תמר איש שלום: 'משתדלת לא לחשוב קדימה. זה יכול להיות מייאש'

מגישת חדשות 13, עובדת בימים קשים אלה נון־סטופ באולפן, כשלצדה בעלה נדב אייל, ובבית שלושה ילדים. איך הם מסתדרים בלי עזרה מההורים, ומה עוזר לה להירגע?

תמר איש שלום. "חשוב לי מאוד לשמור על טון רגוע, לא היסטרי ולא מלחיץ " (צילום: ינאי יחיאל)
תמר איש שלום. "חשוב לי מאוד לשמור על טון רגוע, לא היסטרי ולא מלחיץ " (צילום: ינאי יחיאל)

תמר איש־שלום, מגישת חדשות 13, עובדת בימים אלה נון־סטופ. איך היא מסתדרת?

 

האזינו לכתבה. הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת

 

כמה שעות ביום את נמצאת במערכת החדשות?

"מסביבות שלוש וחצי ועד סוף המהדורה, שכרגע מסתיימת לקראת עשר בלילה, אבל העבודה מתחילה כבר בבוקר בקריאת עיתונים והתעדכנות שוטפת, שיחות עם העורך ועם כתבים. העורך שלי כבר רגיל שהילדים מתערבים בשיחה מדי פעם".

 

איך את מתמודדת עם הלחץ והמתח?

"אני משתדלת לקחת כל יום בפני עצמו ולא לחשוב קדימה - לא חודש, לא שבוע ואפילו לא יום, כי זה יכול להיות מייאש במצב הקורונה הנוכחי. לשמחתי, כמה חודשים לפני הקורונה התחלתי לקחת שיעורי מיינדפולנס, ואני מרגישה שזה ממש הכין אותי לתקופה הזאת. לצערי, זו לא תקופה למפגשים אחד על אחד או הוצאת כספים, אז אפשר להתחיל בפודקאסט נחמד של 'כאן' על הנושא". 

 

תסבירי מה זה מיינדפולנס.

"קשה להסביר במשפט אחד, אבל אנסה ואני מקווה שיסלחו לי: זו שיטה של אימון התודעה והמחשבה להתרכז בכאן ועכשיו, ברגע ההווה, ללא שיפוטיות ובסיוע נשימה. זו שיטה מאוד יעילה ומרגיעה, שמחדדת את המחשבה ומצליחה לגרום לי להיות מרוכזת יותר".

"כשהכל החל אודי הסתכל עלי במבט משועשע מחטאת בתחילת המשמרת את המקלדת והמחשב במגבונים אלכוהוליים, כמו חולת ניקיון, ואני ממש לא. עכשיו גם הוא מחטא"

 

איך נראה היומיום שלך בתקופת משבר הקורונה?

"אני נעה בין משמרות: משמרת א׳ עם הילדים מהבוקר עד הצהרים, ולקראת שלוש כבר ממהרת לאולפן בנווה אילן, להתכונן למהדורה שנמשכת בימים אלה שלוש שעות. אני חולקת את המהדורה המיוחדת והארוכה מהרגיל עם אודי סגל. כשהכל החל אודי הסתכל עלי במבט משועשע מחטאת בתחילת המשמרת את המקלדת והמחשב במגבונים אלכוהוליים, כמו חולת ניקיון, ואני ממש לא. עכשיו אנחנו צוחקים על זה שהוא עבר סופסוף למחנה שלי ומחטא גם הוא".

 

מי נמצא עם הילדים, כשאת ובעלך, נדב איל, עורך חדשות החוץ של ערוץ 13, עובדים?

"בשגרה ההורים שלנו מסייעים, אבל כרגע הקשר שלהם עם הנכדים עבר לשיחות וידיאו. יש את ציפי המטפלת המדהימה שלנו, שהיא כמו סבתא שלישית, שמגיעה אחר הצהריים כשאני יוצאת, ונשארת עד שנדב חוזר". 

 

איך הילדים מעבירים את הזמן?

"בבקרים, כשאנחנו כולם ביחד, אנחנו משתדלים עדיין לתחום את זמן המסכים למרות שלרגל המצב התגמשנו ואנחנו מאפשרים יותר. אחרי שעה טלוויזיה וארוחת בוקר, זהר (בת תשע), מתיישבת ללמידה מרחוק. אני יודעת שחלק מההורים לא מרוצים מהקונספט, אבל אנחנו אישית אסירי תודה, זה מעסיק אותה לשעתיים לפחות. הלל (בן שש) אוהב שאנחנו מקריאים לו את 'הארי פוטר', לשחק בחצר, שהיא הצלה בימים אלה ולהשתתף בשיחות זום עם ילדי הגן. נעמי (שנתיים) קמה כל בוקר ושואלת בתקווה אם יש גן היום. היא משחקת, קוראת איתנו ומעבירה את הזמן. דווקא לה הכי קל. הלל וזהר גילו את המצגות במחשב והם יושבים ומכינים יחד מצגות מקסימות. זהר בדיוק הציגה לנו מצגת בנושא 'למה הגיע הזמן שאקבל חדר משלי'. המצגת מאוד מרשימה, אבל לא בטוח שזה יקרה בקרוב, לצערה. אה, והם גם רבים כמובן לא מעט, אבל אני משתדלת להתרכז בחיובי".

 

כששמעת לראשונה על הווירוס המסתורי שתוקף את הסינים, האמנת שזה יגיע לממדים כאלה?

"גיסי וגיסתי חזרו משהות ממושכת בסין בקיץ האחרון, וגיסתי עדיין עובדת עם סין והתעדכנה בזמן אמת מול מכרים וחברים, עם מידע שלא תמיד עבר בתקשורת הרשמית של סין. אז בשילוב עם נדב, שמסקר את חדשות החוץ, הבית שלנו היה במודעות גבוהה משלב מאוד מוקדם. במובנים רבים נדב היה המתריע הלאומי בנוגע לסכנה של הנגיף, אז מצד אחד זה לא משרה שלווה במיוחד, ומצד שני בזכותו עשיתי את קניות ההצטיידות בסופר בנחת, שלושה שבועות לפני כולם". 

"דפדפנו עם הילדים בחוברת 'פליימוביל' וראינו דגם של בית ספר עם ילדים והורים מפלסטיק. מצאתי את עצמי מקנאה בבובות הורים שמשלחות את בובות הילדים לבית ספר מפלסטיק"

 

כמה את חוששת להידבק?

"אני לא מאוד חוששת, כי אנחנו לא בקבוצת סיכון. אני חוששת מאוד שאדביק חלילה אנשים אחרים, ודואגת מאוד להורים שלנו, שנזהרים מאוד ולא יוצאים מהבית. בהתחלה הבאתי לאמא שלי עוגות - קנויות, למי יש זמן לאפות כרגע? אבל היא לא אכלה אותן מחשש שמי יודע מה קורה במאפייה. יצא שהיא דווקא מפנקת אותנו ושולחת לנו עוגות מעולות שהיא אופה. למען האמת, המחשבות שלי נודדות הרבה יותר למה יהיה פה ביום שאחרי, מבחינה כלכלית. זה מסתמן כמשבר חסר תקדים. אני מאמינה שבשלב מסוים ימצאו חיסון או תרופה, אבל הנזקים הכלכליים העצומים ילוו אותנו עוד שנים ארוכות. זה מאוד מדאיג אותי".

 

וכשהכתבים שלכם מתרוצצים בכל מוקדי הקורונה וחוזרים לשבת לידך באולפן, זה לא קצת מדאיג?

"עבר עלינו לפני כמה ימים ערב מיני־דרמטי כשרגע אחד נגה ניר נאמן ישבה איתנו באולפן ודיווחה על המשבר בענף התיירות וכמה דקות אחר כך העורך הודיע לנו באוזנייה שהיא לא תוכל להיכנס לדיווח השני המתוכנן, כי היא קיבלה הודעה שאחד המרואיינים שראיינה השבוע התגלה כחולה קורונה והיא בדרך לבידוד מיידי. הכל בסדר גמור איתה והיא ממשיכה לשדר כרגיל מהחדר המבודד בבית, אבל האנרגיות שלה חסרות לי באולפן".

 

מלבד חסרונה של נגה, מה הכי קשה לך?

"אני נורא מתגעגעת למשפחה שלי. לקבלות שבת ביחד, לאחר הצהריים של הילדים עם בני הדודים שלהם. משפחה מורחבת היא דבר כל כך מרכזי לכולנו כישראלים, וזה נלקח מאיתנו ברגע אחד. כמובן שהמסגרות של הילדים חסרות לנו מאוד, וגם להם. יום אחד דפדפתי עם הילדים בחוברת של פליימוביל וראינו שם דגם של בית ספר עם ילדים והורים מפלסטיק, ומצאתי את עצמי מקנאה בבובות הורים שמשלחות את בובות הילדים לבית ספר מפלסטיק".

 

כשהיית ילדה, מה רצית להיות?

"התחלתי להגיש חדשות לילדים בכיתה ז׳ בתוכנית 'זאפ לחדשות' בערוץ 1 עליו השלום, ומאז פחות או יותר היה לי ברור שאני רוצה להיות עיתונאית. לקראת המבחנים בגל״צ הכנתי לעצמי קלסר עיתונות והייתי משננת כל יום לפני השינה שמות של נשיאים וראשי ממשלה".

 

בגיל 30 התחלת להגיש חדשות בערוץ 10. לא היית רוצה לגוון קצת?

"אני אוהבת מאוד לצלם כתבות מגזין, ועשיתי את זה הרבה לפני שהתחלתי להגיש את המהדורה. מטבע הדברים במשבר הנוכחי אני בעיקר ספונה באולפן, ומחכה כבר לחזור לשגרה לוחצת פחות, שבה אוכל לשלב יותר יציאה לצילומי חוץ".

 

איזה ציון היית נותנת לתקשורת נוכח המשבר האחרון?

"אני חושבת לא מעט בימים אלו על הטון והאיזון הנכון והמדויק שנדרש מאיתנו בתקופה כזו כמגישי חדשות. מצד אחד חשוב לי מאוד לשמור על טון רגוע, לא היסטרי ולא מלחיץ - התקופה גם כך מספיק קשה לכולם ואין סיבה שמהדורת שמונה שמסכמת את היום, תגרום לעליית לחץ דם המונית. מצד שני אי־אפשר שההגשה תהיה רכה מדי או תסתיר את חומרת המצב, מה שיכול גם להכניס לשאננות את הציבור שיזלזל בהנחיות. אני חושבת שבסופו של דבר אנחנו מצליחים במשימה, ואני מזמינה את הקוראים להצטרף אלינו בשמונה ולשפוט בעצמם".

 

הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: מזל חסון)
הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: מזל חסון)
 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד