הזרקה של חומצה היאלורונית במטרה להעלים לקמטים ולשפר את מראה ומרקם עור הפנים, הפכה בשנים האחרונות לאחד מהטיפולים הקוסמטיים הרפואיים המבוקשים והאהובים ביותר. חומצה היאלורונית היא חוד החנית, או יותר מדויק: חוד המחט של חומרי המילוי למיניהם, ויש לזה כמה סיבות טובות.
החומצה ההיאלורונית נספגת היטב בעור, משטיחה את הקמטים, מתקנת עיוותים וחוסר פרופורציה ומחזירה לפנים את הנפח והחיוניות שאבדו להם עם הגיל והזמן. גם מספר היישומים שהיא מאפשרת רק הולך וגדל, והשימושים בה מתרחבים מידי שנה, לשמחתם של המטופלים.
200 שנה אחורה: פרפין
כדי להבין כמה היא עוצמתית ומדוע תרומתה לעולם הרפואה האסתטית גדולה כל כך, עלינו לחזור 200 שנה אחורה. "ההזרקה הקוסמטית הראשונה נעשתה במאה ה-19", מספר ד"ר מנו רובינפור, מומחה לכירורגיה פלסטית שמתמחה בניתוחי פנים והזרקות מזה 28 שנים, ועובד עם סדרת המוצרים של Revanesse. "אותה הזרקה התבססה על פרפין, והזריקו אותה כאמצעי מילוי".
הפרפין, אותו חומר שרובנו מכירים כשעווה שמעניקה לחות לגוף, אומנם שימש את עולם הרפואה הקוסמטית כמעט מאה שנה, אבל גם גבה מחיר כבד שהרחיק ממנו את המטופלים, והביא לכך שמנהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) אסר לבסוף את השימוש בו. "לפרפין היו בעיות כמו היווצרות גושים, דלקות וזיהומים - כל מה שלא אמור לקרות בגוף המטופל", מבהיר ד"ר רובינפור.
המאה ה-20: סיליקון רפואי
את הפרפין המזיק והמסוכן החליף במהלך המאה ה-20 הלהיט החדש שכבש את עולם הרפואה האסתטית: הסיליקון הרפואי. אותו חומר שקוף וסטרילי דמוי ג'ל שכולנו מכירים, שימש את הרפואה האסתטית לטיפולים כמו מילוי קמטים וקמטוטים, מילוי שקעים, עיצוב עצמות לחיים ועיבוי ועיצוב שפתיים, והתבצע בטכניקת הזרקה של מיקרו-טיפה, ובסדרת טיפולים עם מרווחים ביניהם.
עולם הרפואה התלהב מהפלא החדש אלא שגם הפעם תופעות לוואי רבות החלו לצוץ מעל פני העור, ונרשמו דיווחים על כך שהחומר החל לנדוד בפניהם של המטופלים או להופיע פתאום בצורת גושים קטנים שמרוחקים מאוד מנקודת ההזרקה המקורית.
סיבוך נוסף שהופיע בעקבות השימוש בסיליקון כלל ניפוח מוגזם של השפתיים, גם זמן רב לאחר ההזרקה. סיבוכים נדירים יותר כללו הופעה של סיליקינומה וגרנולומה, גושים דלקתיים תת-עוריים שלעתים אינם מגיבים לטיפול ועלולים להוביל לעיוותים קשים.
"גילו שהסיליקון לא באמת נעלם מהגוף", מסביר ד"ר רובינפור. "הוא נשאר לכל החיים, והצרות שהוא עלול לחולל יכולות להופיע בכל גיל. ואני מדבר על בעיות חמורות כמו בצקות, בליטות מתחת לעור ותנועתיות בתוך הפנים".
הדיווחים הרבים על תופעות הלוואי של השימוש בסיליקון הביאו לבסוף את ה-FDA האמריקאי לאסור את השימוש בו באזור הפנים, אף על פי שגם בישראל וגם באירופה עדיין פועלים היום רופאים שמשתמשים בו.
שנות ה-80: קולגן
החומר הבא בתור בהיסטוריית ההזרקה הוא אותו חומר שהסיליקון הפעיל למעשה בגוף שלנו – הקולגן. ד"ר רובינפור מסביר שהקולגן נחשב לחומר הבטיחותי הראשון שהומצא בעולם הרפואה האסתטית, והשימוש בו החל בתחילת שנות ה-80, זמנים בהם עוד היו מפיקים אותו ממעיים של פרה.
השימוש בקולגן, אותו חלבון שכיח בגופם של בעלי חיים ובני אדם, נועד למלא את צדי העיניים, השפתיים ואת האזור שמעל השפה, אולם החיסרון הגדול בחומר הוא השפעתו קצרת המועד, והעובדה שהוא מחזיק מעמד בין חודש לשלושה חודשים בלבד.
הטיפול בקולגן גם מחייב טסט מקדים לבדיקת אלרגיה, תקנה שהתפתחה אחרי שחלק מהמטופלים דיווחו על פריחה או בצקת כתוצאה מהמגע עם החומר, וכן נצפו תופעות לוואי כמו דימומים תת-עוריים קטנים. "את הקולגן היו מזריקים לאנשים לפני חתונות ואירועים, ואחרי חודשיים-שלושה השפעתו הייתה מתפוגגת", מסכם ד"ר רובינפור.
שנות ה-2000: חומצה היאלורונית
השינוי המשמעותי ביותר בעולם הרפואה האסתטית אירע רק ב-2003, כשלשוק המוצרים נכנסה המלכה הבלתי מעורערת של כל חומרי המילוי – החומצה ההיאלורונית. "אני אישית זוכר את הפעם הראשון שהזרקתי חומצה היאלורונית", מעיד ד"ר רובינפור על גודל המעמד.
כמו הקולגן, שלצורך הפקתו השתמשו במקור מן החי, גם החומצה ההיאלורונית בתחילת דרכה התבססה על חלבון מן החי, עובדה שגררה אחריה תגובות אלרגיות בקרב מיעוט מהמטופלים.
"ב-2005 אירע השינוי המשמעותי ביותר בתחום, כשעברנו להשתמש בחומצה היאלורונית שכולה סינתטית, המלווה אותנו עד היום. אין בה שום חלבון מן החי, והתגובות האלרגיות ירדו למינימום", אומר ד"ר רובינפור, ומבהיר כי החומר שמוזרק היום הוא הבטיחותי ביותר מכל אלו שקדמו לו.
במשך השנים נכנסו לשוק חומרי מילוי נוספים, ביניהם קלציום הידרוקסיאפטיט שרופאים עדיין משתמשים בו, והחומר ביואלקמיד – שהתגלה כמסוכן לאור ריבוי תופעות הלוואי שנקשרו אליו, אבל אף אחד מהחומרים לא איפשר את השימושים הרחבים של החומצה ההיאלורונית.
"החומצה ההיאלורונית כל כך השתפרה עם השנים עד שב-2007 התחילו להוסיף לה חומר הרדמה, אמצעי שהקל אף יותר על ההזרקה", מספר ד"ר רובינפור.
בין החברות שמציעות חומצות היאלורוניות, בולטת היום במיוחד Revanesse, שמוצריה מבוססים על טכנולוגיית THIXOFIX שמאריכה את אורך החיים של המוצר תוך כדי שמירה על בטיחות חסרת תקדים ומרקם שמדמה את רקמת העור הטבעית. "מבחינתי זה היתרון הכי גדול של Revanesse", מעיד ד"ר רובינפור.
"עוד יתרון הוא שמדובר בחומר מאוד ידידותי לשימוש מבחינת הרופא המטפל. קל מאוד לעבוד איתו וגם תופעות הלוואי שלו הן ממש מינימליות. אני גם אוהב את הנפחים שהוא נותן, בין אם זה Revanesse Shape שמעניק צורה ונפח ומרים את הפנים, ובין אם ה-Revanesse Kiss שממש נותן ברק לשפה. החומר מגיע בדרגות שונות של ריכוז, והשימוש בו מתאים לכל מגוון הטיפולים".
*באדיבות גבריאל (גבי) חנני מנכ"ל פרומדיקס ישראל
