"מייקר ספייס הוא חלל שמהווה סוג של סדנה, שמתבצעת בה פעילות לימודית, יצירתית וקהילתית", מסבירה המעצבת התעשייתית ענבל צייזלר, שמלמדת עיצוב בתלת ממד ומייקינג בבתי ספר, מפתחת תוכניות לימוד בתחום ומלווה את הצוותים החינוכיים בתהליך. "הרעיון הוא שאם את רוצה לבנות משהו, תוכלי ללכת למייקר ספייס בשכונה שלך ולמצוא שם את המכונות הנחוצות לך וגם צוות שיסייע לך בביצוע".
"בתוך בתי הספר המייקר ספייס הוא סדנה שנועדה להתנסות ומאפשרת לתלמידים למידה של תהליכים ממגוון של דיסציפלינות. במייקר ספייס בשכונת רמת חן שברמת גן, למשל, אנחנו מתחילים כבר בכיתה ג' בתהליך בנייה של כלים. מתחילים בפירוק ובהרכבה של מכשירים, וככל שהילדים גדלים נוספים כלים חדשים וטכניקות חדשות. תוך כדי העבודה הם מפתחים מוטוריקה עדינה, לומדים מיומנויות של סדר ושיטתיות, מתנסים בעבודת צוות ועוד".
"בכיתות ד' הילדים מעצבים משחקי קופסה. הם מתחילים בחשיבה על קהל היעד, ממציאים את המשחק, בונים את ההוראות ומשתמשים בטכנולוגיות שונות. בכיתות ה' אנחנו בונים יחד סירות מנוע בחיתוך לייזר: מרכיבים, מלחימים, מעצבים. בכיתות ו' אנחנו כבר עובדים על הדפסה בתלת ממד, לומדים למדל, משתמשים במכונה לחיתוך לייזר. לכל שכבת גיל מוסיפים נדבכים נוספים של למידה ושל עבודה. הם מתנסים בעבודת צוות ולומדים להציג ולבטא את הרעיונות שלהם. התוצאה היא משחק, סירה או כל דבר אחר, אבל התהליך הלימודי הרבה יותר עמוק. בסופו של דבר הילדים גם מקבלים את הכלים ליישם את הרעיונות שלהם".
"ברמה הקהילתית אנחנו בהחלט שואפים להפוך את המייקר ספייס למוקד לקהילה. במקרה של רמת חן יש מסביבנו את תיכון בליך וגם בית אבות, ויש בית ספר בשם "גיל" לילדים על הספקטרום האוטיסטי שגם הוא מתארח במקום. כרגע אנחנו עובדים שם על סדנאות לגיל השלישי, שבהן הילדים יכולים ללמוד וגם ללמד, וכאמור משתפים פעולה עם בית ספר גיל. פעמיים בשנה אנחנו עושים גם פעילויות משותפות עם ההורים, שבכך נחשפים לתהליכים בסדנה בעצמם. באופן כללי זה תחום מפותח מאוד בעולם שכאן נמצא יחסית בחיתוליו. יש הרבה לאן לשאוף ולהתפתח".
