כולם להזיז ת'טוסיק!

מעולם לא הייתי ספורטיבית. כילדה, הייתי חוזרת הביתה מבית הספר ונשכבת לקרוא. אבל כעבור כמה דקות היה מצלצל האינטרקום, וחברתי הטובה יעל היתה דורשת שארד לשחק. תירוצים לא התקבלו. היו בוחרים אותי אחרונה להקפות, ובמחניים רק רציתי לברוח מהכדור – אבל בכל זאת, זזתי. אחר-כך יעל ואני היינו הולכות לחפש מחבואים בגבעת הצבים. אף אחד לא חשב אז שבכל מקום אורבים לילדים אנשים רעים עם כוונות זדון. פעם בשבוע כל ילדי השכונה היו אוספים עצים ועושים קומזיץ. כולנו גדלנו ככה. חלפו בקושי שלושים שנה, והכל השתנה. אנחנו רואים את ילדינו רובצים שעות מול שלל מסכיהם - ולא יודעים מה לעשות.

"ילד חייב שעה מצטברת של פעילות גופנית ביממה", קובע ד"ר דני נמט, מנהל מרכז ספורט ובריאות לילדים ונוער במרכז הרפואי מאיר. "אני יודע שקשה למצוא את הזמן, ושהילדים לא להוטים לעזוב את המסכים, אבל פעילות גופנית אצל ילדים היא צורך התפתחותי קיומי, שמשפיע על התפתחותם המוטורית, הקוגניטיבית והחברתית. נתונים ממדינות מערביות מראים, שכרבע מהילדים מבצעים פחות מ-20 דקות פעילות גופנית אינטנסיבית בשבוע. עקב כך, ילדים כיום חולים במחלות של זקנים. רופאי ילדים עוברים לעסוק במחלות שנחשבו גריאטריות, ומטפלים בילדים שסובלים מכולסטרול גבוה, סוכרת מסוג ‭,II‬ יתר לחץ דם, נגעים טרשתיים בעורקים ובעיות אורתופדיות. מחלות אלה נובעות

מאורח חיים 'יושבני',‬ שהרבה פעמים מצטרפת אליו תזונה לקויה. ההשמנה הפכה למחלת הילדים הנפוצה ביותר בעולם המערבי – אחד מכל ארבעה ילדים הוא שמן"‭.

"כל ילד – שמן או רזה - חייב לעשות שעה פעילות גופנית ביום. עדיף להיות מלא ובכושר גופני טוב מאשר רזה בכושר גרוע. הורה שמאפשר לילדו לא לזוז פוגע באופן חמור

בבריאותו. גם אם הילד לא יחלה בגיל צעיר, מחלות רבות שפורצות בגיל המבוגר מקורן באורח חיים לא בריא בגיל צעיר".

"הורים מתלוננים שהילדים רובצים מול הטלוויזיה והמחשב. עם היד על הלב: זה לא נוח לנו? כמה פעמים קורה שהורה תופס כדור ואומר: 'יאללה, הולכים לשחק!' ונתקל בסירוב? הבעיה היא שאנחנו לא עושים את זה, כי נוח לנו שהילדים בשקט מול הטלוויזיה ואנחנו מספיקים עוד כמה שיחות עבודה. ואם אנחנו צדיקים גמורים, אנחנו גם נותנים להם איזה חטיף משמין, שיהיה להם כיף. בשעות שהילד בבית, צריך להגביל את כל הפעילויות ה'יושבניות' שלו (טלוויזיה, מחשב, טלפון) למקסימום שעתיים ביום, וכמובן שלא לאפשר לילדים לאכול מול הטלוויזיה".

"לא מדובר על שעה רצופה של ספורט, אלא על שעת פעילות גופנית מצטברת ביממה. הכי סביר לשלב את הפעילות הספורטיבית בתוך היום-יום. כשהולכים לקניון - משתמשים במדרגות הרגילות, לא הנעות; עולים הביתה ברגל ולא במעלית (אם גרים בקומה גבוהה מדי – עולים מספר קומות ברגל, ואז במעלית);‬ משתדלים להקים את הילד ממצב רביצה - שילך להוריד את הזבל. גם זו פעילות. המוטו הוא: לא 'יושבני',‬ פעיל. דוגמה אישית זה הדבר היחיד שעובד עם ילדים. לכן, לפני שבאים אליהם בדרישות – הורים צריכים לבדוק את עצמם. רוצים שהילדים ישתוללו במתקנים בגינה? תשתוללו איתם, במקום לשבת על הספסל ולדבר בסלולרי. רוצים שירוצו? שחקו איתם תופסת".

"כל מה שהילד אוהב, בתנאי שהוא באמת זז בחוג - וזו נקודה שצריך לוודא. הרבה חוגים לא מאפשרים להורה להיכנס, ואז ההורה לא יודע מה הילד עושה שם. ההורה מסיע, משלם, ולא יודע שרוב הזמן הילד בכלל לא פעיל. צריך לבקש להיכנס מדי פעם לצפות בחוג, וגם להבהיר למדריך שהמטרה היא שהילד יהיה פעיל".

"תלוי במידת ההתאמה של חדר הכושר לילדים, ובמאמן. בניגוד למה שחשבו פעם, כיום יודעים שאין נזק בריאותי לילד בעבודה מבוקרת עם משקולות, בעזרת מדריך שיודע לעבוד עם ילדים. לכן אם הילד נהנה מזה, אפשר לתת לו להתעמל בחדר כושר. אבל אני חושב שילדים אוהבים יותר להשתולל בחוץ, ושהכי כיף להם לעשות דברים יחד עם ההורים".

מספיק שילד אחד יהיה ספורטיבי והשאר יילכו בעקבותיו (צילום: שאטרסטוק)

אז איך עושים את זה?

ביקשנו משלושה מדריכי כושר שעובדים עם ילדים להסביר איך לעודד ילדים לזוז שעה ביום. לשלושתם היה מסר אחיד: ההורים זזים עם הילדים.

עופר בינשטוק, מורה לחינוך גופני, מאמן כושר אישי לילדים ולמבוגרים, מורה ליוגה ומאמן גלישת רוח ושיט:

1. ילדים אוהבים להתחרות. צרפו לפעילות חבר, ותראו איך הכול נהיה יותר מלהיב. הקפידו על כוחות שקולים פחות או יותר – כדי למנוע תסכול.

2. הפעלת הגוף גורמת להפרשת הורמונים ואנדורפינים, שמשפרים את מצב רוחו של הילד. לכן גם אם הילד לא רוצה לעשות ספורט, לא צריך להתרגש. הרבה פעמים ילד נכנס לאימון זועף ועצבני, ובסופו הוא מבסוט, עם לחיים אדומות.

יואב קיסרי, מאמן כושר גופני אישי לילדים ולמבוגרים, בעל חברת "ספורט ילדים" שמפיקה אירועי ספורט לילדים:

1. תתחילו מוקדם. כשמרגילים ילד לפעילות יומיומית מגיל שלוש – זה נכנס לו למחזור הדם והופך לצורך.

2. בררו איזה מחבריו של הילד הוא ספורטיבי מטבעו, וקחו אותם יחד לחוף הים או לפארק. הילד הספורטיבי יתחיל לרוץ, והילד שלכם – בעקבותיו.

3. אם אתם עושים פילאטיס או משחקים פעם בשבוע כדורסל – הזמינו את הילד לראות אתכם בפעילות. אם אתם לא עושים כלום – תתחילו לעשות.

‭.1‬ אם לילד יש התנגדות לספורט, אל תשתפו אותו בסיבה לפעילות. אל תגידו: "הולכים לעשות ספורט", אלא "הולכים לשחק".‬ לא: "בוא נצא לריצה", אלא: "מי רוצה לבוא איתי לקנות משהו בקיוסק".

2. אם יש לכם בבית הליכון – הציעו לילד ללכת עליו תוך כדי צפייה בטלוויזיה.

3. זכרו שלא צריך שעה רציפה של פעילות ביממה: רבע שעה פה, עשר דקות שם יעשו את העבודה.