".
"לא גנבתי לאף אחת את העבודה"
ספיר קופמן, מלכת היופי לשנת
1984 שניהלה קריירת דוגמנות משגשגת, שמחה לספר שהיא לא מכירה את התופעה באופן אישי: "מקום העבודה האחרון שלי היה עולם הדוגמנות ושם לא נתקלתי בחוסר פירגון. תמיד האמנתי שאני לא גונבת לאף אחת את העבודה כי אם פרסומאי צריך בלונדינית אז יפנו אלי ולא לשחרחורת.
"דווקא מנשים לא מעולם הדוגמנות, מהקהל, תמיד הייתי רק זוכה להרבה פירגון. אולי כי לא הייתי רזה מדי ומאיימת מדי, הייתי יותר אנושית במידות שלי אז היה קל להזדהות איתי".
חיוך מפרק קנאה
גם שביט ויזל, מלכת היופי לשנת 2010,
מדווחת על אווירה טובה: "אני מסתובבת במקומות, גרה בקיבוץ ובכל זאת לא מרגישה עוינות כלפי".
איך האווירה מאחורי הקלעים של תחרות מלכות היופי?
"זה קצת קשה כי לכל אחת אומרים בבית שהיא הכי יפה וזה קצת לא נעים שרק מישהי אחת זוכה. כל אחת רוצה את המקום הזה. אבל בסוף כל אחת חוזרת למקום שלה ושם היא שוב הכי יפה בעיני אנשים שאוהבים אותה".
מלכת היופי לשנת 2005, ילנה ראלף, מרגישה לפעמים צורך להוכיח שהיא לא מאיימת על אף אחת: "לפעמים אני מרגישה שבנות שלא מכירות אותי מאויימות קצת ממני אז אני תמיד מחייכת בהתחלה. בנאדם לא כועס על מי שמחייך אליו וברגע שאני מתחילה לדבר והן רואות שאני סבבה אז אין בעיה.
"אני מכירה את הבעיה הזאת יותר מרוסיה, שם זה קיים. פה בארץ לבנות שלנו יש רמת בטחון די גבוהה".
יאנה קלמן: "חושבים שאשה יפה מגייסת כוחות במלחמת על תשומת לב"
ב-1995 נבחרה יאנה קלמן למלכת
היופי. היא המשיכה לעבוד כאחות חדר ניתוח אבל לא נעלמה מהעין הציבורית, במיוחד אחרי שהשתתפה בהשרדות. המציאות שלה, ריאליטי או בית חולים, כן כוללת קשיים של אשה יפה: "אני מכירה את התופעה הזאת ודווקא מנשים. אם אשה, בנוסף לזה שהיא יפה, היא גם מוצלחת מבחינת האישיות שלה - אדרבה. נתקלתי באפליה בעבודה שדווקא בגלל שאני יפה ומצליחה דווקא כלפי יש דרישות יותר קשות וציפיות יותר גבוהות.
"זה סטיגמה הפוכה, לא סטיגמה של בלונדינית מטומטמת אלא סטיגמה של בואי נראה אותך, בכוונה מפעילים גבולות יותר נוקשים".
ההסבר של יאנה תואם את הרציונל של פרופ' ויילנקורט, לגבי תהליך אבולוציוני של תחרות. יאנה: "נשים שנראות פחות טוב מרגישות חוסר בטחון לעומת מישהי שנראית טוב. הן רואות בה ככוחנית, שמגייסת את הכוחות שלה במלחמה על מקום העבודה, על בן זוג או על תשומת לב במקום ציבורי. זה בעיקר מקנאה ומפחד שייקחו להן בקלות מה שהן רוצות ולא יישאר להן".
אולי זה בגלל שהאפשרויות של נשים מוגבלות, אז התחרות ביניהן יותר קשה מאשר בין גברים.
"בהחלט יכול להיות".
איך מתמודדים?
"אני לא כל כך מתייחסת לזה כי אני יודעת את האמת, שאני לא באה לתפוס מקום של אף אחד ולקחת משהו שלא שלי".
סיסטרס, התאחדו
כל מחקר מדעי מסתיים בסיכום ומסקנות. קבלו את שלנו: את יפה ומהממת? אל תלחצי. והכי חשוב: ככל שיהיו לנו יותר הזדמנויות נצטרך פחות להילחם אחת בשנייה. סיסטרס, התאחדו!
