נמאס לך מהקמטים.
וגם מהקרמים שלא עוזרים. ואז עולה לך מילת הקסם: בוטוקס. זריקה־שתיים והשנים נעלמות. לא ככה? אם זה הכיוון שלך, עצרי רגע וחשבי שוב. מתברר שלא רק הקמטים מיטשטשים עם הבוטוקס: גם הרגשות. כן, כן. בדיוק ככה.
בשני מחקרים אמריקאיים שפורסמו השנה התקבלו תוצאות דומות: הזרקת בוטוקס (רעלן שמשתק זמנית את שרירי הפנים, וכך "מחליק" קמטים שנוצרים מתנועת השריר) גורמת למטופלים לחוש רגשות עזים פחות.
"באחד המחקרים הללו נתנו לאנשים שעמדו לקבל זריקות בוטוקס בשרירי ההבעה בפנים לקרוא משפטים עם מסר רגשי כמו כעס, שמחה או עצב, ובדקו את התרשמותם הרגשית ממנו," מספרת ד"ר אורנה זגורי ממרכז "גונדה" לחקר המוח באוניברסיטת בר־אילן. "מתברר שלאחר הזריקות הנבדקים הגיבו בעוצמה פחותה למשפטים בעלי מסר רגשי שלילי מאשר לפני ההזרקה. במשפטים חיוביים השינוי היה בולט פחות, אך בסך הכול המסר העיקרי מהמחקר הוא שבוטוקס המוזרק בשרירי ההבעה גורם לרגשות להיות עזים פחות. "תוצאות המחקר תואמות מחקר קודם, שבו בדקו תגובות של אנשים לסצנות רגשיות בסרטים, בעוד הם צופים בהם עם עיפרון בין השפתיים (או בלעדיו, בקבוצת הביקורת). החזקת העיפרון מנעה מהנבדקים להניע את שרירי ההבעה בהבעות פנים שונות. אותו מחקר גילה שכאשר הנבדקים החזיקו בעיפרון ונמנעו מהבעות פנים, התגובות הרגשיות שלהם לסצנות היו פחותות. "במחקר אחר, שבדק גם הוא השפעה של הבעות פנים על המתרחש במוח, התבקשו הנבדקים לבצע תנועות פנים מסוימות שקשורות להבעות רגשיות. במקביל, נרשמו התגובות הפיזיולוגיות שלהם. מתברר שהבעת כעס האיצה את קצב הלב והעלתה את טמפרטורת העור; הבעת פחד האיצה את קצב הלב והורידה את טמפרטורת העור, ואילו הבעת שמחה האטה את קצב הלב ולא שינתה את טמפרטורת העור". מחקר נוסף, שקשור גם הוא לסרטים, להבעות פנים ולעיפרון, הראה גם הוא שהבעת הפנים קובעת את הרגש. "שתי קבוצות של נבדקים הצטוו לאחוז בעיפרון בצורות שונות – האחת בצורה שגרמה לזוויות הפה לעלות בהבעה של חיוך, והאחרת – שגרמה לפנים להבעת זעף," כותב ריצ'רד וויסמן בספרו "מוזרולוגיה – הפסיכולוגיה המשונה של חיי היומיום" (הוצאת מטר). "לשתי הקבוצות הראו סרט קומי – אבל ה'מחייכים' חשבו שהסרט הרבה יותר מצחיק מאלה שנאלצו להזעיף פנים".מהמוח לגוף, מהגוף למוח
למה זה ככה? הרי הרגשות נוצרים בתוכנו, במוח, כתוצאה מגירויים חיצוניים, בעוד הבעות הפנים כשמן כן הן – רק מביעות אותם, לא?
"אבל התהליך לא נגמר כאן: השינויים בגוף, בתורם, מעבירים מסרים לאזורים נוספים במוח שמגבירים את התחושה ('אם עלה לי לחץ הדם, הפנים שלי זעופות ודופק לי הלב, סימן שקורה משהו מלחיץ באמת'). זאת הסיבה שאנשים כועסים אומרים 'תחזיק אותי' ושהורים מנוסים מחזיקים ילדים זועמים בחיבוק דוב: עצירת התנועה מפחיתה את ההגברה של הרגש, ומקטינה את האינטנסיביות של התחושות.
"הפרשנות הרגשית של תגובות פיזיות עובדת גם בתחומים נוספים, כמו התאהבות למשל. במחקר אמריקאי, העמידו החוקרים נבדקים גברים על שני גשרים - אחד גבוה, מתנדנד ומעורר פחד, והשני נמוך ובטוח - ושלחו אליהם בחורה אטרקטיבית שהתחזתה לסוקרת. בסוף כל מפגש היא הציעה להם את מספר הטלפון שלה 'לשאלות נוספות'.
"התברר שהנחקרים מהגשר המפחיד נטו לקחת את הטלפון ולהתקשר אל הסוקרת הרבה יותר, כנראה מפני שהמוח הגיב לדפיקות הלב שנבעו מהלחץ, ופירש אותם כהתלהבות מהבחורה. זו גם הסיבה שאנשים נוטים לפתח רומנים בחדרי כושר ובחוגים לריקודי עם: המוח מפרש את העוררות הגדולה של הגוף כנובעת מרגש. בקיצור, הסיפור הוא 'פליפ־פלופ' בין התנועה למוח ובין השריר לרגש, ולא תהליך חד כיווני. לכן, אם אנחנו מחייכים המוח מקבל תחושה שהכול בסדר, ולכן, אם השרירים לא מסוגלים לנוע עוצמת הרגשות פוחתת".הבעות פנים: דיבור ללא מילים
הבעות הפנים לא רק מייצרות רגש בתוכנו. הן גם עוזרות לנו להעביר לאחרים את הרגש, ולזהות אותו אצלם. "אנחנו נולדים עם היכולת להביע הבעות ולחקות הבעות פנים," אומרת ד"ר זגורי. "הבעות הפנים חוצות חברות ותרבויות: אנשים מתרבויות שונות ומרוחקות מפרשים אותו דבר הבעות כמו שמחה, בהלה, מרירות או תוקפנות. הזרקת הבוטוקס משבשת את הכישור המולד הזה. כשההבעה שלנו שלמה פחות, ומפעילה פחות שרירי פנים, אנשים אחרים יכולים לקרוא ולפרש אותנו טוב פחות.
"הבעות פנים הן יכולת מולדת שיש לה משמעויות רגשיות וחברתיות," מסכמת ד"ר זגורי. "הזרקת הבוטוקס גורמת אולי לפנים שלנו להיות יפות יותר, אבל היא משבשת את היכולת היסודית הזו שנולדנו איתה".
מוכנים לוותר על קשר רגשי?
והנה עוד סיבה לחשוב פעמיים לפני שמזריקים בוטוקס: הפגיעה האפשרית ביכולת שלנו ליצור קשר רגשי עם אחרים, ולהרגיש מה קורה בתוכם. הבעות פנים הן גשר בין שני מוחות, שיוצר התלכדות ביניהם – כך טוען דניאל גולמן בספרו "אינטליגנציה חברתית" (הוצאת ידיעות ספרים) לדבריו, אנחנו, בני האדם, "מדביקים" זה את זה ברגשות באמצעות הבעות פנינו: סריקות מוח מתוחכמות הראו שכשאנשים רואים תצלום של אדם מבוהל, מוחם מגיב כאילו הם עצמם נבהלו. התגובה הזו מופעלת על ידי מה שגולמן מכנה "נוירוני מראה:" נוירונים במוח שלנו שמשקפים את הפעולה שאנחנו רואים אצל האחר, וגורמים לנו לדחף לחקות אותה. נוירונים אלה גורמים לנו להסתנכרן בהבעות פנינו עם אנשים אחרים (למשל – לחייך לאדם מחייך גם אם לא התכוונו, או להידבק בפיהוקים ממישהו שפיהק לידנו).
"נוירוני המראה הופכים את הרגשות למדבקים," טוען גולמן, "ומאפשרים לתחושות שאנחנו עדים להן לזרום דרכנו. החיווט של שרירי הפנים שלנו מוודא כי הרגשות המסתחררים בתוכנו יוצגו לראווה כך שאחרים יוכלו לקרוא אותם, ונוירוני המראה מוודאים כי ברגע שאדם אחר רואה ביטוי לרגש על פנינו, הוא יחוש מיד רגש דומה. כך, איננו חווים את רגשותינו בבידוד אלא בשיתוף עם הסובבים אותנו. מחקרים על הידבקות רגשית מראים כי כששלושה אנשים יישבו בשקט כמה דקות, האדם בעל הפנים האקספרסיביים ביותר ידביק את האחרים ברגשותיו." אז מה יקרה כשנפחית את עוצמת הכלי המופלא הזה, שיוצר את הקשר הרגשי בינינו לבין אחרים? תחשבו על זה רגע לפני שאתם קובעים תור לבוטוקס.
