לבטי, חתולת הרחוב שלי,
לא הייתה לי ברירה! בכל פעם שאכלת משהו עשית עם הראש ככה וככה, כאילו שאת מנסה לגרש שד מהפה שלך! קיוויתי שאלה בעיות שיניים ולא משהו חמור יותר, אבל מתברר שהייתה לך דלקת חניכיים קשה ביותר. בגלל זה השאירו אותך יומיים בבית חולים. קשה, בטח קשה, אבל נותנים לך אינפוזיה והבטיחו לי שמדי פעם יתייחסו אלייך יפה וילטפו אותך. לא, לא הרבה זמן כמו שאת אוהבת, כי יש להם עבודה מעל הראש.
נכון, זמנים איומים. אין מסעדות, אין אוכל, ורוב המלאכיות שמאכילות חתולים לא צעירות ואסור להן לצאת מהבית, את תופסת? נכון, אמרו שהעירייה תעזור וימצאו תחליף לזקנות. מה, מה את קופצת? שתהיי לי בריאה, את קצרה איתי, בטי. אני לא רוצה לבכות בטי, די. אם אני אתחיל... 30 שנה פה, ותתפלאי – את דומה מאוד לסבתא רבתא רבתא רבתא שלך! אפורה, אפור בהיר, מנומרת, עם אף ורדרד ועיניים הכי יפות שאי פעם ראיתי... טוב, בלי נוסטלגיה. צודקת. צודקת. אנחנו עם קשוח. וגם אתן. אנחנו נשרוד את זה. קורונה. גם כן שם... אל תדאגי, בטי, זה יעבור. עוד נגרגר פה יחד על הספה כמו שאנחנו אוהבות...
טוב, בלי רומנטיקה. סליחה. אוווף, למה את חייבת לקלקל תמיד? אמרתי שאת חתולת רחוב כי עשו לי הנחה. מה, מה לא בסדר? את לא בסדר, את יודעת בטי? את יודעת טוב מאוד שחייבים לי מאה אלף שקל בהבימה ועכשיו גם אין משכורת, בגלל זה אמרתי שאת חתולת רחוב, כדי לקבל הנחה. באמת את מרשה לעצמך להיעלב?! מעצבנת כמו תמיד. לא, אני לא רבה איתך. הם כתבו את השם שלי. כן, סנדרה. ככה הם כותבים כשמביאים לבית החולים חתולי רחוב. שמים את השם של מי שהביא. אני מחכה לך היום ב־12. שוקי, הווטרינר הצעיר והמקסים הבטיח להביא אותך עד הבית. מה למה? כי אני בת 70 אולי, ואסור לי לצאת????!!!! את לא אוהבת לנסוע במנשא על אופנוע? בטי, זהו. עד כאן.
שלך, סנדרה
- סנדרה משחקת בהצגות "זורבה היווני" של הבימה ותיאטרון באר־שבע, וב"גבעת חלפון אינה עונה" של הבימה, וגם בסדרה "סברי מרנן" של קשת 12
